מי מפחד מאיסטנבול?

איסטנבול זו אהבה.

אבל תמיד עם קצת פחד בלב.

בכל זאת, העיר הגדולה הזו חוותה בשנים האחרונות מכות טרור מטורפות.

מסתובבים פה עירקים וסורים ואיראנים…

המצב הביטחוני לא משהו…

גם ארדואן והחבר׳ה שלו…..

הלו הלו הלו…..

זה בלוג נסיעות וטיולים?

כן.

זה בלוג לאכלנים וגרגרנים?

כן.

אז….

ובכל זאת, שכששואלים אותי תמיד: האם בטוח לנסוע לשם?

אני תמיד עונה: לא יודעת.

ותמיד כשאנחנו מגיעים לפה ואני בעננים אני אומרת לו: איזה כיף לנו ומוסיפה בהומור:

מקווה שגם נחזור מפה.

מן הומור שחור.

מטורף לא?

אז זהו, זו איסטנבול.

מטורפת.

עיר ענקית שמשתרעת על שתי גדות הבוספורוס, מיצר ים המפריד בין חלקה האסייתי של העיר לבין זה האירופאי.

בחלקים רבים בה היא כאוטית וכעורה ובחלקים אחרים יפהפיה, מטופחת ומפונקת.

הבדלי המעמדות וההשקעה בשכונות פה מטורפים.

אפשר להתארח במלון מיליון כוכבים על הבוספורוס, שנראה כמו בסיפורי אלף לילה ולילה, ושני מטר מכיכר טקסים – הכיכר המרכזית והמפורסמת של העיר – עזה.

פעם הזמנתי דירה באיסנטבול.

דירה יפהפיה ומודרנית.

לפי google maps היא היתה 50 מטר מכיכר טקסים.

מה יכול להיות? אני אוהבת דירות, 50 מטר מהמרכז,נלך על זה.

אז זהו.

כשנהג המונית הביא אותנו לרחוב של הדירה, הזדעזעתי.

רחוב תלול, מוזנח, בתים מטים לנפול ואבק מסביב.

עזה!!!

50 מטר מכיכר טקסים.

דקת הליכה.

הלם.

זה הביקור הלא-יודעת כמה שלנו באיסטנבול.

בפעמים הראשונות חרשנו אותה כמו כולם: הנה כיכר טקסים הרועשת, הנה רחוב איסתיקלאל המתוייר והמתפתל, סמטאות קטנות, מסגדים, ארמונות, שווקים, בזאר ענק ומדהים, שייט על הבוספורס.

מיצינו.

בשנים האחרונות עברנו לשכונה אחת מקסימה: קודיקוי kodikoy.

קודיקוי הוא רובע ענק בעיר הענקית הזו.

השכונה נמצאת בצידה האסייתי של העיר.

וכמו בכל טורקיה,

כמו בכל איסטנבול,

גם קודיקוי היא אבן שואבת לפודיס.

כמוני.

מעבר למים וממול קודיקוי, מתנשאת לה איסטנבול העתיקה: על ארמונותיה וצריחיה וכיפותיה, שמזהיבות עם ערב וקרני שמש אדומות נוגהות מעליהן.

מעבורת תעביר אותך מגדה לגדה ב-15 דקות של שיט נעים.

המזח של קודיקוי נמצא 5 דקות מפה.

קודיקוי, כמו איסטנבול כולה, בנויה על גבעות נמוכות או גבוהות.

יש בה פארקים ירוקים, מסעדות מערביות ומקומיות, בתי קפה מודרניים או קאהווסי Kahvesi (בתי קפה מסורתיים) ושוק אחד גדול ומטריף.

כזה שאני רוצה לגור בו כל חיי.

ולא לצאת ממנו.

לעולם.

ויש בה המון גראפיטיס ומורלס (ציורי קיר ענקיים) שהם חלק בלתי נפרד -בכל העולם – משכונות מסוג זה.

בדרך כלל רוב האוכלוסייה פה חילונית ובמעמד סוציו אקונומי בינוני גבוה.

בעיקר אוכלוסייה צעירה, רווקים או משפחות צעירות עם ילדים קטנים.

גם אם תראה פה ושם אישה בכיסוי ראש כשהיא יושבת עם חבריה על כוס תה, הרי שחבריה לוגמים בירה קרה, וכולם נהנים ממוזיקה מערבית מתנגנת.

יש פה גם אזורים מוזנחים ודלים מעט ומנגד אזורים יוקרתיים ומפוארים.

כמה יוקרתיים?

נסו חנויות של לואי וויטון ופראדה.

זו לא איסטנבול של ארדואן.

זו איסטנבול של עם תאב חיים, מקסים, תוסס ונדיב באופיו עם אחד המטבחים המפוארים ביותר בעולם.

נדמה לי שאין צורך בכלל להכביר מילים על המטבח התורכי המדהים.

מטבח עשיר, מגוון, עונתי שהשפיע והושפע, מאות שנים, בשל העובדה ששלט בחצי מהעולם הישן.

האוסטרים לדוגמא, חייבים את בצק השטרודל שלהם לטורקים שהגיעו עד לשם בכיבושיהם

וכל ארצות הבלקן, כולל טורקיה, נהנות מאותו מטבח.

כולל אותנו.

המאפים והמתוקים של המטבח הזה מטורפים והם שם דבר בקולינריה העולמית.

בשרים מבושלים או צלוים על הגריל.

דגים ופירות ים, מאפים, פירות וירקות עונתיים, לחמים ובייגלה, דגים כבושים, גבינות, יוגורט, שמן זית…..מטורף.

מסתבר שיש תעשיית יקבים בטורקיה (החילוניים כמובן משתגעים על ראקי שהוא המשקה הלאומי) אבל גם הופתענו לטעום פה יינות מקומיים מצויינים, בפרט הרוזה.

בכלל אפשר לקבל אלכוהול כמעט בכל מקום שהוא לא דתי (או בעליו דתיים)

ובשכונה הזו האלכוהול זורם כמו מים.

טורקיה זולה מאוד במונחים ישראליים.

הכל זול פה: התחבורה, הביגוד, האוכל, המסעדות, המלונות.

אפילו מחירים ברשתות בינלאומיות של מזון, ביגוד וחפצים שונים – זולים פה משמעותית מישראל.

תאכלס, נראה כבר שבכל העולם זול יותר מישראל.

הפעם בחרנו להתמקם בשכונת מודה Moda, שכונה על גדות הבוספורוס ורחוקה מהמזח כחמש דקות הליכה.

המלון שלנו סבבה וברמה גבוהה. כבר היינו בטובים ממנו.

בכלל אפשר להתארח במלונות יוקרה מטורפים פה במחירים מצחיקים.

אבל המלון הזה נבחר בעיקר בזכות הלוקיישן שלו:

3 דקות ברגל מהשוק המטורף הזה, שהוא אחד מפלאי תבל בעיניי (טוב נו…פלאי טורקיה).

ושהוא הסיבה המרכזית לבואנו לקודיקוי שוב ושוב.

פה נבלה שעות רבות של עונג קולינארי וחוויות מקומיות.

