בודפשט – פריז של מזרח אירופה

בודפשט.

בום.

בדקה ה-90 מכירת כרטיסי טיסה מוזלים, מסתכלים זה לזו בעיניים…

שניסע?

בודה – פשט.

ברחבי העיר קונפליקט תמידי בין מבנים מפוארים למבנים קומוניסטיים מכוערים.

בין ישן לחדש.

בין ירוק, מטופח ומהודר לבין מוזנח, מלוכלך ושכולו מייחל לפריחה.

בין חצרות נסתרות וישנות לבין כיכרות ירוקות ומזרקות,

בין תילי אבנים ואבק לבין מבנים מודרניים מיתמרים ובוהקים.

בין פאר מלהיב – לפשטות ולעיתים עד עליבות.

וקלאסיקה אירופאית.

בודפשט.

עיר שנדמה שהיא נעה כמטוטלת בין הקדמה והפנים למערב לבין העבר, הקומוניזם ופריטי ענתיקות כמו טלפון ציבורי מיושן.

 בודפשט.

גרפיטי ענקיים, שווקי פשפשים, חנויות דחוקות שעמוסות בחפצים עתיקים ומיושנים ומספרים את סיפורה של אירופה.

וסיפורה של הונגריה תחת משטר קומוניסטי.

וסיפורה של העיר – של בודפשט.

ווסיפורה של קהילה יהודית מפוארת. שהיתה ואינה עוד.

ברחובות המטופחים ובשדרות הראשיות, פזורים פסלים של גיבורי תרבות וצבא הונגריים.

תבליטי קיר ושלטי אבן מתארים את תרומתם על אנשי ספר ופוליטיקה.

וגם הנצחות מתקופה אפלה – תקופת הקומוניזם.

אין ספק שיש מאמץ להפוך את העיר ליפה יותר ואסטטית.

בעיקר אני אוהבת את השיטוט ברחובות שמסביב לגטו היהודי ובית הכנסת.

להציץ למבנים ששונים כל כך אחד מהשני:  בניין ישן ומוזנח מול בית ארכיטקטוני ומדהים ביופיו, מעוטר בחזיתות וצבוע ומטופח, וכיפתו צריחיו מחודדים וקישוטי קירותיו יפהפיים.

פה ברובע, ניכרת תנופת השיפוץ והשחזור במיוחד, ומסתבר שפה הוא מקום בילוי מועדף על צעירים מקומיים רבים וגם על אלו התיירים.

כיפות מעוגלות וצריחים, גגות רעפים אדומים וארכיטקטורה משתנה.

כניסות מוזנחות לבתים ולחצרות, דלתות ברזל ושערים שצבעם דהה והתקלף והם כולם מייחלים ליד, שתשפץ ותצבע ותכניס בהם חיים.

מבנים יפהפיים והיסטוריים שיד משייפת וצובעת ומשמרת תהפוך אותם בן לילה להכי יפים בעיר.

כמו מחכים שתבוא יד קסומה ותהפוך את כולם לברבורים.

ולפתע פתאום אני נעצרת ומשהו מכה בי.

כמעט שאין פה מהגרים וכמעט שאין פה שחורים.

אחרי שהתרגלתי לראות אותם שוטפים את  ערי אירופה הגדולות, המונים של מהגרים ושל שחורים מאפריקה – חסרונם בולט פה במיוחד.

לא במרכז העיר, לא בשכונות שטיילנו בהן.

פה ושם דוכן או חנות קטנה של קבאב טורקי אבל מעט מאוד.  

ולפתע, לצד מבנה קומוניסטי ישן ומוזנח תצוץ פינה מדליקה, צבעונית ומוארת, שמזמינה אותך לגלריה או חנות יפה ומעוצבת או סתם לבית קפה צבעוני ומדליק.

ונוף קסום מציץ מתוך קשת אבן גדולה.

ויש בה גם המון פינות ירוקות, ופארקים גדולים ויפים.

אחד הפארקים היפים ביותר באירופה נמצא פה בעיר וגם אליו נגיע ביומנו האחרון.

ולא מעט פינות חמד, גינות נסתרות ואקולוגיות, תצפיות מרהיבות לנהר, מבנים יפהפיים מעוטרים בסגנון אר-דקור שהם כל כך יפים ושדרות רחבות רחבות ומוצלות.

מזג האוויר בספטמבר נפלא.

רוב היום אני מסתובבת בגופיה ובכפכפים. לא יאומן – מזרח אירופה.

ומה שנחמד בעיקר במזרח אירופה – שהיא עדיין לא יקרה כמו מערב אירופה.

מה שאומר שאפשר לקחת פה מלון ממש ממש, אבל ממש מפנק, במחירים מצחיקים יחסית.

 להונגרים יש מטבח עשיר ומתובל.

טעים להפליא. 

אנחנו מוצאים את עצמנו מתבייתים בעיקר על השניצל הנפלא והגולש המטורף, השפצה׳לה והחמוצים.

מי היה מאמין שיש פה עולם שלם ומטורף של חמוצים?

והמאפים? וואו.

השחקנים הראשיים במגזר הירקות המקומי הם הכרוב ותפוחי האדמה.

הרבה כרוב.

וגם פלפלים.

טריים ויבשים, אדומים או צהובים  ממולאים, מוחמצים  או טחונים – לפפריקה. מתוק או חריף.

פפריקה הונגרית שהיא מהטובות שיש.

בכל רחוב, בכל פינה, חצרות נסתרת או גלויות, מוזנחות או מטופחות ובאלה יש בתי קפה ומסעדות טובות. מודרניים ורועשים  ויש אחרים שקטים ומסורתיים.

וכשמגיעים לרובע היהודי יש הכל מהכל, כי פה מסתבר הוא מרכז הבילוי האולטימטיבי של בודפשט. יש פה אווירה שונה, וייב מקסים, סוחף.

תענוג.

העיר עשירה מאוד בהיסטוריה יהודית.

