פירנצה – נסיכה טוסקנית – Firenze

איטליה, שהיא אחת הארצות היפות ביותר בעולם.

טוסקנה, שהוא אחד המחוזות היפים והמתויירים ביותר באיטליה.

ופירנצה, שהיא בירתה של טוסקנה.

כיפת הדומו המרהיבה בפירנצה

פירנצה.

שהיא עיר קטנה אבל גדולה.

המרכז ההיסטורי שלה קטן ומאוד נוח ונעים ללכת ברחובותיה.

הבתים נמוכי קומה והגגות האדומים בוערים בצבעי הטרקוטה.

השווקים הקטנים מתחת לגשרים, בפאתי סמטאות, בכיכרות קטנות או גדולות, או במבנים היסטוריים מרשימים.

השיק האיטלקי היפהפה, העושר של אופנת הבגדים, הנעליים, התיקים. של עיצוב החנויות, הבתים, הרחובות, כל דבר בעצם.

חנויות מעוצבות להפליא.

מכוניות קטנות חונות בסמטאות.

הדולצ׳ה ויטה.

המבנים ההיסטוריים

מרצפות הטרקוטה הישנות, הרחובות שחוזרים אחורה מאות בשנים, הדומו המרהיב ביופיו ועושר בלתי נגמר של אוצרות תרבות ואמנות.

הקסם

ברחובות.

ומיליון כנסיות

מיוחדות ומרשימות שאי אפשר להספיק את כולן אבל גם אי אפשר לדלג על החשובות והיפות שבהן.

הדואומו המפואר
סטנה קרוצ׳ה יפה ומרשימה והיא פנתיאון לענקי הריינסאנס

והאוכל הנפלא שיש בארץ הזו.

בחבל ארץ טוסקני עשיר.

וחנויות ״מכולת״ קטנות בין הסמטאות, שכל מה שאני רוצה זה לטעת עץ, להקים אוהל קטן ולגור לידן לעולם.

הטעמים והריחות, העושר החקלאי של כל אחד מ-20 מחוזותיה, שמביאים איתם: עגבניות וערמונים, ובשרים משובחים וגבינות מהטובות בעולם.

ויינות טוסקניים או מצפון איטליה, שהם בין הטובים והטעימים בעולם.

הלחמים, העוגות, הפוקאצ׳ות המלוחות.

והמתוקות…

אחר כך, עם לחם טוסקני נטול מלח, מנגבים היטב היטב את הרוטב הנפלא הזה, שלא תאבד, חלילה, שום טיפה ממנו.

הגשרים העתיקים, המרהיבים, המקושתים וההיסטוריים שעל הארנו,

ועליהם חוצים לעבר הנהר – אולטרארנו, שהן השכונות המדליקות והמתחדשות של פירנצה.

ודיויד אחד,

יפה, שרירי ונועז.

נער.

מלך.

שרק בשבילו שווה לעשות את כל הדרך עד לפירנצה.

חציית נהר הארנו (מעבר לארנו) מגלה שכונות ישנות-חדשות, שהן היסטוריות, מרתקות ועכשיו מתחדשות ומתעוררות לחיים.

זה אינו הביקור הראשון שלנו בעיר היפה הזו.

על פני שנים חזרנו לפה שוב ושוב, בעיקר כדי לספוג את מראות האמנות היפהפיים בעיר שהיא ידועה ועשירה בהן.

למשל הדומו המפואר והמיוחד שמושך אליו עשרות מיליוני תיירים בכל שנה.

או בזיליקה סנטה קרוצ׳ה, שהיא גם פנתיאון שבו קבורים מגדולי התקופה והבזיליקה היא אחת היפות בפירנצה.

ובלילה מתעטפת העיר וחמודותיה באור וחושך ואו אז היא יפה שבעתיים.

פירנצה היא מזון לגוף, לנשמה, לעיניים וללב.

פה גרו, יצרו וחיו אמני הריינסאנס.

לא הרחק מפה נולדו שני הענקים של תקופה זו: ליאונרדו דה ווינצ׳י ומיכאל אנג׳לו.

(השלישי הוא רפאל שהגיע מלה-מרקה הלא רחוקה מפה).

בעיר הזו מרוכזים מרבית יצירות האומנות החשובות ביותר באיטליה ובעולם.

אין, אין על הקסם של פירנצה.

היא היהלום שבכתר.

גם כשמסתובבים איתך ברחובות עוד עשרות אלפי תיירים – הקסם עובד.

בתורים למוזיאונים – פחות.

לכן, הצטיידנו מראש בכרטיסים מהאינטרנט, עולה כסף – אבל שווה זהב.

הדירה שלנו נמצאת ממש ליד פיאצה מריה נובלה, שהיא הכנסייה שממול לתחנת הרכבת ההומה של פירנצה, שנקראת: מריה נובלה.

הכנסייה הענקית  הזו יושבת על פיאצה ענקית וממנה מובילות סמטאות רבות וצרות הישר לליבה העתיק של העיר היפה הזו.

יום ראשון בפירנצה

היום הראשון מוקדש לקלאסיקה אהובה.

כי לא חשוב כמה פעמים ראית את דיויד, או ביקרת בדומו המדהים של פירנצה, או נכנסת לקאפלה של המדיצ׳י, תמיד  תמיד אתה עומד פעור פה, משתאה לנוכח יכולותיו ויצירותיו המופלאות של האדם, של המוח האנושי, של האסטטיקה, הטכניקה, האומנות והצבעים המופלאים.

פיאצה דלה ריפובליקה

מתחילים את הבוקר בפיאצה דלה ריפובליקה.

הפאצה הגדולה והמרובעת הזו מוקפת במבנים היסטוריים ויפהפיים. עכשיו חלקה הגדול בשיפוצים.

חלק מבתי המלון היפים והשווים בפירנצה נמצאים פה מסביב. הפיאצה הזו, כמו רבות אחרות באיטליה, מארחת בכל שנה לפני הכריסטמס, שוק כריסטמס נפלא.

מלבד הגסטרונומיה המשגעת של הארץ המבורכת הזו: נקניקים, גבינות, יינות וכל טוב האדמה השופעת פה, יש ביריד מבחר מטורף של עוגות ועוגיות מיוחדות לחג, שמבוססות בעיקר על שקדים ופיסטוקים.

אבל, עוגיות מסורתיות כאלה כבר אפשר למצוא בבתי קפה טובים של העיר.

כל השנה.

למשל אצל גילי.

 Piazza della Repubblica, 50123 Firenze FI, Italy

גילי בית קפה היסטורי

גילי יושב בפיאצה דלה ריפובליקה ועומד שם כבר 200 שנים.

בתוך בית הקפה שולחנות מעץ וכסאות ישנים, שיש בהם הוד והדר של סוף המאה ה-19.

בחוץ, בשמש החמימה פיזרו עוד כסאות ושולחנות בסגנון מודרני.

לי יש נאמנות עולמים לגילי.

שם שתיתי את הקפה הראשון שלי בפעם הראשונה שלי בפירנצה, אחרי לילה ארוך של  עוגמת נפש.

לפני 20 שנים וכשהאינטרנט בחיתוליו, הזמנתי חדר לשבוע ימים בוילה בקיאנטי, שמרוחק מפירנצה כ-20 דקות נסיעה.

כשהגענו בלילה מאוחר למלון, התפתל הבעלים בסיפורי מעשיות וקיצורו של דבר – לא היה לנו חדר לערב הראשון.

עייפות, מרוקאיות וישראליות חברו להם יחדיו – אני חטפתי את ״הקריזה של החיים״, ביטלתי את כל ההזמנה והודעתי לאיטלקי התחמן שלא נישארים שם גם לא דקה. השעה היתה 11 בלילה.

תודה.

אנחנו הולכים לחפש מלון אחר.

ספטמבר – לא שיא העונה.