תענוג.

בעבורי השוק הזה הוא מיקרוקוסמוס של כל המטבח הטורקי ובעיקר זה של איסטנבול.

אין בשכונה הזו מרכזי תרבות מיוחדים, מוזיאונים או מבנים מרשימים אבל יש פה וייב מקסים, חיים טובים ואוכל מטורף.

מכיוון שהשפה שונה וההיגוי קשה, אנחנו מרבים להשתמש ב google maps וזו דרך נהדרת להתמודד גם עם סמטאות ישנות ומקומות חסרי כתובת.

השוק של קודיקוי

השוק הזה מדהים. ואני לגמרי מאוהבת.

הוא מזכיר במידה מרובה את שוק הפשפשים שלנו, רק שהוא גדול יותר, יפה יותר, ססגוני ועמוס יותר: בדוכני אוכל, ברים, מסעדות נפלאות, חנויות, מעדניות וכל מה שמציעה לעולם הגסטרונומיה הטורקית.

וזול יותר.

הרבה יותר.

סמטאות ארוכות ובלתי נגמרות של תכונה תוססת, פירות וירקות בשיא עונתם, כולם בגידול מקומי, פלפלים וחצילים מיובשים תלויים בשרשראות ונעים ברוח הנעימה, כבושים בכל גווני הקשת, הצבעים והטעמים, רחת לוקום שעושים בה פלאות ומעשי אומנות, עוגות עוגיות ומאפים מטורפים מבצק היופקה (הפילו) הטורקי, שמרים רך ועשיר, פירות יבשים מסוכרים או טבעיים וכאלה אקזוטיים, פירות ים מים המרמרה השופע, בשרים נפלאים, דבש, יוגורט, תבלינים…

עגלות תה וקפהֿ,

עגלות גלידה טורקית.

צבעים, קולות, ריחות.

קצב, פשטות, וייב, אנשים….

המולה אחת שהיא תענוג אחד גדול.

המוח מסתחרר מעוצמת האיכות, השפע והטריות והם המלכים השולטים פה.

ומצחצחי הנעליים עדיין כאן. איזה בעסה שאנחנו מסתובבים בכפכפים….

מקסים.

הסתיו כבר מעבר לפינה ומגשי ברזל ענקיים מסתובבים על גחלים לוחשות מספקים לעוברים והשבים את ריח הערמונים הקלוי, המבושם, ואת הערמונים אם רק ירצו.

אלה, שבדרך כלל מבשרים על בוא החורף.

פה נמצאת אחת מהמסעדות הטורקיות האהובות עלינו: צ׳ייה ולה אקדיש פרק בהמשך.

מסביב לשוק שכונות קטנות שם נסתובב שעות, מוקסמים מהסמטאות הצרות והרחובות הקטנים, מציורי קיר ענקיים, מבוטיקים, אומנות ועבודות יד, חנויות מקומיות, בתי קפה מערביים ומסעדות, בתי קפה מסורתיים, פאבים, והמוני צעירים שגודשים את הרחובות לקראת ערב ובסופי שבוע, ממלאים אותן בהמולת חיים שוקקת ונפלאה.

ובתוך כל זה: סטארבקס אחד גדול.

מצד אחד אות ועדות למעמדה של קודיקוי בתרבות הטיולים והקולינאריה העולמית ומצד שני…..פצע, צלם בהיכל.

You can’t win them all.

עונתיות היא שם המשחק

ספטמבר עכשיו, מזג האוויר חמים ונפלא וזיתים ירוקים נהדרים וגדולים גודשים את סלי הקש. הם כל כך יפים שאני אורזת לי בלי להתבלבל 6 ק״ג וסוחבת לחדר במלון.

הוא כבר לא מתווכח איתי בעניינים שכאלה.

אגוזי מלך טריים פורצים מהקליפה החיצונית, עדיין לחים וטריים בפה, עם עפיצות קלה וטעם לא יאומן, כך גם הפיסטוקים שקליפתם וורודה ויפהפיה ואחר כך כשהם יתייבשו יהפוך צבעם לבג׳ דהוי ומשעמם.

פירות וירקות שאני פחות מכירה ואחד מהם מתברר כסוג של דומים טורקי, קטן, סמוק וצורתו כשל תפוח עדין עם טעם מתוק ואלוהי.

תאנים כהות מושלמות שהגיעו זה אך מהעיר בורסה, אומר לי הירקן והם עוצרי נשימה וטעימים להפליא.

מתי בפעם האחרונה עמדתי וזללתי כאלה תאנים בתל אביב? לא זוכרת. (לא במחיר הזה בכל אופן).

אין דברים כאלה.

גם הפילו הטרי קורא לי מכל דוכן שני, דקיק שקוף ומפתה. ארזתי. אלא מה?

וברוח הקלה מתנדנדות להן שרשראות של יופי וחוכמה:

ירקות מיובשים, שהטורקים משתגעים אליהם (ועכשיו גם אני). שזורים במחרוזות ארוכות: חצילונים קטנים, פלפלים ועגבניות מיובשות. אלה רוקנו ויובשו והם נשמרים לשימוש בעונה, שאינה עונתם.

ובחורף, כשאם הבית הטורקיה תתגעגע לטעם החציל והפלפל – ירקות הקיץ – היא פשוט תזרוק אותם לסיר מים רותחים,

תשיב אותם לחיים, תמלא אותם באורז מתובל ונפלא ותכסה אותם לשעה ארוכה, בציר סומאק אדמדם וחצוף.

אלוהים, איזה טעם.

אין ממולאים כאלה.

ודוכני הדגים ופירות הים,

רטובים מהמים הקרים, ששומרים על טריותם.

והפלמידות שעונתן עכשיו והוא סוג הדג האהוב עליי ביותר: צבען הכסוף זוהר בשמש, שמציצה מבעד לפרגולות החנויות, הזימים שלהם אדומים כדם מתריסים כקוראים: רואה כמה טרי אני?

סיור קולינארי עצמאי בשוק

למרות שביקרנו בשוק הזה בעבר וגם עכשיו אנחנו חורשים אותו כל יום וכל היום, אני מחליטה לעשות סדר בקולינריה המדהימה שלו ולמפות אותה לטובת הדורות הבאים (נו בעיקר לטובתכם…ולטובתי).

בלתי אפשרי למפות את כולו והאשמה אינה בי אלא בעושר הקולינרי, השפע והססגוניות שבשוק הזה, שלא יספיקו גם לעוד 100 שנות קולינריה.

אין ברירה נצטרך לחזור אליו, שוב ושוב.

לחמא ג׳ון

הלחמא ג׳ון של הטורקים הוא פיתה דקיקה מאוד, שעליה מונחת-מודבקת שכבת בשר מתובלת ודקיקה. היא נכנסת לטאבון לבנבנה ויוצאת ריחנית עם שוליים צרובים ותפוחים.

חלום.

מסעדות לחמאג׳ון ייעודיות יש בכל מטר באיסטנבול וגם פה, ואנחנו דוגמים אותם לפני הארוחה, ואחרי, וכמנה ראשונה ונשנוש. אי אפשר אחרת.