ובה אחד מבתי הכנסת היפים בעולם.

המלון שלנו ממוקם באחת השדרות המרכזיות בבודפשט ובמרחק הליכה קצר מאוד מאזור הגטו היהודי.

בימים הקרובים נבלה לא מעט באזור התוסס, המעניין והמרתק הזה.

בארוחת הבוקר של המלון יש שפע מטורף של כל מה שהראש חושב והבטן רוצה – אבל אני שמה עיני במיוחד על דייסת אורז חמה וצחה. זו דייסה של ילדותי ואליה אני מתגעגעת.

היא חמה ומתוקה ומנחמת – כמעט מחבקת.

בפרט לאחר שאני מוסיפה לה דבש טהור, זהוב וניגר.

אני עוצמת עיניים והנה אני בת 7: לאמא יש קלחת אלומניום גדולה עם שוליים גבוהים ופיה מעוצבת במתכת. לקלחת ידית ארוכה שעטופה בעץ בהיר ובסיומה לולאה, אותה תשחיל אמא על וו בקיר ותתלה, רק לאחר שרוקנה מהדייסת האורז שהיתה מכינה לנו, בעיקר בערבים קרים של החורף.

לאחר שמורקה היטב, שם על הוו, היא תנוח בשקט, תנמנמם איתנו את הלילה – עד ליום למחרת.

והנה המתכון של אמא לדייסת אורז חמה, מתוקה ומנחמת בעיקר לערבי החורף הארוכים והקרים : דייסת אורז מתוקה של אמא

איזו דרך נפלאה להתחיל את היום.

כדרכי אני משוטטת בין הקערות, המגשים והכדים המלאים עד כדי להתפקע, מחפשת משהו חדש, שיעורר אותי, שירגש אותי, שאני לא מכירה.

והנה עוד הפתעה קטנה – מצות.

אין ספק שהיהודים השאירו פה עקבות גדולים בכל הקשור למטבח ההונגרי ואנחנו נגלה  את זה בהמשך הביקור שלנו פה בעיר.

יצאנו לטייל.

השדרות בעיר רחבות ובמדרכותיהן נטועים עמוק וחזק עצים ירוקים, גבוהים וזקנים.

רשת של חשמליות מצויינת סובבת את העיר ואת הפרוורים וחלק מתחנות המטרו ממש חדישות לצד תחנות עתיקות.

הכי אני משתגעת על הארכיטקטורה המגוונת, המעניינת, המבנים השונים.

על הצבעים.

אני מצלמת עוד בניין ועוד אחד, מהזוית הזו והשנייה וחוזרת לאחד ושני ושלישי, ולזה שאהבתי יותר מכל.

יום ראשון בעיר

את הבוקר הזה אנחנו מתחילים בצד של פשט (בודה נמצאת מעבר לנהר ואליה נגיע מחר).

אנחנו מתחילים ברחוב Dob, שנמצא ממש מעבר לכביש ומול המלון שלנו.

משני צידי רחוב דוב יש בתי קפה ומסעדות. חלקם טרנדים ומעוצבים, בסגנון צעיר מערבי ומודרני, חלקם מיושנים, שומרים על הלוק הקיים.

אנחנו בדרך למתחם בילוי מרכזי בעיר.

 מתחם אמנות ובילוי  Gozsdu Udvar

הולכים לאחד המקומות המקסימים והמתפתחים בעיר והבונוס: היום יש שוק פשפשים שהוא אהבה גדולה שלי.

מדובר במקבץ רציף של 6 חצרות שמחוברות זו לזו ביניהן במעין ״פסאג׳״ שמתחיל ברחוב Dob  מספר 16 ומסתיים בצד השני ברחוב Kiraly 11.

בכל רצף הפסאג׳ מסעדות, בתי קפה, חדרי בריחה וחדרי קריוקי. גראפיטי ענקיים מצויירים, המון צבע ושמיים תכולים פתוחים אל על בין בניינים עתיקים וגבוהים.

בסוף השבוע מתקיים שוק פשפשים ושוק אומנות לאורך הפסג׳ שם נמכרים תכשיטים, בובות, כלים, מפות וטכסטיל מקומי, חפצי וינטאג׳, עבודות יד של אמנים וספרים.

מידי פעם יפתח הפסאג׳ ימינה או שמאלה לרחבה גדולה, מעין פאטיו ענק שמעליו שמיים תכולים ביום או כהים בלילה, ובמרכזו בית קפה, בר או מקום מפגש של צעירים הלוגמים בירה, שרים בקולי קולות ומבסוטים על החיים.

אנחנו עושים הפסקת קפה בבית קפה מקסים מול גרפיטי ענק ושמיים בצבע תכלת.

 בלילה, החצרות הללו מתמלאות בהמון חוגגים ושירה אדירה.

חבורות חבורות של צעירים, בעיקר מקומיים, מתקבצים סביב בקבוקי בירה והדי צחוק ואלכוהול שוטפים את החצר המוארת שכיפתה פתוחה לשמיים.

Dob u. 16, Budapest, 1072 Hungary

אחרי שאנחנו מגיעים לסוף הפסאג׳ לרחוב קריאלי אנחנו סובבים על  עקבותינו גם כדי ליהנות מהפסאג׳ המקסים הזה שוב, וגם כדי לעשות דרכנו לבית הכנסת הגדול של בודפשט.

מצידי רחוב רומבאך מבנים קומוניסטיים ישנים ועליהם גראפיטיס ענקיים.

חלקם הרוסים לגמרי, חלקם בשלבי הריסה ולצידם בניינים חדשים או בשלבי התחלת בנייה.

בכלל יש פה ברובע תנופת שיפוץ מדהימה. מכל עבר קודחים ובונים ומטפסים ומטייחים.

ובתוך הכיאוס הזה לפתע פינת חמד צבעונית ויפה. חנות מעניינת או גלריה לאומנות מקומית.

הכל עדיין ב״חיתולים״.