מה הבעיה?

אז זהו….

שהיתה בעיה.

מסתבר שספטמבר הוא חודש עמוס ביותר באזור וכל מה שזכור לי מאותו ערב זו התשובה שחזרה על עצמה, שוב ושוב עשרות פעמים, במעגלים מעגלים של עשרות מלונות בסביבה עד ארבע לפנות בוקר:

סורי מאדם, ווי אר פולי בוקד sorry madam we are fully booked.

בסופו של דבר ״נאלצנו״ לישון במלון יקר מאוד שעלה לנו כמו חצי חופשה והמלון הזה נמצא פה מול גילי (או ההפך).

מבואסת לגמרי מהאפשרות שדפקתי לנו את החופשה נכנסנו בבוקר לגילי, עיניי הוארו, ליבי התרונן וארוחת הבוקר שם הקפיצה את מצב הרוח וגם הובילה לפיתרון.

קיצר, היתה חופשה מדהימה.

בגילי אנחנו מזמינים מעוגיות הכריסטמס.

למשל יש עוגיות שקדים מטריפות, שנמסות בפה. אין בהן גרגר אחד של קמח והן על טהרת השקדים ומבושמות בקליפת תפוז. במקור העוגיות הללו מגיעות מדרום איטליה אבל היום אפשר למצוא אותן בכל פינה בה.

והנה המתכון שלי לעוגיות השקדים עוגיות שקדים סיציליאניות.

איני מדלגת על המאפה העונתי המדהים שנקרא סקיטאצ׳טה ענבים.

שזו בעצם פוקאצ׳ה מתוקה ומעליה מצטופפים בשמחה ענבי סאן ג׳יובזה, אדומים כשני ומלאים ב….חרצנים.

לא.

אין לאיטלקים שום בעיה לנגוס בסקיאצ׳אטה המופלאה הזו והחרצנים מסתבר לא מפריעים להם.

אז גם לי לא.

האפייה הארוכה מרככת את הענבים האדומים כשני, הם מתפקעים וכל העסיס הארגמני והנפלא, ביחד עם סוכר, זולג על הבצק הרך ויוצר סירופ חלומי שנספג לבצק האוורירי שממילא ספג עוד קודם תועפות של שמן זית זך ונפלא.

אלוהים.

אפיית הסקיאצ׳טה קלה מאוד, באמת, ואחד הדברים הראשונים שעשיתי כשחזרנו הביתה הוא לשחזר את המתכון והנה הוא:

סקיאצ׳טה – פוקצ׳ת ענבים מטריפה.

זו באמת אחת הפוקאצ׳ות המענגות והנפלאות שאכלתי מימיי.

Caffè Gilli, Via Roma, 1r, 50123 Firenze FI, Italy

מגילי אנחנו יוצאים ואני שמחה וטובת לב, כי אין כמו להתחיל את הבוקר עם מאפה נפלא וקפה איטלקי משובח, עכשיו אנחנו עושים דרכנו לדומו.

הדומו של פירנצה

מיליוני מילים נכתבו על המבנה המרהיב הזה ועוד ייכתבו עליו.

אבל שום מילה, משפט או פסקה לא יוכלו לתאר את מה שהעיניים רואות.

את הוואו כשעומדים מולו, מצדדיו ומאחוריו, ואת הניסיון לקלוט את ההוד המופלא הזה.

הדומו הוא סנטה מריה דל פיורה והוא הקתדרלה המרכזית של פירנצה, שיש בה עוד אחרות ויפות – אך לא יפות כמוה.

סמל ההיכר והפאר של הדומו היא הכיפה המיוחדת והלוהטת בצבעי הטרקוטה שתוכננה על ידי הארכיטקט ברונלסקי, שיש לו מקום של כבוד בגן עדן לאומנות על יצירותיו היפהפיות.

החזית של הכנסייה מרהיבה ומאוד מיוחדת, מצופה כולה בשיש בגוונים בולטים של לבן וירוק ומעוטרת במאות פסלים קטנים שלקוחים מההווי הנוצרי.

הדומו הזה נבנה לפני כ-800 שנים ובנייתו ושיפוצו ארכו מאות שנים. רצפת הכנסייה מרהיבה ויש בה פרסקאות של ג'וטו, פסלים של מיכאלאנג'לו וויטראז'ים יפהפיים של ג'יבטי.

כולם אמנים ידועים מהתקופה.

מול הכניסה הראשית לדומו נמצא בית הטבילה והמוקד שלו הוא השער המזרחי המוזהב שכונה ״השער לגן עדן״.

השער הזה ״מכוסה״ בשכבות תיירים בכל שעות היום הארוכות, ורק לקראת לילה ניתן להתקרב אליו ולראותו מקרוב. (אך לא לגעת כי יש גדר ברזל שמונעת נגישות אליו).

התבוננות קרובה בשער מגלה סיפורי תנך שונים כמו הגירוש מגן עדן, עקדת יצחק, סיפור עשיו ויעקב ועוד סיפורי תנ״ך מרתקים.

מגדל הפעמונים של הדומו נבנה ליד הקתדרלה, גובהו 84 מ״ר ויש בו 414 מדרגות אליהם טיפסנו לפני כך וכך שנים. לא היום.

המראה מרהיב מרהיב מלמעלה בפרט גגותיה המפורסמים של העיר.

התורים הארוכים המשתרכים בכניסה לדומו הם מראה רגיל ויום יומי.

אפשר להתגבר עליהם באמצעות רכישת כרטיסים באינטרנט או פשוט להגיע שעה קודם לפתיחה ולעמוד בתור כשעה, וזה מה שעשינו הפעם.

בלילה הדומו, כיכר הדומו ומגדל הפעמונים מהלכים עליי קסמים אפילו יותר.

מספר האנשים שסובבים אותם מידלל וכל המבנים מוארים באור יקרות.

מרהיב ומעורר יראה.

גם לשער לגן עדן אפשר כבר להתקרב.

יחסית.

אולי לצלם.

בקושי.

Piazza del Duomo, 50122 Firenze FI, Italy

 כשאנחנו יוצאים מהדומו כבר שעות הצהריים המוקדמות ואנחנו רעבים.

לא יודעת אם בגלל שאנחנו באמת רעבים, או בגלל שאני יודעת כמה טעים במקום שאליו אנחנו הולכים או  אולי בכלל בגלל שאני תמיד רעבה באיטליה.

כך או כך אנחנו בדרך עכשיו לטרטוריה מקומית נפלאה.

Gozzi

המקום הנפלא הזה הוא מסעדת פועלים מקומית ופשוטה למרות שהוא נמצא על רצף התיירות הכי הומה בפירנצה ואחד ההומים באיטליה.

הם עובדים פה עד שעה 15:00 וסגורים בסופי שבוע.

ואצל גוזי זה כמו לאכול בבית.

בית איטלקי.

רוב השולחנות מאוכלסים במקומיים דוברי איטלקית ויש גם מעט תיירים. כמונו.

אנחנו מזמינים ריגאטוני שהם מקרוני קצרים וחלולים ועליהם חריצים לאורך וגם פסטה פיצ׳י שהיא פסטה מקומית שמגלגלים בידיים.

הראגו, הוא רוטב בולונייז נפלא ועשיר מבושל בסגנון הצפוני המסורתי. כלומר: הרוטב ״יבש״  יותר ויש בו מעט מאוד עגבניות (פה משתמשים בעיקר במעט רסק עגבניות).

הראגו-בולונייז שלי מאמץ את הסגנון האיטלקי ומאגד בתוכו את כל הטוב מהצפון ומהדרום והנה המתכון: הבולונייזה.

פיצ׳י

הפיצ׳י משכשכת ברוטב עגבניות עם תועפות פרמז׳ן מלמעלה – כמו שאני אוהבת.