גם כארוחת בוקר. כן. מי קבע שבבוקר אי אפשר לאכול לחמאג׳ון?

מלבד הטעם הנפלא והטריות, דרך אכילתה של הפיתה, היא עונג בפני עצמו:

ברגע שהזמנת את הפיתה הקסומה, חופן הבחור כדור בצק רך ובאמנות מופלאה מגלגל אותו על המשטח המקומח, מעליו הוא עורם ערימה ססגונית של בשר וירקות ואחר כך, ביד מיומנת הוא שוטח אותה, דק דק דק, על הפיתה הדקיקה.

הוא שולח מרית גדולה של עץ, מניח עליה את הפיתה ושולח אותה לדקותיים לטאבון הלוהט שלהבותיו מפזזות מבוקר עד ליל.

הלחמאג׳ון – הפיתה הפלאית – יוצא ממנו לוהטת וחצופה, צרובה בשוליה ועשויה במרכזה וכל מה שאתה רוצה זה לחטוף אותה ולבלוע. עכשיו.

אבל רגע:

קודם נפזר עליה סומק ארגמני וחמצץ, שעכשיו עונתו והוא טרי ונפלא,

אחר כך נרגיע את הלהט בעלי פטרוזיליה ירוקים ומסנוורים

ומעל הכל נסחט בעדינות לימון עסיסי וצהבהב, שרק יגביר את חמצמצות המנה וישלים אותה.

אני מוסיפה מעל מעט גרגרי צ׳ילי,

מגלגלת את הפיתה הדקיקה למעין סיגר ארוך ויוצאת למסע מופלא בטעם.

החמצמצות הנהדרת, שנחה על הפיתה הלוהטת, מחמיאה לשכבת הבשר המתובלת, את הלהט והחום של הפיתה מצננת הפטרוזיליה הקרה וביחד עם הצ׳ילי והלימון אני בגן עדן.

בבית אני מכינה לחמא ג׳ון טעים בסגנון גלילי ועם פטנט שמנפיק תוצאה נהדרת ומהירה מאוד.

מתכון לחמא ג׳ון. לחמאג׳ון עם פטנט.

והנה שלושה מקומות בהם דגמנו את הלחמאג׳ון הכי מופלא בשוק (מלבד זה של מסעדת צ׳ייה):

Borsam Taşfırın Bahariye, Kadıköy/İstanbul, Turkey Osmanağa, Serasker Cd. No:78, 34714 רשת שלה שלושה סניפים בשוק.
Güneşli Bahçe Sk., Caferağa, Kadıköy/İstanbul, Turkey
Halil lachmasun – Caferağa, Güneşli Bahçe Sk. No:26, 34710 Kadıköy/İstanbul

לוקמה

שהם הלוקומדאס היווניים, שהם ספינג׳ המרוקאי, שהם בכלל אבן יסוד במטבח הבלקני והם מטורפים ומטריפים בכל שעה משעות היממה.

כדורי בצק קטנים של אושר, צפים ומרקדים בשמן הרותח, יוצאים ממנו זהובים להפליא, חיצוניותם פריכה ומתנגדת ופנימיותם אוורירית כמו ענן רקיע גדול.

אחר כך, הם נטבלים בסירופ מתקתק וסמיך, מעליהם נבזקת אבקת קסמים ירוקה: פיסטוקים טחונים.

איך אפשר לעמוד בזה?

בכלל לא חשוב מה אכלתי דקה קודם, או מה אוכל ברגע אחר כך: רואה עגלת לוקמה נעצרת ולוקחת מנה.

חובה.

כתובת: עגלות שפזורות על פני כל השוק, רק לחפש עגלות עם דוד שמן רותח וכדורי פלא פלאיים.

רחת לוקום ומתוקים שונים

בכל שני מטר בשוק יש חנות או דוכן לממכר רחת לוקום או כפי שהוא מכונה בעולם: טורקיש דילייט. Turkish delight אפשר למצוא אותו גם בסופרים, מכולות קטנות, חנויות ממתקים או בפינות מתוקות שונות.

אבל בשוק הזה יש חנות אחת מיוחדת, שמתמחה בהכנת הרחת לוקום, ונמצאת שם כבר שנים רבות. היא מגדירה עבורי מחדש את הממתק הזה.

יש פה מבחר מטורף בצורות שונות, בצבעים שונים ובטעמים מדהימים:

מצופים בדומדמניות, בפיסטוקים, בשקדים, בשערות זעפרן. בצבעים אדומים, זוהרים, צהובים, זהובים, ירוקים. עגולים, מרובלים גליליים דקים או עבים.

סחרחורת.

בחנות הנפלאה הזו מוכרים גם שוקולד משובח, מרציפנים נהדרים בצורות שונות משקדים ומפיסטוקים, עוגות ומאפים טורקים ואלפי פריטים מתוקים ויפים ששוכנים כולם בחנות היסטורית אחת בת מאות שנים.

חלווה על כלל סוגיה.

סוכריות ומיני מתוקה עטופים בניירות צבעוניים קסומים והכל כאילו יצא ממערת עלי באבא מתוקה אחת גדולה.

גם למי שאינו חובב מתוקים חובה עליו לבקר בחנות היפה הזו.

Yasa Cd. No:19, Osmanağa, 34714 Kadıköy/İstanbul, Turkey

עוד חנות נפלאה ששווה להיכנס אליה היא:

Ali Muhiddin Haci Bekir, Osmanağa, Muvakkithane Sok. 6/A, 34710 Kadıköy/İstanbul, Turkey

באקלאווה וכנאפה

הכנאפה פה עשוי מסולת ולא משערות בצק המוכרות לנו.

הוא מטוגן בהרבה חמאה (בעצם גי שהיא חמאה שעברה הפרדת נוזלים מהשומן) ועם גבינה והוא טעים להפליא, למרות שאם הסולת מתייבשת מעט היא מותירה גרגרים קשים ובלתי נגיסים בפה.

גם בירושלים אפשר למצוא כנאפה כזו בשער שכם.

בסופו של דבר אני מעדיפה את הכנאפה עם שערות הבצק.

הבאקלאווה פה מטורפת בצורות שונות ובטעמים שונים שולטים: הפיסטוקים הירוקים והאגוזים.

טעים להפליא.

אפשר למצוא בכל פינה בשוק ובעיקר בחנויות מתוקות (הכתובות למעלה).

חמוצים

מסתבר שטורקים כובשים הכל.

זה מדהים.

נכון, שאנחנו מכירים את מבחר הכבושים מהארץ, כי גם אנחנו משוגעים על חמוצים.

אבל פה יש חנויות ייעודיות רק לחמוצים.

אפשר גם לבקש לטעום: חצילונים ממולאים, פיסות כרוב צפות בנוזל צהבהב ומגרה, עשרות סוגי זיתים, לפתות, בצלים, ירוקים שונים. פלפלים ירוקים ודקיקים, ארטישוק, פירות ירקות מעורבבים.

וזה מטורף.