מרחוב Rumbach רואים את מבנה בית הכנסת המפואר. אנחנו מקיפים אותו ונכנסים מרחוב Duhany.

זהו בית הכנסת הגדול והמרהיב של בודפשט.

בית הכנסת, המוזיאון החצר

בית הכנסת מדהים, מפואר וגדול ואחד היפים באירופה.

המבנה היפהפה הזה בן 350 שנה ולכאן מגיעים מאות אלפי תיירים בכל ימות השנה.

בעיקר יהודי התפוצות.

בית הכנסת היפהפה הזה הוא הגדול ביותר באירופה והשני בגודלו בעולם.

מבנה כזה מעיד על קיומה של קהילה עשירה וגדולה, שהיתה פה, טרם השמדתה.

ומסביב לבית הכנסת, ברחובות הקטנים ובסמטאות, סימנים יהודיים רבים: במבנים, בשלטים, ברחובות.

הכיפה ושני הצריחים הם סימן ההיכר שלו וצבעי הבריקים מרהיבים.

היופי הזה לא מותיר איש אדיש. וואו וואו וואו.

 פנים בית הכנסת מפואר לא פחות.

העמודים המרהיבים, התקרות ועזרת הנשים היפה.

הצבעים, הפאר שניבט בכל פינה בו.

אחד מבתי הכנסת היפים ביותר שראיתי מעודי.

החצר מוקדשת בעיקר להנצחה.

של חסידי אומות עולם, של יהודים שנרדפו ונספו.

השיטוט נע בין עצב, דמעות לתחושות התפעלות.

עץ הערבה הבוכייה מושך אליו את כולם.

״עץ״ מתכת שעל גבעוליו נתלו לוחיות מתכת קטנטנות שכל אחת מהן מציינת שם משפחה הונגרית שנספתה בשואה והיו מאות אלפים רבים.

לא הרחק  מפה מספרים,

אבל הבית בו נולד הרצל נהרס זה מכבר.

במתחם בית הכנסת הוקם מוזיאון יהודי שסוקר את תולדות יהודי הונגריה.

 ומוזיאון השואה נמצא ממש מחוץ למתחם בית הכנסת ועל הקיר החיצוני לו מוטבעים באבן שמות השבטים.

מסעדה ישראלית מול בית הכנסת: חומוס, פלאפל, סביח מישהו?

וברחוב עצמו ומסביב למתחם בית הכנסת יש חנויות כשרות, קצביות, מאפיות מסעדות כשרות ואפילו מסעדות ישראליות עם אוכל ישראלי.

מסתבר שהרובע היהודי הוא מוקד בילוי מועדף פה בעיר ומושך אליו בליינים מכל חלקי העיר ומכל העולם. המתחמים הפנימיים והחצרות – חלקם סודיים – הומים ממוזיקה ושירה בלילות.

יש שם בתי קפה וגלריות, בארים טרנדיים, חנויות אומנות וחנויות מעצבים, חדרי בריחה וקריוקי והכל פזור בין מתחמים ישנים ומוזנחים. חלקם נסתרים וחלקם על הרחוב ממש.

Dohány Street Synagogue, Budapest, Dohány u. 2, 1074 Hungary

עכשיו אנחנו טיפה׳לה רעבים ואנחנו בעקבות האוכל ההונגרי, ההרארד קור.

אני אוהבת הארד קור. לכל מקום שאגיע תמיד אחפש את המסעדות הקטנות והמקומיות שעדיין לא עשו התאמה לטעם התיירים, אלא דבקים בעקשנות במטבח המקומי האוטנטי.

אנחנו יוצאים מבית הכנסת וחוזרים לרחוב dob, שם הולכים איתו עד לכיכר קטנה וירוקה.

שם מסעדה הונגרית מקומית.

אוכל הונגרי Hard core

לא הגענו למסעדה הזו בגלל הרעב ממש, אלא יותר בשביל האוטנטיות וגם כדי לשחזר חוויה.

על השולחן בקבוקי מים מוגזים –סיפולוקס, כאלה של פעם. וכוסות קולה-קולה וינטאג׳, שהייתי לוקחת הביתה כמה, אילו רק הייתי מוצאת.

האווירה מקומית, פשוטה והמסעדה מלאה עד אפס מקום בסועדים מקומיים. פה ושם תייר אחד או שניים – כמונו.

אני מזמינה גזוז בטעם פטל שזורק אותי לילדות, עת היינו נעצרים במכולת לקנות כוס גזוז קר, מתוק וטעים.

אני יודעת, הרבה סוכר וצבע מאכל מן הסתם, אבל מה לא אעשה בשביל זכרונות ילדות מתוקים?

אני נוגסת בפלפלים כבושים בשרניים.

טועמת מהמלפפונים שנכבשים פה עם מעט סוכר וגם מהכרוב והגזר שנכבשים כאן בחומץ ומעט סוכר.

אני מזמינה גם כרוב ממולא באורז ששוחה ברוטב עגבניות סמיך.

במחירים המצחיקים האלה אני רוצה לטעום מהכל.

הם מגישים במסעדה מרק עוף נהדר עם אטריות שנקרא מצה סופ.

גם הוא מגיע לשולחן שלנו והוא נפלא וחם ומעלה דמעות קטנות בקצות העין, כי לא חשוב מאיזו עדה אתה ומאיזו מדינה הגעת, לכולנו יש מרק עוף עם אטריות.

המרק הכי יהודי שיש.

בכל השפות.

ומאכל הונגרי קלאסי: פפריקש עוףֿ, שהוא עוף שבושל ברוטב סמיך עד שהוא מתפרק מהעצם ואני נשבעת שהרוטב הוסמך בקמח.

או מיי גוד.

אין יותר ענתיקה מזה.

אבל לצד העוף מוגשים נוקדלי נהדרים, שהם בעצם סוג של פסטה קטנה.