רוטב העגבניות הפשוט והבסיסי נפלא, והפרמז׳ן המגורר מעל מתבל את הפסטה ומשלים את טעמה.

בסופו של דבר זה הרוטב הכי אהוב עליי בעולם ואליו אני חוזרת שוב ושוב, גם בבית.

והנה מתכון הפסטה בעגבניות שאני מכינה בבית פסטה איטלקית ברוטב עגבניות.

ויש גם מתכון של הפטסה שלי עם כדורי בשר קטנים ברוטב עגבניות איטלקי וריגטוני, הנה המתכון:  מיטבולס קציצות בקר בפסטה עגבניות.

ואפילו פסטה עם כדורי דגים ברוטב עגבניות פסטה בעגבניות ופיש בולס.

זה האוכל שאני הכי אוהבת בעולם: פשוט, בסיסי ממוצרים טריים ועונתיים ואלו המסעדות האהובות עליי.

מקומיות, פשוטות ותבשילים הישר מאמא, מסבתא.

אוכל של בית.

גם עיצוב המקום צנוע, השולחנות והכסאות פשוטים וההגשה זורמת.

בית. אמרנו?

למנה העיקרית אני מזמינה תבשיל  שהוא הארד קור.

מדובר במנה שעשויה מחלקי פנים וליתר דיוק הקיבה הרביעית של הפרה, שנקראת באיטליה לאמפראדוטו. היא מבושלת ברוטב עגבניות וקוביות תפוחי אדמה קטנים, שספגו את כל הרוטב בבישול הארוך. אפילו בן זוגי שהמילה חלקי פנים מעבירה בו צמרמורת, טועם מצלחתי ומתלהב.

ככה זה כשאתה שם את הדעות הקדומות שלך בצד – נפתח בפניך צוהר לגלות דברים מופלאים וחדשים.

ולא רק באוכל.

אני לא מוותרת גם על מנת קישואים ביתית ופשוטה שמבושלת בבצל עדין, עגבניות, שום ושמן זית, על הכל העטירו רסיסי פטרוזיליה טרייה.

אלוהים כמה שזה פשוט – ככה זה טעים.

כמה פשוט ככה טעים: קישואים טריים וצעירים שוחים ברוטב עגבניות, שום ושמן זית

עוד אנחנו טועמים מקציצות בקר מטוגנות שהתיבול הסודי שלהן הוא פרמז׳ן מגורר.

מה אגיד?

אני משעממת את עצמי: טעים פצצות.

טעים, טרי, עדין בטעמו. הרגע יצאו מהמחבת.

בחור לא צעיר בבגדי טבח עובר ליד שולחננו ואני לא מתאפקת, ובאיטלקית בסיסית שואלת אותו אם הוא הטבח? כן, הוא עונה בחיוך. אני מחמיאה לו על האוכל ושואלת איפה למד לבשל כך. התשובה שלו לא מפתיעה אותי:

משתי הנונות שלו, שאחת גרה בכפר לא הרחק מפה והשנייה מהעיר פירנצה.

מסבתא.

לא קל לבשל חלקי פנים הוא מסביר לי בתנועות ידיים.

אני יודעת.

גדלתי על חלקי פנים ואני זוכרת היטב את אמא שלי מנקה את קיבת הפרה, את הטחול ואת הכבדים.

קודם – הוא ממשיך – צריך לנקות אותם היטב מקליפות, שאריות שומן או חלקים אחרים וזו עבודה יסודית וקפדנית.

אחר כך יש להרתיח אותם שעות ארוכות גם לניקוי וגם לריכוך.

אחר כך לחתוך אותם לחתיכות קטנות,

ורק אז מתחילים בבישול התבשיל הסופי, המתובל, הרך והנפלא – שרק הרגע חיסלתי במלוא כף.

אנחנו מקנחים בקינוח האולטימטיבי פה: בישקוטי עם ווינו סנטו.

ווינו סנטו הוא יין קינוח מתוק וכהה.

הבישקוטי היא עוגיה עם שקדים שנאפת פעמיים: פעם ככיכר גדולה ואחר כך כפרוסות דקות, עד שהיא מתייבשת מעדנות.

העוגיה שנטבלת סופגת את הווינו סנטו והטעם נפלא.

והנה הבישקוטי שלי, כמו שלמדתי מאנה המורה הרומאית שלי לבישול.

בישקוטי – העוגיה האיטלקית שלי.

בחיי, גם ברגעים אלה כשאני כותבת את הטכסט הזה, כל מה שבאלי זה לטוס עכשיו לטרטוריה המופלאה הזו ולאכול שוב ושוב את האוכל של גוזי.

Trattoria Sergio Gozzi, Piazza di San Lorenzo, 8, 50123 Firenze FI, Italy 

אחרי הארוחה המופלאה הזו אנחנו נאבקים ברצון העז להשתטח על כיסא באחת הפיאצות החמימות של ספטמבר ועושים את דרכנו לאחת מנקודות התצפית המהממות של העיר.

פיאצלה מיכאל אנג׳לו

ההליכה הכיפית ליד הנהר מאפשרת לנו להציץ אל מעבר לנהר, לגשרים שחוצים אותו והמבנים היפים.

הטיפוס לפיאצלה הוא דרך גינה גדולה והמדרגות נוחות.

ככל שאנחנו עולים עוד קצת לכוון הפיאצה הנוף שמתגלה מדהים ומדרבן אותנו להמשיך ולטפס.

אנחנו יודעים שכל שלב כזה, כל מדרגה שווה את הנוף שמחכה לנו.

הנשימה נעתקת בכל פעם מחדש כשמשקיפים על העיר מהפיאצה הזו.

המראה הפנורמי מדהים וכל פירנצה פרושה לפניך: הנהר והגשרים, הדומו והפעמון, הפלאצו ווקיו וסנטה קרוצ׳ה.

עוד נחזור לפיאצלה הזו שוב ושוב.

הכיפה הירוקה מרחוק היא בית הכנסת המרכזי של פירנצה

מרחוק רואים את כיפת בית הכנסת המפואר של פירנצה, אליו נגיע מחר.

הנוף מהמם בכל שעה משעות היום ובלילה האורות מנצנצים על העיר והמראה מרהיב.

גם בפיאצה הזו יש העתק של הפסל דויד של מיכאל אנג׳לו ופסלים אחרים. 

Piazzale Michelangelo, 50125 Firenze FI, Italy

לצד הפיאצה עם הנוף המרהיב נמצאת הבזיליקה סיינט מינאטו אל מונטה.

בזיליקה אל מונטה

היא כנסייה עתיקה מאוד ואחת היפות בטוסקנה.

הנוף הנפלא שנשקף ממנה הוא הנוף שנשקף מהפיאצה ואף גבוה יותר.

החזית מצופה בשיש ירוק לבן ושחור והרצפה בתוכה מעוטרת וצבעונית.

הקפלות נבנו על ידי אמני התקופה ואני שמחה על הביקור בתוכה. 

Chiesa di San Salvatore al Monte, Via di S. Salvatore Al Monte, 9, 50125 Firenze FI, Italy

 אחרי הוואו המדהים שחווינו אנחנו יורדים לכוון הנהר וחוצים את גשר ponte alle grazei בדרך לסנטה קרוצ׳ה.

שוב הולכים על גדות הנהר המרשים של הארנו.

עכשיו מגיע לנו פיצוי על הטיפוס לגבעת מיכאלאנג׳לו – בנוסף לנוף המרהיב – ואנחנו עוצרים באחת הגלידריות הכי טעימות בפירנצה.

המקום קטן והומה אדם והגלידות אלוהיות.

אני לוקחת גלידה בטעמי פירות יער נפלאים וקוקוס וצוללת למעמקי הכוס הצבעונית והחלומית הזו.