בכל מקום יש חמוצים אבל יש אחת גדולה ומרתקת:

Ozcan famous pickle, Osmanağa, Güneşli Bahçe Sok. No:7, 34710 Kadıköy/İstanbul, Turkey

קבאב

הקבאב הוא המלך במטבח הטורקי.

אחיו הקופטה והדונר מתחרים בו ללא הפסקה ובכל פעם אתה עומד קרוע מבפנים:

קופטה?

קבאב?

דונר?

הכל פשוט כל כך נפלא.

אכלנו קבאב במספר מקומות וכולם היו נהדרים. נהדרים.

אבל זה של צ׳ייה עלה על כולם.

כמעט כמו פושע שחוזר למקום הפשע, חזרנו שוב ושוב לצ׳ייה ולקבאב החלומי שלו.

גלרייה שלמה של קבאבים מכל הסוגים, תמיד מוגשים עם ירקות צלויים פיתה וירוקים מרעננים.

(עוד על הקבאב של צ׳ייה בהמשך).

בבית אני מכינה קבאב פרגיות נהדר שאכלתי במסעדה טורקית בארץ עם הוא טעים, מיוחד ותמיד סוחט מחמאות.

מתכון לקבאב פרגיות קבאב פרגיות בסגנון טורקי .

Çiya Sofrası, Caferağa, Güneşli Bahçe Sk. No:43, 34710 Kadıköy/İstanbul, Turkey

תבשילי המטבח הטורקי

מרקים

המטבח המפואר הזה עשיר במרקים שונים.

הרבה מאוד מרקים מבוססים על קטניות והרבה מהם על חלקי פנים ושומן כבש.

חלקם הגדול עונתיים וחלקם מועשר ביוגורט שמן.

למשל בעונת האביב מכינים בצ׳ייה מרק יוגורט עשיר עם חלקי טלה רכים, שקדים ירוקים קצוצים (שזו עונתם) ומעל הכל בוזקים נענע מיובשת, שהיא אבן יסוד במטבח המדהים הזה.

אחד המרקים האהובים ביותר הוא מרק עדשים כתומים ואפשר למצוא אותו כמעט בכל מסעדה באיסטנבול.

כמובן, שהוא קיים בבלוג מרק עדשים טורקי ונפלא .

מרקים אפשר למצוא בכל מקום, אבל יש מסעדה קטנה בשוק שמתמחה בהם וכשבא לי מרק זו הכתובת. יש שם גם קבאב טוב, סלטים ומאכלים אחרים אבל מבחר המרקים שלהם מדהים

Ayık 24 Çorba & Kebap, Caferağa, 34710, Dumlupınar Sk. 18-20, 34710 Kadıköy/İstanbul, Turkey

תבשילים

החקלאות המטורפת של המדינה הענקית הזו, מניבה פירות וירקות מכל גווני הקשת, בעושר בל יתואר ומכל סוגי האקלימים והאדמות.

היופי במטבח הזה הוא העונתיות שלו. בשווקים רואים רק תוצרת מקומית. עונתית.

אם הגישו לך במסעדה עלי גפן באוקטובר ברור שמדובר בעלים כבושים ולא בעלים טריים.

למשל בצ׳ייה הוא מגיש עלי גפן באפריל אבל באוקטובר הוא כבר הגיש עלי תרד ממולאים בסגנון עלי הגפן.

כי באוקטובר אין עלי גפן טריים למילוי.

ככה פשוט.

כך לגבי ארטישוק, חצילים, קישואים ועוד (למעט הירקות המיובשים במחרוזות).

החצילים, העגבניות והפלפלים הם מלכים פה והם כל כך נפלאים ביחד, או לחוד.

יש פה עשרות סוגי חצילים, פלפלים ועגבניות והם המלכים של המטבח המהמם הזה.

ממולאים שונים: חצילים, עגבניות, פלפלים, עלי גפן, בצלים, תפוחים.

הם עושים פלאות בירקות ועבור משוגעת ירקות (ופחממות כמוני) מדובר בגן עדן כפול ומכופל.

צלחת ירקות מבושלת נהדר, ברוטב טעים ולחם טרי זה החיים.

או שעועית ירוקה רחבה טובלת ברוטב עגבניות טרי ובתוכה בוהקים פרוסות שיני שום.

הכי פשוט.

הכי טעים.

הכי קרוב לאמא אדמה.

הכבש פה הוא ה-בשר.

אינספור תבשילי כבש שמגיעים בכל הצורות ובכל הצבעים: עכשיו בעונה אנחנו טורפים צלעות כבש שהתבשלו שעות ארוכות בתוך רוטב נפלא וחבושים.

ויש גם קוביות כבש שנשלחת לתנור עם הירקות העונתיים, אנחנו אכלנו עם חצילים ובצלים. תבשיל פשוט שלוקח 10 דקות להכין אותו אבל הטעם…הו הטעם.

וכשחזרתי הביתה שחזרתי את המתכון לתבשיל הזה, המרתי את בשר הכבש בבשר בקר והנה המתכון:

קדירת בקר וירקות בסגנון טורקי

קציצות איזמיר ברוטב עגבניות וקציצות ברוטב יוגורט חמצמץ וכמובן הקופטה על האש.

מאפים דקדקים ממולאים באורז, עדשים ושקדים,

קציצות עננים שוחות ברוטב נפלא עם גרגרי חומוס.

מג׳אדרה ובורגול.

ועלי הגפן המופלאים (בחורף אפשר להשתמש בעלי מנגולד או עלי תרד גדולים או אפילו לשון הפר שמאוד מתאים למילוי).

והנה עלי הגפן בסגנון טורקי שאני ממלאה והם שונים לחלוטין מעלי הגפן שאנחנו מכירים:עלי גפן בסגנון טורקי.

Çiya Sofrası, Caferağa, Güneşli Bahçe Sk. No:43, 34710 Kadıköy/İstanbul, Turkey

בשרים וחלקי פנים צלויים

הבשרים הצלויים, שאנחנו קוראים להם ״על האש״ נפלאים פה בכל מקום.

הצלייה על גחלים היא must ביחד עם איכות הטלאים והעופות הבשרים הצלויים פה הם גן עדן.

הטורקים אוכלים גם את כל חלקי הפנים. הכל.

פה טעמתי כבד על האש ולא התפלאתי בכלל כשהגישו לו אותו מעורבב בשומן כבש.

קוקראצ׳ לדוגמא הם מעיים של טלה שמלופפים על גריל בצורת שווארמה ונצלים לאיטם על גריל מסתובב.

מדובר במאכל שומני מאוד שקוצצים לקוביות קטנטנות שנכנסות לתוך לחמניה, מעל בוזקים פפריקה ונענע מיובשת. וואלה טעים.

סגנון אחר של בישול המעיים הוא בישולם וריכוכם – ואחר כך טיגון בשמן עמוק כשהם עטופים בפירורי לחם. לא טעמתי.

באמת שיש אינספור מסעדות לבשרים על האש אבל אנחנו התמקדנו בעיקר בצ׳ייה שהיא הטובה ביותר בעינינו.