אני משתגעת עליהם וגם מכינה אותם בבית בעזרת מכשיר מיוחד שהבאתי מביקורי הקודם פה (אבל היום אפשר להשיג אותו גם באינטרנט).

אצלנו בבית הנוקדלי משתדכים בדרך כלל לגולש נהדר. 

והנה מתכון הגולש הנהדר שלי פה ואפילו מתכון לשפצה׳לה בלי צורך במכשיר המיוחד:

גולאש הונגרי כהלכתו

האוכל ההונגרי מוגש בדרך כלל עם שמנת חמוצהֿֿ, שהיא בעצם שמנת מתקתקה ושמנה נורא.

נהדרת.

אני טורפת אותה בכף ולא מותירה אף טיפה.

אבל….עוד נאכל בבודשפט ארוחות טובות מזו.

זו…. זו רק זורקת אותנו לחוויה של לפני 8 שנים.

בפעם הקודמת הגענו לפה לאכול.

הבעלים של המקום זיהה את עובדת היותינו יהודיים וסיפר לנו על שכניו היהודים בשכונה, על המטבח היהודי שהכיר מהם, על הילדות המשותפת, המשחקים ברחוב. חבורות חבורות של ילדים עליזים ותמימים, שעדיין לא ידעו על העתיד האכזר המצפה לחלקם, רק בשל היותם יהודים.

סיפר על תקופת המלחמה וגם על ההשמדה.

היו לו דמעות בעיניים וקולו רעד מידי פעם.

הסיפורים שלו היו כל כך מרגשים, שישבנו שם 3 שעות מרותקים, כשהוא מתאר את החוויות והסיפורים, בעיקר בשפה ההונגרית שלא הבנו אבל גם לא נזקקנו לה, בסימני ידיים ובסיועה של מלצרית שידעה מעט אנגלית. מידי פעם הוא פלט מילה ביידיש או בעברית משובשת.

ואני ישבתי שם בעיניים דומעות, מנסה לדמיין בעיניי קהילה שלמה של אנשים חפים מכל פשע, שזה היה ביתם, מולדתם ומשם הם נשלחו למותם. בסופו של יום הזמין אותנו הבעלים להגיע למחרת לאכול תבשיל יהודי מסורתי – רק כדי לגלות שמדובר בחמין יהודי וטעים שבושל בבשר חזיר.

כשאוכלים במסעדה הזו אין שום ספק על השפעת היהודים במטבח ההונגרי.

הכל במסעדה הזו ישן פה ותקוע במקום:

האוכל, התמונות על הקירות, המלצריות הבלונדיניות עם השפתון הוורוד והרוז׳ על הלחיים ובקבוקי הגזוז והמפות המשובצות והאוכל המוסמך בקמח – כמו נסיעה אחורה ברכבת הזמן.

אבל יש בזה קסם ואוטנטיות ואני נהנית מכל רגע.

אפילו התשלום נעשה בדרך מיושנת:

אתה מקבל את החשבון ממלצרית, שזה מקצועה כבר עשרות שנים, לא לפני שהיא רמזה לך והצביעה על הכיס בסינרה, עובר דרך האדון והקופה, שזה מקצועו וזה מקומו, והוא יושב שם כבר שנים ארוכות.

הנה, הוספנו עוד חוויה אחרת לתרמילנו.

Kádár Étkezde Comida Judia Hungara, Budapest, Klauzál tér 9, 1072 Hungary

בגינה הקטנה שמול המסעדה אנחנו נחים מעט.

אחר כך אנחנו פונים ימינה ב dob וממש לפני הפניה לדוב, מול הכיכר עדיין,  מתחם שוק מקורה יש בו מאפייה של מאפים מקומיים, דוכני פירות וירקות. אנחנו מצטיידים בפירות יער טעימים של סוף הקיץ וחוזרים לרחוב dob ואיתו ממשיכים עד למעלה, לפתע אני מגלה משמאלי חנות פשפשים עמוסה ומבולגנת עם מציאות נפלאות ובמחירים מצחיקים.

כאלה יש עשרות אולי מאות בבודפשט.

אני מצטיידת בצלחת עוגה על רגל בסגנון רטרו וכוסות זכוכית רחבות על רגל ושוליים מוזהבים אולי מהתקופה האוסטרו-הונגריות.

אך….אני אוהבת מקומות כאלה.

איזה בוקר מקסים היה לנו הבוקר.

ארכיטקטורה וקלסיקה

אחר הצהריים אנחנו עושים את דרכנו לכוון מבנה האופרה המקסים של בודפשט. ממש לידו נמצא בית קפה קלאסי והיסטורי.

בפעם הקודמת צפינו בבלט של אגם הברבורים באולם האופרה, שהוא מפואר ויפה.

אפשר לקנות פה כרטיסים לקונצרטים, מופעי בלט ואופרה במחירים מצחיקים.

לצערי, היום מכוסה בניין האופרה ביריעות ובפיגומים ומסתבר שגם הוא עובר שיפוץ.

הבניין יפהפה והוא בן 150 שנים כשהונגריה היתה עדיין אוסטרו-הונגריה והקיסר האוסטרי שלט בה.

הוא נמצא בשדרות הכי מפורסמות בבודפשט, שדרות אנדרשי, שהוא רחוב ארוך, ירוק ומלא בחנויות אופנה, ביגוד נעליים, פסלים ותבליטי קיר יפים.

Opera, Budapest, 1061 Hungary

בבית קפה היסטורי וקלאסי, ממש ליד בניין האופרה, וקצת לפני המופע, שתינו שוקולד חם עם עוגה.

אנחנו משחזרים היום את החוויה המתוקה הזו.

נדמה לי שהמקום התיישן טיפה׳לה, אבל הדבר לא מעיב על התענוג.

Callas cafe, Budapest, Andrássy út 20, 1061 Hungary 

אנחנו ממשיכים באנדרשי מגיעים לרחוב sas, פונים ימינה וימינה והנה אנחנו ברחבה מול קתדרלת סטפן

או בהונגרית: קתדרלת אישטוואן.