La Carraia di Via de' Benci, Via de' Benci, 24/r, 50122 Firenze FI, Italy

עוד שתי דקות הליכה במעלה הרחוב, פנייה ימינה וכיכר סנטה קרוצ׳ה נפתחת בפנינו ולמעלה בכיכר עומדת לה בזיליקה סנטה קרוצ׳ה המפוארת והגדולה.

Piazza di Santa Croce, 50122 Firenze FI, Italy

סנטה קרוצ׳ה – הפנתיאון של פירצה 

היא אחת היפות בעיר וממוקמת באחת השכונות המוזנחות-מתעוררות שלה: שכונת סנטה קרוצ׳ה.

סנטה קרוצ׳ה היא אחת הכנסיות הגדולות בעולם בזרם הפראנצ׳סקני ונבנתה במאה ה-13.

חזיתה ישנה ומקושטת בפסים שאופייניים לסגנון הפיורנטיני הקלאסי.

מתחת לכנסייה פרוזדור גדול ומרוצף במאות קברים של סלבס איטלקיים.

בכנסייה עצמה קבור מיכאל אנג׳לו, גלילאו ומאקיוואלי.

גם המלחין האיטלקי האהוב רוסיני קבור פה.

הקאפלות מרהיבות ביופין ומעוטרות להפליא והן בנויות על ידי טובי אומני התקופה.

נדמה לי שפה כדאי שהתמונות ידברו בעצמן.

וקברו המפואר של הענק מכולם: מיכאל אנג׳לו.

שם התורים ארוכים.

אנשים עומדים שם בדממה ומעריצים בשקט את היוצר המופלא הזה שיצירותיו עוד יחיו מאות ואולי אלפי שנים גם אחרינו.

קברו של מיכאל אנג׳לו בכנסיית סנטה קרוצ׳ה

הנקודה היהודית 

על חזית הכנסייה מוטבע סמל מגן הדוד והוא משוייך לארכיטקט היהודי ניקולו מטס שתכנן את הכנסייה ולוח זיכרון עם שמו מוטבע על הרצפה בכניסה הראשית לכנסייה (במדרגות הרחבות שמפונות לפיאצה).

 Santa Croce, Florence, Metropolitan City of Florence, Italy

שכונת סנטה קרוצ׳ה

עכשיו הערב מתחיל לרדת, אור השמש מתרכך ונופל על רחובות ובנייני השכונה.

השכונה המוזנחת, שמתחילה להתעורר כמו שכונות אחרות ומוזנחות מסביב לעיר, תהליך שקורה בכל השכונות המוזנחות בערים גדולות אחרות בעולם.

אנחנו משוטטים בסמטאות השכונה הזו ומגלים את חמודותיה, שמוסתרים בסבך של חצרות מוזנחות, מבנים ישנים ולא מטופחים ופינות חמד קטנות, שם מסתתרות מסעדות מעולות, ברים מדליקים ובתי קפה.

ומגלים בתי מלאכה קטנים וישנים, שעכשיו מופעלים על ידי צעירים, שנטלו את המלאכות שכמעט פסו מהעולם ולימדו את עצמם להחזיר אותן לשימוש: הדפסה וכריכה, ומסגור תמונות, מאפייה קטנה ומקומית שהריחות שעולים ממנה עושים לי סחרחורת, חנויות טכסטיל עם אריגים וסריגים בעבודות יד, צבעוניים וכובשים.

אני לא מתאפקת ונכנסת למאפיה הכי שווה בשכונה.

יש להם הכל: לחמים, עוגיות פיסטוקים ועוגיות שקדים, לחמניות ועוגות טוסקניות מטריפות.

לא עומדת בזה, אורזת שקית מלאה כל טוב ודוחפת אותה לתיק הגב שלי.

עכשיו אני רגועה ומוכנה להמשך הערב.

Leonardo, Via dei Macci, 65, 50122 Firenze FI, Italy

כשאנחנו מסיימים את הסיור המרתק בשכונה, הערב כבר ירד על פירנצה ואנחנו פנויים להשתתף בחגיגות האפרטיבו שמתקיימות בשעות אלו בכל רחבי איטליה.

גם בפירנצה.

אנחנו בוחרים להתיישב לאפרטיבו בבית קפה באר מקסים שמרוהט קלאסי ומנוהל כמובן על ידי הצעירים המדהימים האלה.

מוסיקה מקסימה שוטפת את הרחוב הקטן, הפנסים נדלקים אט אט לחושך שעוטף את העיר והשכונה ואוטוטו נעשה דרכינו לאחת ממסעדות החמד של השכונה הזו, שנמצאת ממש בסמוך לבית הכנסת (אליו נגיע מחר).

Caffè Cibreo, Via Andrea del Verrocchio, 5R, 50122 Firenze FI, Italy

הכיפה הירוקה שמציצה מעבר לרחוב – היא כיפת בית הכנסת הגדול של פירנצה

קצת אחרי חנות הטכסטיל המשגעת ובית הקפה המקסים הזה ומצד ימין יש את השוק השכונתי שעכשיו סגור אבל עוד אחזור אליו לסיבוב שווקים שאהוב עליי תמיד.

 Sant'Ambrogio Market, Piazza Lorenzo Ghiberti, 50122 Firenze FI, Italy

הגיע זמן ה- cena

ארוחת הערב.

במסעדה שהיא אחות לבר שלנו ולעוד מסעדה יוקרתית ממש ממולו.

במסעדה אנחנו מתיישבים יחד עם עוד עשרות איטלקים ותיירים בצפיפות חיננית, מוקפים חפצים וריהוט קלאסי משולב עם כרזות מדליקות ומלצרים צעירים.

אנחנו מתעלפים על מרק מינסטרונה פשוט ועשיר בירקות בטעמים הטוסקניים המוכרים, עם הקייל והגזר ושעועית לבנה ויבשה, וזאת למרות העובדה שאני לא מתה על קטניות.

בכלל מרק מינסטרונה מגיע בעשרות ומאות וורסיות וגם לי יש מרק נפלא כזה עם עדשים המתכון כאן: מרק מינסטרונה עדשים.

ופולנטה מדהימה.

קרמית ורכה ועשירה בחמאה ותועפות פרמז׳ן.

וקציצות עגל ברוטב עגבניות עדין ומוקרם (הוא מת מת מת על קציצות לכן יש הרבה מתכוני קציצות באתר קציצות. כל מיני…. ).

טעים להפליא ועדין כל כך.

כל המאכלים הם טוסקניים איטלקיים מסורתיים אבל הם גם מבושלים ומוגשים בסגנון מודרני.

והכלים…..אוה….

 לא מוותרת ומזמינה פנהקוטה נהדרת.

בדרך כלל הפנקוטה הקלאסית מוגשת עם פירות יער אבל פה היא מעוטרת בקרמל שרוף ומתוק על גבול המרירות.

טעים לי.

Cibrèo Trattoria, Via dei Macci, 122r, 50122 Firenze FI, Italy

את הדרך הארוכה בחזרה הביתה אנחנו עושים על הנהר המתפתל.

באוויר הקריר של סוף היום והלילה – אנחנו מרחפים לשם.

בסנטה קרוצ׳ה – מלצר סרבי חובב פוליטיקה ישראלית

המסעדה שפרסנו אליה בערב היא מסעדה חדשה יחסית, נפתחה מסתבר מעט לפני הקורונה. אפשר היה לזהות שהיא חדשה לגמרי (במבנה עתיק).

התפריט הוא טוסקני עם קריצות עכשיויות, כמו שקורה בערך בכל שכונה דומה ברחבי העולם: צעירים שלוקחים את המטבח המקומי ומטביעים בו

את סימני התקופה וההשפעות הבינלאומיות הקולינאריות שלו.

שירת אותנו בחור זהוב שיער שדיבר איטלקית מצויינת ומפינג פונג בינינו הוא הבין שאחנו מישראל אנחנו הבנו שהוא מסרביה.