Asirlik Kebap, Caferağa, Güneşli Bahçe Sk. No:45, 34710 Kadıköy/İstanbul, Turkey

הכופתה

הכופתה היא קציצת בקר טחון קטנה שנצלית על גריל והיא מאוד מאוד מזכירה לי את הכפיתות הקטנות והצלויות שאוכלים בשוק הגדול במרקש. מתובלת ועדינה מאוד.

קטנה ועסיסית.

אנחנו מנסים אותה במסעדת פועלים קטנה וידועה בכופתות שלה.

AKO Adapazari Islama Kofte, Osmanağa, Körler Sk. No:1, 34710 Kadıköy/İstanbul, Turkey

אגב, תבשיל הירקות הצמחוני שאכלתי לא נפל מהקופטה הנהדרת.

עוד מקום לכופתה נפלאים:

Köfteci Aziz, Caferağa, İmamata Sk. No:7, 34710 Kadıköy/İstanbul, Turkey

בכל פינה עגלה כזו. שחור-לבן ועשרות טורקים צובאים עליה

כל מה שמרמרה נתן

בכל רחבי השוק דוכנים דוכנים עמוסים במולים והטורקים משתגעים עליהם.

מולים גדולים, טריים ושחורים ולידם לימונים צהובים וטריים.

מול אחד בלירה טורקית אחת (בערך ½ ש״ח).

אתה עומד שם מול הדוכן, פותח את המול מתיז עליו מיץ לימון טרי ושואב אותו לפיך.

ככה הם אוהבים אותם.

מבחר הדגים מדהים החל מהסרדינים הקטנים, עבור דרך הברבוניות האדמדמות והטריות למות, דגי לברק, דגי ים, פירות ים ודגים שונים. עכשיו זו עונת הסרדינים והפלמידות, אותם אוהבים הטורקים לכבוש.

הפלמידות הטורקיות הכבושות או המעושנות הן שם דבר במטבח הבלקני ובפרט הטורקי.

אני זוכרת שאקס חמי מתי, שהיה ממוצא יווני, היה מגיע אלינו עם פלמידות טריות ומנוקות ומעשן אותן בחבית שאילתר לצורך העניין.

גן עדן. גן עדן. אפילו הבנות שהיו קטנות מאוד, זללו מהפלמידות בשמחה.

במסעדת חמסי אנחנו מחסלים בלי להתבלבל סוגים שונים:

לקרדה כבושה במלח, ולברק כבוש בלימון נ-פ-ל-א,

אנחנו טורפים סרדינים חמים שזה עתה יצאו מהשמן (רק הבוקר ראינו את העגלה מגלגלת אותם לתוך המסעדה) ואנחנו גם לא מוותרים על תבנית חרס לוהטת ותוססת, שיוצאת מהטבון והיא עמוסה בירקות קלויים ורצועות דג נפלא.

הכל מתובל מעל בנענע מיובשת והמון שמן זית.

כשחזרתי הביתה שחזרתי את המנה המנצחת הזו המתכון כאן רצועות דגים בעשבי תיבול מבושמים .

Hamsi Pub Et & Balık, Caferağa, 22-33, Güneşli Bahçe Sk., 34710 Kadıköy/İstanbul, Turkey

יוגורט ודבש שנגע באלוהים

יוגורט ודבש הם אבני יסוד במטבח הטורקי (והבלקני).

היוגורט משמש לבישול במרקים, בתבשילים, להשריית וריכוך הבשר וגם כנוזל במאפי שמרים, מה שהופך את הבצק לעשיר מאוד ונוח לעבודה.

הדונר הטורקי למשל מושרה כל הלילה ביוגורט.

בעיקר משמש היוגורט לצינון החיך וכמלווה לתבשילים שונים: עלי גפן, דונר, קבאב וממולאים שונים. הוא מוסיף חמצמצות נהדרת בכל תבשיל ונהדר בעיקר למי שחובב טעמים חמצמצים כמוני.

הטורקים גם שתגעים על איירן שהוא סוג של לבן קר ודליל יחסית והוא הולך נהדר עם דונר.

דבש ויוגורט סמיך ועשיר הם קינוח נפלא או ארוחת בוקר מופלאה.

בשוק, בחנות קטנה מסתתר לו מבחר של צנצנות דבש מהמשובחים, כולם תוצרת טורקיה.

שם בחנות, טעמנו דבש יקר להפליא (200 דולאר לצנצנת) אבל גם הטעם שלו היה בהתאם: זה היה כמו לטעום בקבוקון בושם יוקרתי: בניחוח, בעידון, ברכות.

מדובר בדבש שנרדה בכוורות של הרי טורקיה הגבוהים ביותר והוא בטעמי פרחי בר וטבע.

שווה להיכנס, לקבל טעימה והסבר ולזלול על הדרך מנת יוגורט ודבש.

בבית אני מוסיפה ליוגורט ולדבש גרנולה ופירות טריים וזו ארוחת בוקר וערב נהדרת.

מתכון לגראנולה המנצחת והקלה להכנה שלי כאן הגרנולה שלי .

Eta Bal, Caferağa, Güneşli Bahçe Sk. 28/A, 34710 Kadıköy/İstanbul, Turkey

מאפים עוגות ובורק

בכל מקום אתה רואה אותן, ברחוב, בסמטאות, בכל סיבוב:

עגלות קטנות מתגלגלות וניידות ויש בהן מבחר מאפים מהביל של בוריק מכל הסוגים: בשר, תרד, גבינות, תפוחי אדמה. בייגלה ולחמניות מסוגים שונים ובראשם הסימיט: בייגלה סומסום שמגיע בדרך כלל כטבעות אבל טעמנו אותו פעם בצורתו המאורכת גם.

ומאפיות:עשרות מאפיות פזורות על פני שטח השוק והריחות שנודפים משם משגעים אותך.

אני מתה פה כי אין דבר יותר אהוב עליי בעולם מפחממות, ועדיף כאלה.

מיליון סוגים של עוגיות עם שקדים, פיסטוקים, משמשים מיובשים ותמרים, ועוגיות ממולאות בדבלים מתוקות ונפלאות.

זה פשוט לא נגמר.

ומאפה הפידה.

שהוא בצק אפוי בצורת סירה ועליו עורמים גבינות, בשרים או ירקות, לפעמים עם ביצים ומאוד מזכיר את החצ׳אפורי רק שהוא דק ממנו.

בבית אני מכינה בידה נהדרת שהיא סוג של פשטידת בצק ממולאת המתכון כאן:

בידה טורקית

בעיקר אהבנו לשבת בבוקר במקום אחד, שהוא מאפייה וגם בית קפה. מקום פשוט מאוד אבל עם מבחר מדהים של המאפים הטורקיים.

השמש מחממת את פינת הישיבה שלנו, שצופה לכיכר קטנטונת ומסביב נעה מתנהלת לה בנחת המולת השוק הנעימה.

בעצם מדובר במשולש מתוק של הפינה המתוקה של השוק שיש בה המון חנויות קונדטוריה ובתי קפה מתוקים.