כנסיית אישטוואן (סטפן)

דוקטור, כל מה שאני זוכרת מהקתדרלה הזו זה זהב, זהב, זהב, זהב, זהב.

היא ענקית.

ומטופחת.

ויפהפיה.

ומלאה מלאה מלאה מלאה בצבעי זהב. אולי גם בזהב. who knows.

סיור קטן, צילום אחד או שניים. אולי יותר. היינו.

הרחוב מול הכנסייה הופך למדרחוב והוא מוביל עד לנהר וקרוב לאנדרטת הנעליים המפורסמת, אליה נגיע לקראת סוף היום.

St. Stephen's Basilica, Budapest, Szent István tér 1, 1051 Hungary

יוצאים מהכנסייה והיעד הבא שלנו הוא u street, שם יש בניינים מרהיבים וביניהם בניין הבנק הלאומי שהוא בניין ענק ויפהפה וצידו האחר משקיף לכיכר זאבצ׳גט היפה, שעוד מעט נגיע גם אליה.

זהו מבנה אר-נובו יפהפה ויש כמה מטריפים כאלה בעיר. אנחנו רואים רק חלק קטנטן ממנו. אחר כך בחיפוש בגוגל אני אתעלף שוב שוב מגודלו, מיופיו מהסגנון המיוחד שלו.

אפשר לראות אותו בשלמותו בלינק ולהתפעל כמוני.

http://www.allamkincstar.gov.hu/en/

אנחנו ממשיכים ברחוב הקטן והצר הזה, וממש ממול לבניין האוצר מלון יפהפה ועל קירותיו אנחנו מגלים סימן ומתלבטים:

האם הוא אקראי או שמישהו הטביע – במכוון – מגן דוד בקירות הבית?

Hold u. 4, Budapest, 1054 Hungary

בהמשך לשני המבנים המרהיבים הללו שוק אוכל מרכזי. מיושן משהו אבל שווה סיבוב, כי אני – לעולם לא אוותר על סיבוב, בשום שוק ולו יהי מה.

בשעות אלו של היום השוק מנומנם משהו אבל הוא עמוס בדוכני מזון, חנויות ובקומה השנייה שורה ארוכה של מסעדות.

ושוב חמוצים.

ושוב החמוצים לוכדים את עיני ויש שם מגוון מטורף של חמוצים הונגריים. לא ידעתי שהם כל כך אוהבים אותם.

מלבד המלפפונים החמוצים-מתוקים הם מחמיצים פלפלים מתוקים קטנים צהובים, אדומים, כרוב, ירקות מעורבים, שומים, שזיפים קטנים, פלפלונים קטנטנים, משהו שנראה כמו עגבניות ירוקות קטנות. פלפלונים קטנים ממולאים בכרוב קצוץ ומה לא.

המבחר מדהים.

Hold u. 13, Budapest, 1054 Hungary

מבניין השוק אנחנו חוזרים על עקבותינו ברחוב hold u, שוב עוברים על פני הבניין המרהיב של הבנק המרכזי, פונים ימינה והנה אנחנו בכיכרר זאבצ׳גט היפה.

כיכר זאבצ׳גט (או ווטאבר)

הכיכר הזו יפהפיה חצי אובאלית ארוכה ויפה.

תענוג להסתובב מסביב, להביט ולצלם.

ובכיכר עצמה שגרירות ארצות הברית ומונומנטים שונים.

במרכז בריכת מים ומזרקות.

ותבליטי קירות ופסלים יפים, לבנים ובוהקים.

ומבנים יפהפיים מקיפים אותה מכל עבר.

זו באמת כיכר יפה ומרשימה.

באחת הפינות פסל לזכרו של פעיל הונגרי קומוניסטי, דרכו נעשה את הדרך לנקודה הבאה שלנו – בניין הפרלמנט ההונגרי.

Szabadság tér 10, Budapest, 1054 Hungary

הפרלמנט ההונגרי

דרך הפסל הקומוניסטי (באלכסון של הכיכר) לכוון הנהר, אנחנו הולכים לפרלמנט.

שהוא אחד המבנים עוצרי הנשימה פה.

זה ארמון יפהפה עם צריחים ותבליטים, כיפות בצבע חום אדמדם מרהיב.

מרהיב.

שווה (וארוך קצת) להקיף אותו מכל עבריו, לראות את הגנים הירוקים והרחבים ואת הארכיטקטורה מצידיו.

הבניין ענק ונערכים בו סיורים, אנחנו מוותרים הפעם.

אולי בפעם הבאה.

בכיכר הענקית, על רקע השמים התכולים המרהיבים – סוס ורוכבו ההונגרי, שהתעצלתי לבדוק מיהו.

מעבר לנהר חלקה השני של העיר – הבודה – רצף של מבנים יפהפיים, צריחים נישאים וצבעוניים, מצודה וארכיטקטורה מהממת.

נגיע אליה מחר.

את גגות המצודה וכיפת ארמון המלך.

זו באמת עיר יפה.

יפהפיה.

Hungarian Parliament Building, Budapest, Kossuth Lajos tér 1-3, 1055 Hungary

אנדרטת הנעליים על הדנובה

אנחנו ממשיכים על הנהר עוד דקה או שתיים ואנחנו באנדרטת הנעליים.

זו אנדרטה מיוחדת שפוגעת לך ישר בלב: מיצג של נעלי מתכת המספר את סיפור רצח מאות יהודים הונגרים בידי הונגרים לאומנים בתקופת המלחמה.

יהודים, אזרחי המדינה ההונגרית, שהובאו בידי הונגרים אזרחים של המדינה ההונגרית, נגררו, נורו והושלכו לנהר, נרצחו בידי לאומנים אנטישמים.  

בני אותה מולדת.

אבל יותר מכל מרטיט אותי מראה הנעליים הבודדות, שפתאום לובשות צורה, ופנים ושם….?!