המומים הוא החל לנהל איתנו שיחה על הפוליטיקה הישראלית, העכשווית ובכלל, נקב בשמות של מפלגות, פוליטיקאים, תהליכים פוליטיים

והשאיר אותנו המומים ומרוצים.

מסתבר שזה התחביב שלו – פוליטיקה ישראלית והוא שולט בה באופן בלתי רגיל .

היה טעים שם למות !!

Trattoria Verdi, Via Giuseppe Verdi, 12 Rosso, 50122 Firenze FI, Italy

עוד טרטוריה נ פ ל א ה  ה. ה.  ה. 

מעט לתוך המרכז ולא הרחק מסנטה קרוצ׳ה טרטוריה נפלאה. נפלאה. נפלאה. (אוףףףף כמה טרטוריות נפלאות יש בארץ הזו, בעיר הזו).

שם אכלנו פסטה ראגו עם בשר ציד מטורף.

עוד אכלנו קרוסטיני, שהן האחיות הקטנות של הברוסקטה, שהן מאכל אופייני לטוסקנה: עם כבד', עם העגבניות וגבינת סרטקינו שהיא סוג של גבינת שמנת נהדרת,

ופרחי קישואים מטוגנים ונפלאים של תחילת העונה.

Trattoria da Benvenuto, r, Via della Mosca, 16, 50122 Firenze FI, Italy

הכל מוגש בחן הטוסקני מלא הקסם.

השוק של סנטה קרוצ׳ה

כמו בכל שכונה גם פה יש שוק חלקו מקורה וחלקו פתוח, שם נמכרים בעיקר פירות וירקות ובגדים מסין.

אבל בתוך המבנה המקורה והצר, דוכנים וחנויות מקסימות, מעוצבות להפליא מאויישים בצעירים שבאו למלא את השכונה

הישנה והם אנשי העולם הגדול.

לצד הפארו (כוסמת) האיטלקית והפג׳ולי (השעועית הטוסקנית) נמכרים קמחים בריאים ונטולי גלוטין

ופרודוקטים שמאפיינים את טרנד הבריאות הגדול ששוטף אותנו היום.

Sant'Ambrogio Market, Piazza Lorenzo Ghiberti, 50122 Firenze FI, Italy

יום שני

את בוקר יום שני אנחנו בוחרים להתחיל בסניף המתוק וההומה של איטלי שנמצא דקה מהדומו.

אני משוגעת על הסניפים של איטלי, שפרושים בכל העולם ובערים הגדולות.

EATALY – איטלי 

https://www.eataly.com/

איטלי, ששמה לעצמה מטרה לקדם ולשווק את כל המוצרים החקלאיים המופלאים של איטליה עושה עבודה נהדרת, ובכל סניף כזה יש מדפים ארוכים שעמוסים בתוצרת הנפלאה של הארץ המבורכת הזו על כל 20 מחוזותיה. מלבד זאת יש בכל סניף מסעדות שמבשלות אוכל איטלקי, לפעמים כמה מסעדות, שכל אחת מהן מתמקדת בתחום ספציפי: פסטות, פיצות, בשרים, דליקטסים וכאלה.

איטלי לעולם אינה מאכזבת אותי.

גם הבוקר הדוכנים והמאפים מעלים רוק בפה, ריחות האפייה של הפוקצ׳ות והעוגות מסחררים והכריכים שלהם צבעוניים ויפים וטריים כל כך.

באלי לקחת מהכל.

אוף…

מה יהיה.

בסופו של דבר אני בוחרת בבומבולונו עם ריבת משמשים. שהיא בעצם סופגנייה איטלקית מטוגנת, גדולה ורכה מאוד.

אני מכינה בומבולונה ממולא בשוקולד, מטורף באמת, והנה המתכון שלה בומבולונה שוקולד – סופגניה איטלקית חצופה.

דקה לפני שנעזוב את העיר, נחזור למערת הקסמים הזו להצטייד בפסטות מיוחדות מדרום איטליה, צנצנות קרצ׳ופי (ארטישוק) שאני משתגעת עליהן ובשמנים מיוחדים.

Eataly Firenze, Via de' Martelli, 22, 50122 Firenze FI, Italy

סינאגוגה – בית הכנסת הגדול של פירנצה

מאיטלי אנחנו שמים פעמינו לנקודה הבאה. הכי יהודית בעיר.

בית הכנסת הגדול.

זהו בית כנסת גדול עם כיפה גדולה וירוקה שמתנוססת מעליו והוא בנוי בסגנון מורי-ביזנטי. יפהפה ומרשים מאוד.

הקירות החיצוניים מחופים באבנות לבנות וורדרדות שאנחנו מכירים מהדומו.

רצפת בית הכנסת עשויה מדוגמאות גיאומטריות ומוטיב מגן הדוד (כמובן) חוזר על עצמו והכלל בעיטורים מזרחיים שאופייניים לעולם הערבי (וחלק אפילו מוכרים לי ממבנים דומים בספרד).

לכל מקום בעולם שנגיע, תמיד נחפש שרידים ליהדות, בתי כנסת, מוזיאונים ונקודות יהודיות. החיפוש הזה חשוב לי ובסופו תמיד מלווה בהתרגשות גדולה.

העיצוב הוא בסגנון מורי (ערבי) והעיצוב הפנימי של בית הכנסת מזכיר מוטיבים מזרחיים ביזנטיים בניגוד לחזית ולכיפה הנוצרית שלו.

למעלה בקומה השנייה מוזיאון קטן על יהדות  בכלל ועל יהדות פירנצה. יש יודאיקה ומסמכים ותמונות תלויות על הקירות של המוזיאון הקטנטן הזה.

הגן מסביב קטן ומטופח.

Sinagoga Comunità Ebraica Firenze, Via Luigi Carlo Farini, 4, 50121 Firenze FI, Italy

אנחנו יוצאים מבית הכנסת ופונים שמאלה עד סוף הרחוב לנקודה הבאה שלנו: הקפלה של המדיצ׳ים.

בסוף הרחוב: אם נפנה שוב שמאלה וימינה נגיד למסעדה מאתמול בלילה ולשכונת סנטה קרוצ׳ה.

בדרך למדיצ׳ים אנחנו עוצרים בכיכר שטופת שמש ובמרכזה סוס ורוכבו ומבטם לכוון הדומו.

גם מפה אפשר להציץ ולראות את כיפת הדומו המרשימה.

בכיכר הזו אנחנו נחים על המדרגות, בשמש הנעימה של ספטמבר, יחדיו עם עוד סטודנטים ותיירים מהסביבה.

ממש ברחוב ליד נמצא אחד המוסדות הכי חשובים בפירנצה, ואליו נגיע מחר: האקדמיה, שם מוצג פסלו של מיכאל אנג׳לו: דוד.

Piazza della Santissima Annunziata, Firenze FI, Italy

אחרי שספגנו את מנת ויטמין די שלנו, אנחנו ממשיכים לדבר לכוון המדיצ׳ים.

קפלה מדיצ׳י

פירנצה עמוסה באוצרות תרבות ואומנות במידה שאין בשום מקום אחר באיטליה (אולי ברומא) והקפלה של המדיצ׳ים אוצרת בתוכה מהאוצרות החשובים של תקופת הריינסאנס ושל אחד מענקיה: מיכאל אנג׳לו.

הקאפלה  נמצאת ממש מול טרטוריה גוזי.

גם היום התור ארוך פה בגוזי.

בא לי ללחוש להם שיתאזרו בסבלנות, ששווה להמתין כל דקה.

אבל נראה לי שגם הם יודעים זאת.

הקפלה היא חלק מבזיליקה גדולה ועתיקה שהיתה בשליטת המדיצ׳ים.

