המארה – רובע 4 בפריז

מסלול הליכה כ: 7 ק״מ.

מטרו: הוטל דה ויל (1 צהוב)

המארה – היסטוריה, גסטרונומיה,תרבות וסטייל

נדמה לי שמתוך 85 מיליוני תיירים שפוקדים את פריז בכל שנה, מגיעים למארה 185 מיליון מהם.

כלומר, חלקם מגיע שוב ושוב ושוב.

למה?

כי המארה הוא הלב הפועם של העיר היפה הזו.

כולם מגיעים לשם.

כולם רוצים לראות ולהיראות.

זהו רובע שוקק חיים, שיקי, סואן, עמוס באטרקציות, גסטרונומיה, מוזיאונים, רחובות מעניינים, ארכיטקטורה יפה, היסטוריה, פינות חמד, כיכרות יפות והמון המון המון היסטוריה.

מרכז פומפידו

אבל המארה הוא גם רובע מתוייר לעייפה.

סואןֿ והומה אדם בשעות היום והלילה.

כמו בכל מקום מרכזי של כל עיר.

ועדיין, הוא מעניין ונפלא וכיפי ותמיד תמיד אופנתי.

יש בו אינספור חנויות מעוצבות ובגדי מעצבים מהטובים בעיר וחנויות וינטאג׳ מלאות קסם.

שנתחיל?

התחלנו.

קולינאריה וגסטרונומיה בשפע ובמיטבה

אם נגגל רק בשפה העברית על המארה, נקבל מאות, אלפי ועשרות אלפי אזכורים לרובע הזה.

ודווקא בגלל זה אני לא מסתפקת הפעם בסיבוב אחד, אלא עושה שניים.

ובאמת,

יכולתי גם לעשות שלושה וארבעה סיבובים ויותר.

אבל שני הסיבובים המלאים והעשירים הללו, מאירים לי את פניו הרבות של המארה:

את הרחובות הראשיים המתויירים, את הפינות הנסתרות והאלגנטיות, את הבוטיקים המעוצבים, את פאתי המארה לשם לא מגיעים תיירים, אבל שם מסתתרות שכיות חמדה כמו מבנים היסטוריים מיוחדים, כיכרות יפות וגנים קטנים ומטריפים.

פתאום באמצע הרחוב לפניך מבנה היסטורי ומיוחד צריחו מחודד והוא כולו אומר הוד והדר. אני נפעמת.

כל פעם מחדש.

לא נפקד מקומם של ברים, מסעדות, בתי קפה מדליקים, מעדניות ועוד פנינות קולינאריות שהן עונג מושלם ותענוג לשוב אליהן שוב ושוב.

מזרקות עתיקות ופינות חמד שעין תיירים לא שוזפת בדרך כלל. אלו נשארים ברחוב רמבאטו או פרנאק בורג׳ואה.

גינה קסומה ונסתרת מעין כל תייר

ברובע הזה העסקים לא נחים גם בימי א׳.

Marrais here we come

המארה היה מקום מושבה של הקהילה היהודית הגדולה ועד היום יש בו לא מעט עסקים יהודיים, בעיקר ברחוב הראשי רו דה רוזייה ובשוליו. העסקים הללו מתמקדים בעיקר בטכסטיל, אופנה וסידקית.

ניתן לזהות סימנים יהודיים על בתי העסק, כמו מזוזות, מגן דוד וגם כתובות בעברית.

המארה הוא אחת מפיסות הנדל״ן היקרות ביותר בפריז.

רחובות קטנים ונסתרים ומבנים היסטוריים יפהפיים

בגדול, המארה משתרע ממרכז פומפידו עד לפלאס דה ווג׳ המשגעת, כולל את ווילאג׳ סיינט פול שנושקת לנהר למטה, ומגיע עד לשדרות טמפל למעלה מתחבר לרובע 3.

הרחוב הראשי של המארה הוא ראמבאטו סוג של שוק רחוב צבעוני, תוסס והומה אדם.

פוסט מיוחד הקדשתי לסיור פאטיסרי ומעדני מתיקות מיוחדים במארה. מטבע הדברים שזרתי את הסיור המתוק הזה עם נקודות יהודיות בו.

הנה הלינק לפוסט והכי נכון בעיניי יהיה לשלב את שניהם יחדיו : שיאכלו אקלרים ומקרונים סיור קונדטוריות עצמאי במארה.

גראפיטי וציור קיר במארה ליד מזרקת סטרווינסקי ומרכז פומפידו
מתוך פולחן האביב של סטראווינסקי

שנצא?

יצאנו.

השמש בא אל העיר המנומנמת, שפורשת ידיים ארוכות, מותחת איברים יפהפיים ומאירה פנים למאות ואלפי התיירים הפוקדים אותה מידי יום.

והנה גם אני שוב, שועטת ברחובותיה וסמטאותיה היפים.

לה טור סיינט ג׳אק על הריבולי משקיף אל הנהר

סיבוב מספר 1 במארה

אוטל דה וויל

לא רחוק מהנהר, בכיכר גדולה ויפה נמצא בניין העירייה המפואר והמושלם של פריז.

לפריז 20 רבעים וכולם יחדיו נקראים אסקרגו – שבלול.

הנה מפת האסקרגו.

מפת הרבעים בפריז. האסקרגו נלקחה מגוגל מאפס

לכל רובע יש בניין עירייה וראש עיר, ובהוטל דה וויל נמצאת העירייה המרכזית של כל הרבעים יחדיו.