מי היו ומה חשבו עת קפצו למותם מאימת קני הרובים?

מולנו על הדנובה, שטות ספינות תיירים מוארות ומזמרות ומתוכם בוקעים צלילי מוזיקה, צחוק ובידור.

מוות וחיים ברגע אחד, במקום אחד.

 Shoes on the Danube Bank, Budapest, Id. Antall József rkp., 1054 Hungary

והערב מתחיל לרדת על בודפשט היפה.

אנחנו עולים ברחוב Arany janos.

הרחוב עמוס במבלים רבים, מסעדות, בתי קפה וקניות.

שם מימין ברחוב קטן, די קרוב לקתדרלה אישטוואן, נמצאת אחת המסעדות ההונגריות הכי טעימות בעיר .

המדרחוב מול הקתדרלה הומה אדם ווייב מקסים.

מקסים.

המסעדה הזו מצויינת. מצויינת, מצויינת.

מרוהטת קלאסי עם ריהוט עץ וכסאות עץ כבדים של פעם, תמונות על הקירות הצבעוניים ומלצרים אדיבים.

התאורה לא מאפשרת צילומים איכותיים אבל האוכל אלוהי, מושלם וטעים להפליא.

ואני מוצאת את עצמי מזמינה מזה ומזה ומזה :

גולאש נפלא נפלא עם קרוקטים חמים ופריכים של תפוחי אדמה, שוחים ברוטב אדמדם ונפלא.

שניצל עגל מופלא. אחד הטובים שאכלנו (כולל בווינה) נהדר עם פלח לימון טרי ותפוחי אדמה רכים ומטריפים.

אני משתגעת על מרק הדובדבנים הקר שהוא מתקתק ומרווה ורענן ויפהפה.

וכשחזרתי הביתה לא התאפקתי כרגיל, שחזרתי את המתכון וזללתי את כל הקערה לבד.

הנה מתכון מרק הדובדבנים ההונגרי הקר והנפלא שלי: מרק דובדבנים הונגרי קר .

לא מתביישת בכלל ומזמינה גם סוג של ״לחם קופים״  הונגרי שעשיר בקינמון וחמאה ונקרא aranygaluska.

הוא מוגש לי מפורק ללחמניות קטנות ומעלפות לצד רוטב ווניל (אנגליז) נפלא וסמיך.

כמובן, שכשהגעתי הביתה מיהרתי לשחזר את המתכון האלוהי של לחם הקופים והוא פה:  לחם קופים הונגרי.

וואו בודפשט…

אני מתחילה שוב להתאהב.

נגמר לנו היום הראשון ואנחנו בציפייה מרגשת ליום השני בעיר הטעימה, היפה והמפתיעה הזו.

Café Kör, Budapest, Sas u. 17, 1051 Hungary

יום שני בעיר 

הבוקר אנחנו מתחילים בשוק המרכזי של בודפשט שנמצא על הנהר.

זהו מבנה ענקֿ, יפהפה והיסטורי.

ממש.

בתוך השוק שלוש קומות:

בתחתונה סופר מרקט אבל הקומות המעניינות יותר הן קומת הקרקע שמוקדשת כל כולה לכל מה שאכיל פה ויש פה הרבה: בשרים וגבינות וירקות ופירות והמון המון פפריקה. בשרים מעושנים, נקניקים, חמוצים מטורפים, עוגות ולחמים.

ה״גלריה״ שבקומה השנייה מוקדשת לטכסטיל, מתנות, עבודות יד והמון קשקושים לתיירים.

ויש פה דוכנים מדליקים עם פריטים מהתקופה הקומוניסטית, כובעי צמר ותועפות של בבושקות.

אנחנו חולפים על הכל במהירות, יורדים במדרגות הברזל וחוזרים לקומה התחתונה.

די מהר אנחנו ממצים את השוק הענק והמתוייר לעייפה – ויוצאים החוצה לחצות את גשר הברזל הירוק לעברו של  מעבר לנהר  – לבודה.

בגשר עצמו אנחנו מסתובבים שוב ורואים את בניין השוק היפהפה והעתיק- בשלמותו.

בודה

לא מעט גשרים על הדנובה.

חלקם מיועדים לרכבים ולהולכי רגל, חלקם רק לרכבים וחלקם רק להולכי רגל. חלקם עתיקים ויפים חלקם מאבן אחרים ממתכת, אין אחידות בהם ורצף הגשרים על הנהר מעניין ומגוון.

אנחנו חוצים את גשר הברזל הירוק ועוברים לצד של בודה.

ממול מיתמר מדרון ירוק וסבוך עצים, למעלה למעלה גבעת גלרט.

הפארק ענק, ירוק ומאוד מדרוני, הטיפוס בו לא קל אבל הפרס הגדול הוא הנוף הנפלא שמשקיף על כל הנהר ועל פשט.

 

בירידה מהפארק היפה והירוק מצד שמאל  קוריוז קטן: כנסייה שנבנתה בתוך מערה.

אנחנו נפרדים מ-5 יורו לאדם, רק כדי לעשות סיבוב מהיר, לא להתלהב מידי ויוצאים לעבר הנהר.

גבעת המצודה 

משם אנחנו לוקחים חשמלית שמביאה אותנו עד לכיכר אדם קלארק. שם עולים על הרכבל ותוך שתי דקות אנחנו במתחם המצודה.

פה נבנה ארמון המלך המדהים, שבלילה אפשר לראות אותו זוהר מפשט והוא אחד המבנים היפים ביותר פה,

אנחנו יורדים ברחובות ובסמטאות הקטנות לגבעת המצודה ועוברים דרך כנסיית מתיאש היפה והסמטאות שמסביב.

ומכל נקודה גבוהה פה רואים את המראה המרהיב של מעבר לנהר. בודה או פשט. שניהם יפים.

את  בנייניה המפוארים של פשט ואת רחבת הפרלמנט המהממת.