המדיצ׳ים הם משפחה עשירה מאוד מתקופת הריינסאנס שמציתה את הדימיון בכל פעם מחדש ואיספור סיפורים מרתקים נקשרים לדמויות שונות במשפחה הזו.

הקפלה היא נספח למבנה הראשי ושמשה את המשפחה לטכסי הדת שלה. היא מפוארת להפליא.

המבנה מתומן עם כיפה גדולה ומרשימה והיא בנויה על קריפטה שבה קבורים נסיכים ובני משפחה משפחה. גם בתוך הקאפלה קבורים דמויות חשובות נוספות של המשפחה.

אבל הכי חשוב: בתוך הקפלה יצירות ענק של מיכאל אנג׳לו וזו הסיבה שאנחנו עומדים בתור לפה.

זהו מוקד המשיכה האמיתי בחדר שנקרא לשכת כלי הקודש שתוכנן על ידי מיכאל אנג׳לו ושם הוא יצר את הפסלים המדהימים מעל קברות המדיצ׳ים.

על קברו של ג׳וליאנו בנו של לורנצו יש שני פסלים תאומים שמייצגים יום ולילה ועל קברו של נכדו של לורנצו דמויות המוכנת שקיעה וזריחה.

Cappelle Medicee, Piazza di Madonna degli Aldobrandini, 6, 50123 Firenze

עכשיו אנחנו רעבים.

מצד אחד, השוק המרכזי שנמצא במרחק של שתי דקות הליכה מפה ובקומה השנייה שלו משתוללת חגיגה קולינארית מטורפת.

מצד שני – אני חייבת לבקר היום בעוד טרטוריה מקומית ונחשקת.

אנחנו משתרכים אחרי שיירת תיירים לכוון השוק המרכזי, כל הרחובות מסביב מלאים בסוכות קטנות ובדוכנים לממכר תיקי עור וכל מיני קשקושים, בעיקר של הודים ובנגלדשים.

מרקטו צ׳נטראלה – השוק המרכזי של פירנצה

טרטוריה מריו נמצאת ממש מול אחת הכניסות לשוק.

יש תור ארוך אצל מריו, צריך להירשם ולקבל הערכת זמן מומלץ לנו לחזור בעוד 40 דקות.

אנחנו חוצים את הכיכר ונכנסים למרקטו צ׳נטראלה – השוק המרכזי.

בקומה התחתונה שלו דוכני שווקים מוכרים עם פירות וירקות, גבינות, קצבים וכל מה שאנחנו מכירים מהשווקים האיטלקיים ביחד עם מסעדות וברי אוכל. כמו בכל שוק איטלקי רגיל.

הקומה השנייה נפתחה לפני כשנתיים והיא עכשיו מאוכלסת בצפיפות בדוכנים שונים, החל מאוכל איטלקי הארד קור, כמו הסנדוויצ׳ים הנהדרים עם הטריפה שלI Lampredotto Lorenzo Nigro ועד לדוכני סושי ומאפים בלקניים.

הבטן מקרקרת והריחות משגעים אותנו ואנחנו מחליטים לחלוק כריך פניני טריפאי שיהיה הקדימון לארוחה הנהדרת שמחכה לנו.

(מתנצלת אין תמונה, טרפתי את הסנדויץ׳ בשנייה….).

טריפה היא קיבת הפרה, שאמא שלי נהגה לבשל לנו: קוביות קטנטנות רכות וספוגות ברוטב פפריקה כמון ושום, מטריף.

 

 

גם פה, בכל פינה – איך לא – מוצאים את הסקיאצ׳טה המשגעת, שפה היא נמכרת כמו פיצה גדולה.

הכי כיף להגיע לקראת הצהריים, גם להינות מהדוכנים שחלקם נסגרים באמצע היום וחלקם בסופו ואז לעלות למעלה,

במדרגות הברזל המעוצבות (איטליה אלא מה…) לקומה העליונה למחלקת הבארים, האוכל, המוסיקה והחיים הטובים.

עצירה קטנה לקמפרי שפריץ קטן והכל נפלא יותר מנפלא.

Mercato di San Lorenzo, Piazza del Mercato Centrale, 50123 Firenze FI, Italy

ציור רחוב….

בדרך חזרה למריו מצייר אמן רחוב על הכביש את דמותה של המונה ליזה.   אצל מריו

גם מריו עובד 9-15 ולא פתוח בערבים.

גם לא בסופי שבוע.

מסעדת פועלים אמיתית, ששמה יצא למרקחים ותיירים מכל העולם עומדים בתור וממתינים להצטופף סביב שולחנו.

האוכל הוא טוסקני מקומי. טעים להפליא.

הביקוש מכתיב את התנאים ואנחנו חולקים שולחן עם סועדים נוספים זרים.

כמו אצל אבו חסן ביפו, אנחנו מתבדחים ומספרים לתיירים מקנזאס ולזוג השקט מדנמרק על אבו חסן והחומוס שלו.

ממולנו יושבים זוג גרמנים חמורי סבר שלא משתתפים בשיחה הבינלאומית שלנו ואני תוהה לעצמי: למה?

אצל מריו אתה יכול לקבל בשר מעולה. הביסטקה פיורנטינה שלו מצויינת (זכרון מפעם קודמת), אבל ביסטקה כזו שולחת אותך לישון באופן מיידי ולנו אין זמן לישון היום.

אז אנחנו ״מסתפקים״ בריזוטו נפלא, סלט ירוק ועוף מבושל עד התפוררות ברוטב עגבניות נהדר ועשיר.

את כל הרוטב הנפלא אנחנו מספיגים בלחם טוסקי עם קראסט.

אני מאוד אוהבת את העוף האיטלקי שמתבשל בעגבניות ועשבי תיבול ויש לי שני מתכונים נפלאים מצפון ודרום איטליה שמאוד מזכירים לי את העוף הזה.

עוף הציידים בגרסת טוסקנה

עוף הציידים בגרסת דרום איטליה

Trattoria Mario, Via Rosina, 2r, 50123 Firenze FI, Italy

הביסטקה דלה פיורנטינה פה מהמם !! מהמם..

אנחנו מוותרים על קינוח, גם ככה מחכה לנו ארוחה גדולה בסוף היום, ויוצאים מהמקום הצפוף, השוקק והטעים הזה.

אנחנו בדרך לאופיצי.

פיאצה דלה סניורה

בדרך לאופיצי עוברים דרך פיאצה דלה סניורה.

בכיכר הזו שוכנים בבטחה וביחד האופיצי והפאלצו ווקיו.

יש המון פסלים על המבנים ההיסטוריים  שמסביב לפיאצה ובמרכזה העתק של הפסל דיויד של מיכאל אנג׳לו (המקורי מוצג באקדמיה).

למי שאין זמן או כוח לעמוד בתורים לאקדמיה (חבל..חבל…חבל…) יוכל להסתפק בהעתק של דיויד היפהפה וההורס בפיאצה הזו.

הכיכר הזו הומה אדם כל היום ואפשר לברוח מההמולה שלה רק כשנכנסים לאופיצי המרהיב והשקט.

מבנה מאורך שהיה פעם משרדים (office) והיום הפך למוזיאון המרכזי של פירנצה.

הפלאצו ווקיו היה משכנם של משפחת המדיצ׳י העשירה כקורח והסיור הקצר בו מעניין, בפרט בחצר הפנימית שלו.

גם מבנה עיריית פירנצה נמצאת בכיכר הזו.

Piazza della Signoria, 50122 Firenze FI, Italy

האופיצי

לאופיצי אנחנו נכנסים שוב בעיקר בשל תמונה אחת ועוד שתיים.

הציור שצייר מיכאל אנג׳לו doni tondo.

ושתי וונוס מפורסמות:

לידת וונוס בוטצ׳ילי (אין צילום) ושל אורבינו.