יש פה מבחר מטורף של עוגיות טורקיות ופה אנחנו אוכלים שוב את העוגיה הטורקית (סורית במקור) המטריפה: הבראזאק ושהיא להיט בבלוג ופה הם גם מצפים אותה בזרעי חמניה.

בדרך כלל הבאראזק מצופה בסומסום או מצד אחד סומסום ומצד שני פיסטוקים.

לטעמי זו המצופה עם גרעיני החמניה מוצלחת פחות.

מתכון לבראזק פה : בראזאק עוגיה סורית טורקית נפלאה

אני גם טורפת את הבורק תרד וגבינה איך לא?

פה מכינים אותו בכל הדרכים כולל בסגנון שנקרא סו בורק.

כלומר: בורק שבושל במים, או במילים אחרות: לזנייה.

מדובר בדפי בצק טריים, כמו של לזנייה שמבושלים בשכבות למאפה עסיסי וטעים להפליא עמוסים ביניהן בגבינה או בגבינה ותרד.

הנה המתכון שלי לבורק טורקי קלאסי מבצק פילו עם גבינות (יווני-טורקי) ספאנאקופיתה או מאפה פילו תרד וגבינה טורקי .

ופה מתכון לשבלול בורקס תרד וגבינה מבצק עלים שבלול תרד וגבינה מבצק עלים.

והנה עוד מתכון שלי לשבלול בשר טורקי כאן בורק בשר טורקי מנצח .

ויש לי אפילו בורקס מיוחד ממצות לפסח. שווה להציץ כאן בורקס מצות לפסח .

כמעט בשנייה אני מתאהבת במאפה מטורף שהוא מעין חלה אוורירית ושחומה, ממולאת בתפוחי אדמה פיקנטיים ורכים. בטעות הצבעתי עליה ולא ידעתי שהיא מלוחה, איזה דבר נפלא זה לאכול לחמניה כזו לארוחת בוקר.

בבוקר השני אני כבר לא צריכה להצביע, הבחור זוכר אותי ומחייך ומיד מניח בצלחת את הפאטאטה סרמה הנפלא. Patates sarme.

אגב, הקפה צמוד לחנות הממתקים המטורפת המטורפת שיש בשוק הזה, יש שם ארוחות בוקר, טוסטים וגם עוגות מערביות.

Beyaz Fırın Kadıköy, Caferağa, Yasa Cd. No:23, 34710 Kadıköy/İstanbul, Turkey

קפה, תה ואיירן

התה הוא מלך מלכי המלכים של המשקאות הטורקים.

לפני האיירן או אחריו?

לפני הקפה או אחריו?

נדמה לי שלפני כולם.

התה נמכר בכל מקום בכוסות תה מיוחדות וקטנות.

הוא מריר וכהה, בדרך כלל שחור והוא מסיים ארוחות כבדות או מנת קבאב בודדה.

יש עגלות תה מיוחדות, ופעמים רבות אפשר לראות טורקי קטן רץ עם מגש נתלה ועליו כוסיות קטנות של תה כהה ולוהט.

האיירן הוא משקה קריר וטעים להפליא. בעצם לבן דליל, שאותו אוהבים הטורקים (וגם אני) ללגום בעיקר עם השווארמה או הדונר ובשבילי הוא הכי טעים בקיץ עם קוביות קרח.

ברוב המקומות יוציאו לכם אותו מהמקרר בבקבוק,

ובמקומות קטנים בשולי השכונה יש להם ברז מיוחד שממנו נשפך האיירן כמו מים.

הקפה הטורקי מבושל על גחלים בקנקני נחושת מיוחדים ומוגש בספלוני חרס קטנים.

עגלות קפה כאלה פזורות על פני כל העיר בכל שעות היממה, אבל יש גם קאהוואסי (בתי קפה) ייעודיים רק לקפה הטורקי שם אפשר להתרווח, פעמים רבות עם נרגילה ומגישים שם רק קפה טורקי.

כמובן שבכל סיום ארוחה, תמיד יציעו לך קפה אבל בעיקר תה עם קינוחים מתוקים.

הקפה הטורקי כהה, מריר ומתבשל על דרך קבע על גחלים.

בעגלות הקטנות שפזורות על פני כל השוק (והעיר) מתבשל הקפה בקנקנים מוזהבים של נחושת, נמזג לכוסיות חרס קטנות ונלגם שוב ושוב.

לצד כל אלו יש גם לא מעט בתי קפה ורוסטרים מודרניים, בתוך השוק ומסביב לו.

שם אפשר למצוא קפוצ׳ינו ואספרסו ובתי קפה שקולים את הקפה שלהם בעצמם.

לפעמים רבות מלווים לקרוואסון נחמד או פרוסת עוגה.

תבלינים

אין לי מושג איפה להתחיל בכל הנוגע לתבלינים לכן אנסה להתמקד בעיקריים של במטבח המפואר הזה אבל עוד קודם, יש צמד מקודש במטבח הטורקי: שבבי צי׳לי (מעין פפריקה שבבים) חריפה או מתוקה ונענע מיובשת.

והם נפלאים ביחד.

ביבר הוא הפלפל האדום המיובש והכתוש – חריף או מתוק נמצא בכל תבשיל כמעט, אפילו בסלט טרי.

נענע מיובשת –שוס מטורף, במרקים, בסנדוויצ׳ים, בתבשילים. נהדר.

סומאק– החמצמצות שלו מטריפה והוא מגיע בתוך סלטים ובעיקר על הלחמא ג׳ון, אפילו מכינים ממנו ציר שבתוכו מתבשלים ירקות ממולאים בבשר טלה עדין ואורז.

רכז רימונים הוא כמעט must בהרבה תבשילים וסלטים פה והוא פשוט נפלא.

מעניק את הטעם החמצמץ מתקתק וכמכירים אותו – מתמכרים לו.

למשל כדאי להכין סלט ירקות בסגנון טורקי נפלא עם רכז הרימונים ולו מוסיפים אגוזים כתושים ונענע מיובשת.

למתכון סלט ירקות טורקי כאן סלט ירקות טורקי נפלא.

זו מעדניה נהדרת שיש בה פירות יבשים, שמנים, רטבים, קטניות ואני יצאתי משם ברכוש גדול.

אחד המוצרים הטעימים שלקחתי פה הם תותי עץ מיובשים.

מדהים.

וכמובן שמן זית.

Misir Carsisi, Caferağa, Yasa Cd. No:46, 34714 Kadıköy/İstanbul, Turkey

פטיסרי בשוק

יש בשוק פאטיסרי עתיק בן כ-100 שנים אותו הקים אחד מבני המקום, שנסע ללמוד פטיסרי צרפתי.

הוא חזר לקודיקוי שלפני 100 שנים והקים את בית הקפה והפטיסרי.

המקום משרת בעיקר את מי שמתגעגע ורוצה פטיסרי צרפתי.

אנחנו חולקים כבוד לבחור ולרעיון ונכנסים ללגום קפה ומאפה בגינה השוממה והמוצלת.

לכרסם מקרון לא רע בכלל.