את המצודה וארמון המלך – בצד של בודה.

מרהיב.

עכשיו אנחנו יורדים לכוון גשר מרגריט, לא מתעכבים על האי הקטן והירוק אלא ממשיכים ישר ופונים שמאלה.

אנחנו בדרך למסעדה הונגרית מקומית.

שוב מבקשים לגעת במקומות הכי שורשיים של המקום, בלב המטבח ההונגרי האוטנטי.

מקום שכמעט חף מתיירים.

ושוב אנחנו אוכלים אוכל הונגרי.

תפוחי אדמה רכים שנמסכו בתועפות שום (קצת יותר מידי בשבילי)

וירקות מטוגנים חמים, טריים ונהדרים עם שמנת חמוצה ליד, וכרוב אדום רך וחמצמץ.

ואיך אפשר בלי השניצל המדהים הזה. שכל פעם מחדש אנחנו נשבעים שדי – ולא עומדים בפניו.

ומקנחים איך לא בבלינצ׳ס שממולאים בריבת משמש חמצמצה נהדרת.

יש פה כמה סוגי בלינצ׳ס וכל אחד מהם ממולא במילוי אחר ונושא שם אחר. וכמו שהסבירה לנו המלצרית הנחמדה באנגלית עילגת:

יש את הבלינצ׳סים שממולאים בגבינה או בריבה והם נקראים – PALACSINTA.

ויש את המלך, בלינצ׳ס השוקולד הממולא בשוקולד ומוגש עם רוטב שוקולד שנקרא – GUNDEL.

ולא ממש חשובים השמות, רק שכל הסוגים טעימים למות. 

דקיקים, חמימים ועוטפים משהו מתוק ונפלא.

אלוהים.

Budapest, Pozsonyi Kisvendéglő, Radnóti Miklós u. 38, 1137 Hungary

אוצ׳ה ווצ׳ה 

כי כולם מגיעים לפה.

כי זה רחוב הקניות והמסעדות ההונגריות הכי מפורסם בעיר.

כי הוא הרחוב המרכזי בבודפשט.

אז יצאנו לתור אותו.

בצד הכיכר היפה בית קפה עם מאפים הונגרים ששמו יצא למרחקים, אבל זוהרו דעך כבר מזמן והוא לא ראוי דיו, כדי לשבת ולשתות בו אפילו קפה.

הג׳רבו- בית קפה שפעם היה מוסד מפואר ולא עוד והוא קרוי על שמה של עוגה הונגרית מפורסמת מאוד.

המבנה נותר מפואר, על השנדליירים המוארים והקשתות היפות שלו אבל שום עוגה במקרר לא עושה לי חשק אפילו לשתות פה קפה.

חבל.

Café Gerbeaud, Budapest, Vörösmarty tér 7-8, 1051 Hungary

אנחנו ממשיכים ברחוב וו׳צה, שם נעצרת במספר 9 עוד מבנה אר-דקו מעלף ומעצבן אותי שלא הצלחתי להוציא שום צילום ראוי שלו.

יש בעיר כמה עוד כמה כאלה ואני הספקתי לראות רק ארבעה ולצלם רק שניים.

כמה חבל.

האקדמיה למוזיקה – VI/ Liszt Ferenc tér 8
הבנק הלאומי – V/ Hold utca 4
חנות הפרחים פילנטיה –  vaci utca 9
בנק טורוק (לשעבר) – V/Szervita tér 3
בית קורוסי – V/ Aulich utca 3
בית בדו – V/ Honvéd utca 3
מלון ארבע העונות – V/ Roosevelt tér 5

אנחנו ממשיכים ברחוב שעמוס בחנויות, תיירים ומסעדות שרבות מהן בסגנון הונגרי מסורתי, שם בית קפה בפינה. בית קפה מיוחד שמציע מגוון מטורף של קפה בסגנונות שונים ומכל העולם.

שינוי מרענן.

הפסקת קפה עם מבט לרחוב זה תענוג בלתי צפוי.

אנחנו מזמינים קפה תימני (?) עם שוקולד וקצפת – הערב הזה נראה זוהר יותר ומבטיח.

המקום מקסים, צעיר ויש בו אווירה כיפית.

Budapest, Vaci Street Cafe Frei, Váci u. 74, 1056 Hungary

השיטוט לאורך הרחוב מביא אותנו שוב עד לבניין השוק המרכזי ולאורכו של הרחוב – ובאלו שמצדדיו – מראה מרהיב של מבנים יפהפיים, חלקם נשקפים אל הנהר, חצרות קטנות, פסלים ופינות מקסימות.

שוטטות ערב מרגיעה, מקסימה שכל תכליתה להכיר עוד קצת את המקום היפה זה, את התרבות והאווירה ולהגיע לארוחת הערב.

עכשיו אנחנו עושים דרכנו ברחובות צדדיים שהשקט יורד עליהם.

וחצרות ופינות רחוב ומבנים קסומים.

עוד רחובות שקטים, ומבנים וארכיטקטורה יפהפיה, חצרות שותקות וירוקות.

פשוט קסם.

המבנים המרהיבים הללו מרהיבים אף יותר בערב היורד, שצובע את השמיים בזהב ותכלת בהיר.

בדרכנו לארוחת הערב שוב אנחנו עוברים דרך בית הכנסת הגדול, שעכשיו שומם מתיירים ומואר כולו.

הערבה הבוכייה זוהרת בבכייה בחושך ומתעטפת באור וצל.

עוברים דרך חנויות וגלריות ובארים ופאבים

אנחנו בדרכנו למסעדה שמגישה מאכלים מודרנים בשילוב הונגרים-קלאסי.

הסלמון נכבש בעדינות עם פלפלים חריפים ולימון כבוש (?!)

הסלט רענן וטעים להפליא.

הפסטה נהדרת. נהדרת.

לא עומדים שוב בפני יריעת השניצל הרחבה, החמה והקראנצ׳ית ומקנחים בשטרודל ממולא בפירות יער וגלידת פרג.