יש פה מכסה מדהימה של יצירות מפוארות של: ליאונרדו דה ווינצ׳י, טיציאן,  ציורים של רפאל כולל הפורטרט המפורסם שלו.

שווה ביקור.

doni tondo
וונוס של אורבינו

גם המראה מהאופיצי

לכוון הפונטו ווקיו – יפהפה. 

Uffizi Gallery, Piazzale degli Uffizi, 6, 50122 Firenze FI, Italy

פונטו ווקיו

יוצאים וממשיכים על הנהר עם עוד מאות תיירים שם נמצא הגשר העתיק ביותר בפירנצה: הפונטו ווקיו.

הוא מוביל לצד האחר של הנהר: האלטרוארנו.

הפונטו ווקיו עמוס תיירים בכל שעות היום.

הוא מרכז התכשיטים של פירנצה וחנויות זהב, יהלומים ותכשיטים שונים מרצפים את כל אורכו.

על הפונטו בנויים דירות קטנות ועתיקות שמשקיפות אל הנהר.

לפני שש שנים, כשלמדתי בישול ושפה איטלקית ברומא, הגענו לסופ״ש לפירנצה.

על הפונטו מכרו זוג איטלקים מבוגרים מגשי עץ מצויירים ברוח הריינסאנס בצבעים מרהיבים. כזה אני רוצה עכשיו.

המחיר? 30 יורו הם מציעים באנגלית עילגת לתיירת שעמדה מולם.

מרוגשת מההזדמנות לתרגל את האיטלקית שלי פניתי בבטחון עצמי מעושה ושאלתי באיטלקית מה מחיר המגש?

הגבר האיטלקי כנראה סבר שאני מקומית וענה לי: 15 יורו.

התענוגות הקטנים של החיים: גם רכשתי בזול וגם תרגלתי שפה חדשה.

אנחנו חוצים את הפונטו רק כדי להגיע לחלק שמשקיף על הנהר ומפה המראה מרהיב.

Ponte Vecchio, 50125 Firenze FI, Italy

אחרי שאנחנו חוצים את הפונטו ווקיו, אנחנו עומדים ומתלבטים, השעה כבר כמעט חמש והיה לנו יום עמוס במיוחד.

האם להיכנס היום לארמון פיטי המפואר או לדחות למחר.

אני בעד לעשות היום מה שלא צריך לדחות למחר ומאיצה בו להיכנס לפיטי ולגנים שלו כבר היום.

כי מי יודע מה יהיה מחר?

ארמון פיטי וגני בובילי 

הארמון הזה היה משכנם של בני משפחת המדיצ׳י הרבה שנים ולפני כן היה ביתו של אחד פיטי, שהיה בנקאי עשיר ככל הנראה.

המדיצ׳ים היתה שושלת סוחרים עשירה שהשפיעה על הפוליטיקה, החיים וגם על התרבות.

הארמון עמוס ביצירות אומנות מהממות, גם בציורים של רפאל, שהוא אחד מענקי הריינסאנס ואחד האהובים עלינו (קבור בפנתיאון ברומא).

הריהוט ועיצוב מדהימים וכמה חבל שאסור לצלם שם.

גם הגנים הרחבים והירוקים שמשתרעים הרחק מהארמון מהממים, מדשאות, פרחים  יפים והמון פסלים תקופתיים.

אנחנו מסתפקים בטיול קצר בגנים הענקיים האלה, מוותרים על חלק מהתערוכות, כי אי אפשר להספיק הכל בביקור אחד בפירנצה ויוצאים לנקודה הבאה.

Pitti Palace apartments, Via della Chiesa n.9, 50125 Florence FI, Italy

The Boboli Gardens, Piazza Pitti, 1, 50125 Firenze FI, Italy

פיאצלה מיכאל אנג׳לו – שוב, כי איך אפשר אחרת? 

לא ייאמן כמה קילומטרים אני צועדת כשאני בחו״ל.

יש ימים שאנחנו מגיעים ל-16 ק״מ תוך כדי שיטוטים.

וגם בימים עמוסים כמו היום, אני מציצה בשעון ומסרבת לחזור הביתה. לא רוצה שהכיף ייגמר.

בא, אני מאתגרת אותו, בא נלך דרך הסמטאות הקטנות ונעלה שוב לפיאצה מיכאל אנג׳לו.

והנה אנחנו כבר עושים דרכינו במעלה הסמטאות המתפתלות והעולות כל הדרך עד לפיאצה מיכאל אנג׳לו.

הפעם אנחנו הולכים בסמטאות שלצידי ארמון פיטי, העלייה קשה והסמטאות צרות, אבל הן מאפשרות הצצה לבתים של מקומיים ולאורח חייהם.

ככל שאנחנו  מטפסים הנוף של פירצה מעבר לנהר נגלה בפנינו והוא מדרבן אותנו להמשיך.

אנחנו מקיפים חומה גדולה (בדרך לא בטוחה) של המצודה שגובלת בגני בובילי, עולים ויורדים אותה עד שאנחנו מגיעים לצומת הקטן שמוביל אותנו שוב למדרגות, המובילות לפיאצה.

שוב המראה המרהיב, שמעתיק את הנשימה.

כל פירנצה פרושה לפניך עם המבנים המרהיבים, הכיפות הזוהרות, הנהר המתפתל והגשרים שמעליו.

חלום.

Piazzale Michelangelo, 50125 Firenze FI, Italy

את הערב אנחנו מסיימים במסעדה נהדרת ולא רחוקה מהפיאצה עכשיו אנחנו על הביסטקה פיורנטינה, עוד קודם טרפנו צלחת בשרים וגבינות מקומיות נהדרות וקינחנו ….איך לא – בטירמיסו.

ואם כבר מדברים על טירמיסו, הנה הלינק לטירמיסו הכי טעים, מהיר וקלאסי שיש :

טירמיסו – מלך הקינוחים האיטלקיים.

  ‪Hostaria del Bricco‬Via di S. Niccolò, 8r, 50125 Firenze FI, Italy

יום שלישי

הבוקר כרגיל מתחיל במתוק.

מתוק מאוד, באחד מהרחובות שיוצאים מפיאצה דומו בית קפה קונדטוריה עתיקה שנמצאת בפאתי הפיאצה דומו.

פירנצה כל כך קטנה, שלא חשוב מאיפה באת ולאן אתה הולך, תמיד תעבוד דרך פיאצה דומו.

או די קרוב.

פסטשרייה אנטיקה 

בבוקר, האיטלקים אוהבים לעמוד על הדלפק, לשתות קפוצ׳ינו עם מאפה קטן ולרוץ לדרכם.

הבוקר גם אנחנו אצים לדרכינו וזה בדיוק מה שאנחנו עושים.

אין לי המלצות מצויינות על המקום הזה, בסך הכל חטפנו קפה וקרוואסון מקומי – ובינינו האיטלקים לא ממש חזקים בקרוואסונים לא חשוב כמה מצויין בית הקפה או הקונדטוריה – אבל הוא זמין וחמים ונעים ויש לו היסטוריה.

ולי יש חולשה להיסטוריה ומקומות עתיקים.

Caffè Scudieri Firenze, Piazza di San Giovanni, 19, 50123 Firenze FI, Italy

דוד. המלך.

מפה אנחנו הולכים לאקדמיה.

האקדמיה הוא אחד המקומות המתויירים ביותר בפירנצה.

שם מוצב פסלו של דוד.

פסל שפוסל על ידי מיכאל אנג׳לו והוא רק בן 25. ארבע שנים לקח לגאון הזה לפסל את הפסל הכי יפה עלי אדמות.

פעם, אפשר היה לעמוד בתור ארוך יחסית אבל כזה שמתקדם, היום זה בלתי אפשרי.

הפתרון  פשוט ועולה פי שתיים : להזמין כרטיס באינטרנט. וזה כדאי למי שרוצה לחסוך בזמן חופשה.