תאכלס אנחנו פה מתוך סקרנות ומתוך כבוד להסטוריה של המקום ולפועלו של האיש.

מאפים צרפתיים – אני מעדיפה בפריז.

Baylan, Caferağa, Muvakkıthane Cd. No:19, 34710 Kadıköy/İstanbul, Turkey

גלידה טורקית

ברחבי העיר ובשוק עגלות פזורות עגלות קטנות ובתוכן נמכרת גלידה טורקית.

המיוחד בגלידה הוא הטופינג שלה:

על גלידת ווניל מוסיפים מעין סולת חמה מבושלת בסוכר וקינמון, הם קוראים לה סמולינה.

אם תרצו מעין קוסקוס עדין מתוק וקינמוני.

השילוב בין השניים מעניין וכדאי לטעום.

בסוף רחוב מודה לכוון הים (פירוט בהמשך) יש גלידרייה נהדרת מועדפת על בני המקום והיא שווה ביקור בפני עצמו.

עגלות פזורות בשוק.

פארקים וחוף הים

יש מספר פארקים יפים בשכונה ואם הולכים חצי שעה מפה, מגיעים לאיזור המרינה.

Göztepe, Özgürlük Parkı, Mustafa Mazhar Bey Sokağı, 34724 Kadıköy/İstanbul, Turkey

ליד המרינה פארק גוזנטאפ גם הוא ירוק ונעים.

60th Anniversary Goztepe Park, Caddebostan, Bağdat Cd. No:17, 34728 Kadıköy/İstanbul, Turkey

ועוד אחד מקסים מתחת לרחוב מודה שהוא ירוק ותלול ומגיע עד הים, יורדים אליו במדרגות רבות. ולעת ערב הוא עמוס באנשים, שיושבים על הדשא ומתבונניים לעבר האופק ולשקיעה המרהיבה.

אליו מגיעים גם דרך רחוב מודה הנעים והמתפתל.

מורלס (ציורי קיר ענקיים) וגראפיטי בשכונה

כמו בהרבה שכונות בעולם, שנזנחו עם השנים, ועכשיו חווים עדנה, בעיקר על ידי צעירים רבים ומשפחות צעירות, גם השכונה פה עמוסה בגרפיטי וציורי מורלס ענקיים ומרהיבים.

שיטוט בשכונה מוליד סיור מרתק של גרפיטי וציורי קיר משגעים.

אבל לא רק…

מידי פעם, בעיקול זה או אחר, בפנייה זו או אחרת, משתפל לו הרחוב הצר והנה נגלה הים בין הבניינים, כחול, עמוק ומזמין.

בדרך אנחנו נחשפים לבתי קפה מקסימים וקטנים,

כיכרות נסתרות,

המון מאפיות מקומיות של צעירים חייכנים ומקבלי פנים.

עיניי קולטות מבנה גדול, שנראה קהילתי, ועליו אנחנו מאתרים מגן דוד.

וכמו תמיד מגגלים לראות האם יש קשר אלינו?

לא מצאנו דבר.

אני לוקחת את ציורי הקיר המרהיבים ובונה מהם מסלול הליכה, דבר שמביא אותי אל מחוץ לשכונה שלי אל רחובות מרוחקים יותר ומראות מרתקים.

הסברים לכל ציור ומי צייר אותו נמצאים בלינק המצ״ב:

הסברים על מורלס באיסטנבול

מפה של סיור מורלס שעשינו בשכונה פה:

סיור מורלס עצמאי

השכונה, הוייב נקודות בילוי

השכונה הזו מקסימה. ביום ובלילה.

ביום היא תוססת בעוברי אורח, משפחות וקונים ובערב תענוג לא פחות.

כל הפאבים, בתי הקפה עמוסים בני אדם, בעיקר צעירים מודרניים וחילוניים והמוסיקה המערבית נשפכת לרחובות.

שש בש והוקה (נרגילות) בכל מקום.

באחד הרחובות שיוצאים ממודה קדסי (רחוב מודה) המדליק יש כמה פאבים מיוחדים.

אחד מהם הוא carga bar.

מבנה ישן בן שלוש קומות, ספון כולו בעץ, רצפות, תקרות, קירות ומדרגות, שם מנגנים הופעות חיות והוא מאוד פולארי.

Karga bar

Caferağa, Kadife Sk. No:16, 34710 Kadıköy/İstanbul, Turkey

די קרוב לשם גם

arkaoda

Caferağa, Kadife Sok. No:18 D:1, 34710 Kadıköy/Istanbul – Asia, Turkey

לא הרחק מהם עוד רחוב מקסים עם ברים מדליקים וחיי לילה קאדיפה סוק.

Kadife sok.

ברחובות האלה כדאי להסתובב גם ביום, יש שם חנויות קטנות, פינות קסם ובתי קפה מערביים.

רחוב מודה קדסי Moda cadesi

הרחוב המתפתל הזה הוא רחוב ראשי בשכונה והוא לוקח אותך עד לגלידה של עלי יוסטה ובכלל לשכונה מקסימה ולפארק יפה.

הרחוב עצמו מרוצף בבתי קפה, מסעדות ובחנויות אמנים ובווייב מקסים.

בעיקר של צעירים חילוניים ומודרניים.

גם ברחובות הקטנים שמשמאלו תענוג להסתובב הם מלאי אופי, חנויות קטנות ומעניינות וארכיטקטורה פשוטה ושובת לב.

למטה, מצד ימין משתפל לו הפארק הירוק במדרון תלול אל תוך הים.

לאורך הרחוב גראפיטיס וציורי קיר גדולים ומקסימים.

באמצע הרחוב, אנחנו נעצרים להביט בציור קיר ענק של מאללה.

אני אוהבת את הרחוב הזה, שיש בו כיכרות וחנויות קטנות, ורחובונים קטנים וצרים שיוצאים ממנו.

תענוג גדול להסתובב בו ללא שום מטרה ולהנות מהווייב הטוב שבו.

אנחנו הולכים בו לא מעט הלוך ושוב.

שקיעה נוגה

הטיול ברחוב מודה שעולה ומתפתל מביא אותנו לשכונה שקטה נוספת של משפחות צעירות ומבנים יפים וחדשים, שכונה שיושבת למעלה וצופה אל הים, על מדרונה פארק גדול ותלול

הכל מודרני פה ושוקק חיים ולעת ערב, קשה לפלס דרך על המדרכות הומות האדם.

תענוג.

התורים לעלי יוסטה ארוכים אבל שווה לחכות.

האיכות של השמנת מעולה קרימית וסמיכה.

וכאחת שזוללת גלידות משובחות בארץ הגלידות האולטימטיבית אני קובעת נחרצות: הגלידה הזו לא נופלת מטובי הגלידריות האיטלקיות שאכלתי בהן.

אני לוקחת בטעמי קאיימק (שמנת סמיכה מאוד) וקפה ומעל מפזרים לי בנדיבות בוטניםי קלויים קצוצים.

Famous Ice Cream of Ali Usta, Caferağa, Moda Cd., 34710 Kadıköy/İstanbul, Turkey

כל הרחוב מסביב קסם, משפחות צעירות, חילוניים, צעירים רמה כלכלית טובה.