Budapest, Menza, Liszt Ferenc tér 2, 1061 Hungary

עוד יום מקסים נגמר בעיר הזו, שלא מפסיקה לספק הפתעות נעימות וחוויות כיפיות.

מחר בודפשט – הוא יום חדש.

היום השלישי

עוד פשפשים – בשוק 

אני רוצה לנסוע לשוק הפשפשים שנמצא בפרוורי העיר.

אני אוהבת שווקים ואנחנו עושים את דרכנו באוטובוס די מקרטע, עד שמגיעים לשוק.

חוצים גשר והנה אנחנו בתוכו.

המתחם מאוד מוזנח אבל יש פה ה-מ-ו-ן דברים מעניינים.

כלים, מצלמות עתיקות, אביזרי מלחמה, סירי נחושת ענקיים, תמונות, כלי בדולח וסכיני כסף וריהוט עתיק ואינספור פריטים שאף אחד מהם לא ייקנה על ידי היום.

זהו לונה פרק של אביזרים עתיקים, היסטוריים של וינטאג׳ והמון אופי.

הכי אהוב עליי ביקום.

Ecseri Flea Market, Budapest, Nagykőrösi út 156, 1194 Hungary

משוק הפשפשים אנחנו עושים דרכנו חזרה לאחד הפארקים היפים ביותר באירופה.

הפארק היפהפה של בודפשט.

פארק ווארושליגט Varosliget

פארק משגע.

גדול, מדהים, עם אגמים וטירות ומבנים יפהפיים

ויש שם מוסד קולינארי שאני לא מתכוונת לפספס.

נכנסים דרך כיכר הגיבורים המרשימה והגדולה.

וכבר מהכיכר אפשר לראות את צריחי הטירות והמבנים ההיסטוריים שבנויים על שפת הנהר הכחול, שמשתפל בין המרחבים הירוקים, הענקיים והמטופחים של הפארק הבאמת יפהפה הזה. ונהר רחב ידיים וכחול שזורם בתוכו ומאפשר שיט נעים ושקט במימיו הרגועים והתכולים.

השבוע הוא שבוע קידום התיירות המרוקאי. ֿ

וליד מבני הטירה העתיקה הוקם מתחם ענק עם אוהלים מרוקאיים וחפצים ומפות ושטיחים.

כולם מזמינים את התייר להציץ לעולם של אחת המדינות המרתקות בצפון אפריקה.

(על מרוקו אפשר לקרוא בפוסטים שלי פה:

אסווירה – שהיא יפה כמו תמונה.

מרקש – העיר האדומה.

אני מאתרת שתי חברות חדשות מרוקאיות ומפטפטת איתן במרוקאית עילגת.

אני שמה לב שהעיניים שלהן מטפסות על הגופיה הקצרה שלי ואחת מהן מיטיבה את כיסוי הראש שלה.

בא לי לחייך ולומר לה שאני יהודייה מישראל אבל מוותרת על הרעיון.

נפרדת מהן לשלום וממשיכה בשיטוט בפארק עד שמגיעים לנקודה הבאה והאחרונה בו.

גונדל

גונדל מסתבר הם בלינצ׳ס דקיקים משגעים ממולאים בשוקולד והם הדרך הנפלאה להיפרד מהעיר המקסימה הזו.

גונדל וקפה חם עם קצפת מתוקה.

וגונדל הוא גם שם בית הקפה-מסעדה ההסטורי והמקסים הזה.

ולא רק הגונדל וטעמו חשובים, גם הכלים היפהפיים, השירות המוקפד והאווירה ההיסטורית שמרחפת במקום היפה הזה.

Gundel, Budapest, Gundel Károly út 4, 1146 Hungary 

זהו, אנחנו נפרדים.

אוטוטו נצא לשדה התעופה.

היה קצר והיה נפלא.

שלום בודפשט.

אולי עוד נתראה פעם.

מפות

יום ראשון בבודפשט

 

שלחו במייל או הדפיסו:

שתפו ברשתות החברתיות:

אנחנו גם באינסטגרם

רישום לניוזלטר

הירשמו לניוזלטר של ״fanny's״ וקבלו עדכוני פוסטים, טיולים ומתכונים, מעת לעת.

אולי תתעניינו גם ב...

פירות מיובשים ממולאים בבשר

פירות מיובשים הוא מאכל חגיגי.ֿ מאוד. לא כל יום אוכלים כזו מנה. אפשר להגיש את הפירות כמו שהם, עם חלה רכה וטעימה ואפשר להוסיף אותם

אנטיפסטי – ירקות קלויים איטלקים

נהוג אצלינו בארץ לכנות את הירקות הקלויים הללו אנטיפסטי. אבל אנטיפסטי באיטליה זה כל מה שבא לפני הפסטה. זה יכול להיות: בשרים קרים, דגים, ירקות,

סלט ירוק עם ריקוטה סלאטה

ריקוטה סלטה היא גבינה איטלקית לבנה קשה ומלוחה. ממש כמו הצפתית המלוחה שלנו רק שהיא ממש ממש קשה. מי שלא מצליח לשים יד עליה יכול

סביצ׳ה ים תיכוני

אין בעולם משו קל להכנה יותר מסביצ׳ה או דג פרוס עם כל מיני….. בעצם מדובר בסלט חתוך גס, מהיר יחסית, מתובל בלימון בעיקר או חומץ, 

ברוך שובכם!

הכנס/י לחשבונך למטה

יצירת חשבון חדש!

מלא/י את הטופס למטה לצורך ההרשמה

שחזור סיסמה

אנא הכנס/י את שם המשתמש או האימייל שלך לצורך שחזור הסיסמה.

לעוקביי הוותיקים: עקב תקלה נמחקו פרטיכם, אנא הירשמו שוב. תודה.

 

רוצים להיות הראשונים לקבל עדכונים?

הירשמו לניוזלטר שלנו.