כי אי אפשר להגיע לפה ולא לראות את פסל דיויד המופלא של האמן הנפלא מיכאל אנג׳לו (העתק של הפסל נמצא בפיאצה דלה סניורה אבל הוא לא מתקרב למקור שבאקדמיה).

Academy Of Florence, Via Ricasoli, 58/60, 50122 Firenze FI, Italy

כך זה כבר שנים. עשרות אנשים סובבים אותו ומצלמים ללא הפסקה גמני.

באקדמיה פזורים פסלים נוספים של מיכאל אנג׳לו, כאלה שלא הספיק להשלים.

אבל באמת, כל התיירים מסביב, נטועים סביב דיויד ולא ממש מתעניינים ביתר האובייקטים שפזורים באקדמיה.

יצאנו.

נפעמים עדיין.

עכשיו אנחנו עושים דרכינו לאחת השכונות הכי מדליקות בפירנצה:

אנחנו בדרך לשכונת סאנטו ספיריטו.

כנסיית סנטו ספיריטו קטנה ויפה

סנטו ספיריטו

התמזל מזלינו היום ובכיכר שמול לכנסייה יש…שוק..ייישש.

מתה על שווקים.

יש פה ריהוט ישן ויפהפה ודוכני פירות וירקות, ואוכל מוכן ופרחים ואנשים יושבים מסביב, אוכלים שותים וצוחקים, מוזיקה מתנגנת באוויר ואין לי מושג מאיפה היא באה – אבל מה איכפת לי? כיף פה.

כמי שמבשלת אוכל טרי, יום יום, עונתי ומלא בירקות שונים, אני אוהבת לחקור שוב ושוב את הירקות והפירות של העונה הנוכחית, לקנות מעט, לטעום, לפעמים להביא הביתה ולנסות.

במיוחד אני אוהבת את החנויות הקטנות והמאפיות המקומיות  שמתחדשות או שקיימות שם כבר שנים ארוכות, אבל ידם של הצעירים מחדשת אותן על פי המסורת.

ממש בסוף הכיכר מצד שמאל מאפיה עתיקה ואנשים צעירים ממשיכים את המסורת, ושם אני לא מתאפקת (כרגיל) וטורפת שתי חתיכות שלמות של פוקצ׳ת ענבים האהובה עליי כל כך – הסקיאצ׳טה.

עוד לוקחים מפוקצ׳ה נהדרת עם אגסים.

היום הפוקצ׳ות המופלאות הללו תהיינה ארוחת הצהריים שלנו.

טוב….חלק מארוחת הצהריים שלנו.

Forno Pintucci, Via delle Caldaie, 12, 50125 Firenze FI, Italy

אנחנו משוטטים ברחובות השקטים, יש פה בעלי מלאכה צעירים שמחיים את השכונה הזו, שנמצאת שתי דקות הליכה מארמון פיטי המפואר, הם ממלאים את המקום בקסם ואותי בגעגוע לימים אחרים של תום ועבודות כפיים.

יש פארק ירוק ומתוק בשכונה, בארים, חנויות מכולת של פעם, חנויות טבע וקעקועים וכמובן לא מעט מסעדות וטרטוריות קטנות.

תענוג.

בשיטוטינו אנחנו מגיעים לבית קפה קטן ומקסים עם חצר ירוקה ושמש נעימה שמחממת את המקום.

הנשים הצעירות שמנהלות את המקום הישן הזה לבושות בלוק אמריקאי משהו ומכניסות משב רוח צעיר ורענן. זה לא בית קפה מסורתי, גם הקפה אמריקאי לגמרי אבל זה מקסים בעיניי ואפילו משתלב לי פה בשכונה.

יש להם קאפקייקס צבעוניים וורודים והקפה לא משהו (ממש לא)…אבל תענוג לעשות מנוחה קטנה, להתבונן עליהן במלאכתן, תמוכות ומשלימות זו את זו וסתם לתרום את חלקנו הצנוע להצלחתן .

הכלכלית.

עכשיו אנחנו עוצרים לארוחה מהירה וקלה בשכונה: פיצה

בר פסטה פיצה מצויין שהומלץ לי על ידי הבחור מגוזי.

אני חותמת על הפיצה מרגריטה שהיא טובה וקריספית.

Tamerò Pastabar, Piazza Santo Spirito, 7, 50125 Firenze FI, Italy

ובשיטוט שלאחר מכן משתגעת על חלונות העץ עם העציץ הירוק,

או הפרחים שמציצים מתוכם.

במבנה שכולו צבעים טוסקניים, איטלקים, חמים.

נפרדים מהעיר

את אחר הצהריים שלנו אנחנו לוקחים באיזי.

די רצנו כמו מטורפים בימים הקודמים.

שוב חוזרים לשיטוט ברחובות, מתעכבים פה ושם,

נושמים את העיר הזו, שיש בה כל כך הרבה ישן ובתוכו מנשבות רוחות צעירות ונועזות.

אנחנו מסיימים בטרטוריה מקומית, נפרדים בגעגוע מהפסטה המקומית, בעבודת יד, מבשר הטלה הצרוב ותפוחי האדמה שנצלו היטב  עם תועפות שמן זית ורוזמרין.

אני נפרדת בדרכי מפירנצה ומאיטליה בצלחת טריפה, שהיא קיבה של פרה, אותה אמא בישלה בילדותי עם כמון ופפריקה.

פה היא מבושלת מסורתית ברוטב עגבניות ומעליה גוררים הררי פרמז׳ן.

 

Trattoria Sabatino, Via Pisana, 2/R, 50143 Firenze FI, Italy

צ׳או פירנצה.

צ׳או בליסימה.

מפות 

יום ראשון בפירנצה
יום שני בפירנצה (1)
יום שני בפירנצה (2)
יום שלישי בפירנצה

שלחו במייל או הדפיסו:

שתפו ברשתות החברתיות:

אנחנו גם באינסטגרם

רישום לניוזלטר

הירשמו לניוזלטר של ״fanny's״ וקבלו עדכוני פוסטים, טיולים ומתכונים, מעת לעת.

אולי תתעניינו גם ב...

ביסקוטי שוקולד ופיסטוקים

בֿיסקוטי. אחת העוגיות המפורסמות בעולם והכי טעימה עבורי. העוגיה הקלאסית מקבלת לבוש שוקולדי ופיסטוקים קלויים…… לטבול את קצותיהן של הביסקוטי בתוך קפה או תה רותח

קרוקט איטלקי עם טונה וריקוטה

זה פשוט טעים !ֿ קרוקט, שמכינים מפירה תפו”א מצופה בפירורי לחם ומטוגן בשמן. ספלאש של לימון. וואו.  לפורטוגזים ולספרדים יש קרוקטים שהם עושים מבשמל ומוסיפים

עוגיות סבתא מסרדיניה

השבוע גמרתי לערוך את הפוסט על סרדיניה, פוסט טיול ארוך באי המדהים הזה. לקריאת הפוסט אפשר ללחוץ כאן סרדיניה אהובתי . סרדיניה שהוא אי בים

אוסובוקו משפחתי

אפשר להפסיק לחפש אחר מתכון טעים, מרשים, משגע לראש השנה. מצאתם ! מתכון שכולו wow. אוסובוקו משפחתי. היה לכם אוסובוקו פרוס, היה לכם צלי בשר, היה

ברוך שובכם!

הכנס/י לחשבונך למטה

יצירת חשבון חדש!

מלא/י את הטופס למטה לצורך ההרשמה

שחזור סיסמה

אנא הכנס/י את שם המשתמש או האימייל שלך לצורך שחזור הסיסמה.

לעוקביי הוותיקים: עקב תקלה נמחקו פרטיכם, אנא הירשמו שוב. תודה.

 

רוצים להיות הראשונים לקבל עדכונים?

הירשמו לניוזלטר שלנו.