יורדים לכוון הים, מתחת לשכונה פארק ירוק תלול ומדרוני – מודה פארקי –

מזכיר לי את הפארק בבלוויל ויורד עד ליום. השקיעות משם מטריפות.

שוק האמנים

בסוף שבוע על הטיילת מתקיים שוק של אומנים קסום. המון אומנים שמוכרים את עבודות היד שלהם.

אנחנו קנינו בובות ארוגות בעבודת יד.

לשקיעה מחכים בגן גדול שמשקיף על הים ולעבר שקיעה.

השקיעה פה יפה להפליא.

Moda Aile Çay Bahçesi, Caferağa, Park İçi Yolu, 34710 Kadıköy/İstanbul, Turkey

קניות ורובע יוקרתי עם גודאייבה

באחד הבקרים אחנו לוקחים מונית ושועטים איתה לכוון שכונת סואדייה.

Suadiye. שכונת יוקרה.

הרחוב הזה הוא המשכו של רחוב באגדאת הידוע, שהוא בעצמו רחוב קניות ארוך מאוד ומעניין.

Bagdat cadesi.

את הפסקת הקפה שלנו אנחנו עושים בקפה גודאייבה שהוא כולו על טהרת שוקולד הגודאייב הבלגי המשגע.

אנחנו מזמינים פראפה שוקולד מעולה וקר.

פראפה הוא בדרך כלל קפה קר וחזק ששותים באיסטנבול (גם באתונה).

בכלל, המון מהאוכל והווייב מזכירים לי את אתונה וכדאי להציץ בפוסט המפורט שלי על אתונה

אתונה אוכל, מוסיקה ואומנות.

גם עוגת שכבות שוקולד מטורפת עם שכבות נוגט ואגוזים וטורט רכה שמקבלת עליה בהכנסה שלושה טעמי מוס עדין ועשיר.

Godiva Belgium, Suadiye, Bağdat Cd. No:412, 34740 Kadıköy/İstanbul, Turkey

סיור בטראם העתיק של קדיקוי

בקודיקוי יש טראם ישנה ונחמד לעשות איתה סיבוב בשכונה כשהיא משקשקת ומתנשפת.

אחת התחנות נמצאת ממש ברחוב הראשי שמשאל לשוק וקרב לקפה סטארבאקס.

פשוט נחמד לשקשק איתה ובינתיים להגניב מבטים על הטורקים, לנסות ולאפיין את הדמויות שחולקות אתך את הנסיעה.

חוויה אנתרופולוגית נחמדה שאני אוהבת לעשות בכל מקום בעולם.

מסעדת צ׳ייה

את סוף הפוסט הזה אני מקדישה למסעדה אהובה אחת, שהיא תמצית האוכל הטוב, הביתי, הבית החם שגדלתי בו, וכל מאכל בה מזכיר לי מהי אהבה למוצרים טריים, עונתיים, אהבה לבישול, לאכול, לבית חם.

Ciya

נטפליקס ענקית הטלויזיה מצאה לנכון לעשות סרט דוקומנטרי על השף של צ׳ייה, שבמבט ראשון נראה כמו מורה לכימיה אבל הסרט עליו מרתק.

הוא התחיל כבעלים של מסעדת קבאב באיסטנבול. עוד אחת. ובמהלך השנים נשאב למחקרים על עולם הבישול העותומני של הסולטנים.

התוצאה: ספר מרתק ויפהפה של מאות מתכונים מרחבי טורקיה הענקית ותבשילים נפלאים גם מהתקופות של הסולטנים העותומנים.

פה אכלתי לראשונה ארטישוק ממולא (באפריל), אבל לא בבשר טחון אלא בבשר צלוי ברוטב חלומי.

שחזרתי את המתכון הנפלא הזה והנה הוא פה ארטישוק ממולא בסגנון הסולטן .

פה אכלתי צלעות טלה נמסות ברוטב עם פלחי חבושים (באוקטובר). אפילו אני שלא חובבת בשר טלה התנפלתי על העדינות הזו ועל מאכל האלים הזה.

המתכון פה קדירת טלה וחבושים טורקית .

פה אכלתי בולגאר עם חומוס (בולגאר הוא בורגול אבל הוא גם פריקי שהיא בורגול מעושן). ויש לי מתכון טורקי לבולגאר מטריף שהוא גם טבעוני, צבעוני ומשמח. הנה המתכון:בורגול טורקי משגע .

ופה ניסיתי לראשונה את טעמי הממולאים הטורקיים (מהירקות המיובשים).

מסתבר שאת נוזלי הרוטב לממולאים מכין השף מסומאק שזו עכשיו עונתו (ספטמבר).

הקובה שלהם מטורפת, עדינה, הפנים מתובל ועסיסי החוץ קריספי והמעטפת דקיקה, כמו שקובה צריכה להיות.

אני מתעלפת לי בשקט.

גם השיש קבאב מושלם (שיפודי בשר או עוף).

ומחלקת הקבאבים של צ׳ייה מגיעה מעולם אחר:

מדובר בקאבאב שהוא אוכל רחוב, אוכל עממי, שמוגש באופן מסורתי על פיתה דקיקה, פרוסות של בצל וסומאק, ירוקים של נענע ופטרוזיליה, עגבניה ופלפל שצרובים מהאש וגבעה משגעת של יוגורט עשיר, חמצמץ ושמן.

הכי אהבנו את הקבאב עם הפיסטוקים, החצילים המעושנים או עם העגבניות נפלא!!!! אבל יש עוד המון טעמי קבאב שונים.

הקבאב עשוי ביד אומן:

הבשר נקצץ ביד ובסכין מיוחדת, חס וחלילה לא במכונה.

טריות הבשר משובחת ויחס השומן לבשר קריטי, כך כשהקבאב מגיע לפיך הוא לא מותיר שום עקבות של שמנוניות או שומניות, רק ענן נפלא ומרחף.

שוכב הקבאב הארוך על צלחת לבנה ובוהקת, הפיתה הדקיקה מתחתיו, וכל תפקידה בחיים הוא לספוג את המיצים המופלאים שנזלו ממנו. והקבאב עצמו: קריספי ושחום מבחוץ, רך ועסיסי מבפנים, נמס ונושא בעדנה את ניחוח הגחלים הנצחי.

עכשיו מתחיל הטקס:

תלוש פיסה מהפיתה הדקיקה, שעדיין נפוחה ולוהטת מהטאבון, מנוקדת על פניה בזרעוני קצח עוקצניים, תלוש פיסה מהקבאב שהפיסטוקים בו זוהרים אליך בשמחה, פזר מעל בצל מתובל בסומק ארגמני, חמצמץ וטרי, הוסף עגבנייה אדומה ופלפל ירוק חרוך ומעל הכל – הנח בעדנה עלי נענע ופטרוזיליה טריים.

זהו, הביס המושלם עושה את דרכו אל פי. מי צריך יותר מזה?

חריף לך?

קח ביס עגול ושמנמן מהיוגורט האלוהי.

פשוט לא?