זו כיכר מפוארת ויפה שמשמשת פעמים רבות לירידים, פעילויות אמנות ומוזיקה ובניין העירייה שהוא מפואר ענק ויפהפה ממש עוצר נשימה.

אוטל דה וויל

והוא עוצר נשימה לא רק בגלל גודלו, פארו והארכיטקטורה שלו, אלא גם בזכות החלונות, הנישות והדמויות המיוחדות והרבות שמעטרות את חזיתו, את גגו ומסביב לו.

גם בתוך הבניין עצמו יש פאר והדר מלכותיים, כולל פרסקאות יפהפיות, וחלקים גדולים ממנו פתוחים לקהל הרחב ומיועדים לתערוכות מסוגים שונים.

BHV שווה סיבוב בעיקר בעונת הסיילים

פלאס סיינט גראוויס ואגליז אחד מתוק

מאחורי האוטל דה וויל  כיכר קטנה ירוקה ויפה שמגיעה כמעט עד לנהר – פלאסט סיינט גראוויס. בצידה אגליז סיינט גראוויס, שהיא כנסייה קטנה וצנועה עם וויטראז׳ים יפים.

בקצה השני של פלאס גראוויס ביסטרו מתוק צרפתי שז ׳וליין ועוד מאחוריו – מוזיאון השואה.

פלאס גראוויס ירוקה, קטנה ונסתרת

כשעומדים בכיכר דה וויל עם הפנים למבנה העירייה:

משמאל רחוב ריבולי ההומה והסואן והוא רחוב הקניות העסוק ביותר בעיר וממש משמאלי, על הרחוב, מבנה הכלבו המפואר ה-BHV עם הכיפה השחורה והיפה ושווה לבקר בכל הקומות שלו בעיקר בתקופת הסיילים.

בהמשך לרחוב למעלה ריבולי שמגיע עד לכיכר הבסטיליה ובהמשך לרחוב למטה ריבולי עליו נמצאים טור סיינט ג׳אק, ארמון הלובר, גני טוליירי וכיכר הקונקורד, שהיא השער לשדרות הכי מפורסמות בעולם: שאנס אליזה.

Hôtel de Ville, Place de l'Hôtel de Ville, 75004 Paris

בית הספר שלי לקונדטוריה

בכל בוקר בדרכי לימודי הפאטיסרי עברתי דרך כיכר האוטל דה וויל, לא שכחתי לעצור ולהתפעל מהבניין המהמם הזה וגם היום, קשה שלא. זה באמת אחד המבנים המרשימים בעיר.

אם נלך מכיכר דה וויל לכוון ההפוך מריבולי, נגיע לנהר הסן שגדותיו מטופחים ויפים בכל עונות השנה, בעיקר באביב ובקיץ, אז נפרשים כסאות צבעוניים על גדותיו.

אני חוצה את ריבולי, פונה שמאלה ועולה ברחוב רנארד שמוביל אותי לתחנה הבאה ברחוב ראמבאטו.

הגינה על שם אנה פראנק

רמבאטו הוא רחוב שמשתרע מרובע 1 ליד כנסיית סיינט אוסטיש היפה והמפוארת וממשיך עד ללב המארה. ממשיך אותו רחוב פרנסס בורג׳ואה האלגנטי שמגיע עד לפלאס דה ווג׳ המהממת, אליה אגיע גם היום.

בראמבאטו פינת דה טמפל, נמצא המוזיאון להיסטוריה יהודית וממש מאחוריו הגינה הירוקה והיפה על שם אנה פראנק.

בראמבאטו מס׳ 14, אני עושה הפסקה קולינארית ראשונה.

מוכרחים לא?

לשם מה הגעתי עד הלום?

Pain de Sucre

לפאטיסרי הזה יש שתי חנויות שקרובות האחת לשנייה:

האחת קטנה אפלולית וסוג של גן עדן למאפים: מתוקים, מלוחים, בגטים, עוגות, מאפי בשר מרהיבים והשנייה מודרנית יותר, מוארת, עם דלפק שפונה לרחוב ושם גם אפשר לשבת ולשתות קפה.

על כל הטוב הזה אמונים שני בני זוג: הוא על המלוחים איתם הוא אוהב לעבוד עם עשבי תיבול בטעמים חזקים: רוזמרין מיורן וטרגון והיא על המתוקים.

ביחד הם היסטריה. היסטריה.

אני מאוד אוהבת את מאפה התפוחים שלהם, אבל עוד קודם אני נוגסת במאפה עגל עדין בטעמי טרגון ורק אחר כך מקנחת בשוסון או פום הנפלא והקרמלי.

עכשיו אני כשירה לשוטט בפינות הפלאים שמכמין המארה הישן והטוב.

בין הפאטיסרי למרכז פומפידו מפרידים 50 מטר ו-3 דקות הליכה על הרחוב עצמו, דבר שמזמן לי אפשרות גם לראות את גבו של הסנטר המודרני וגם חלק מצינורות המתכת הצבועים, הגדולים והמפורסמים שלו.

Pain de Sucre (Pâtisserie), 14 Rue Rambuteau, 75003 Paris

מרכז פומפידו

כל שיח על מרכז פומפידו, שיצא לי להיות מעורבת בו עם מקומיים, הצית את הוויכוח אם הסנטר תורם או מזיק לנוף הפריזאי. מדובר בבניין מודרני כמעט תעשייתי שממנו יוצאים בבוטות, צינורות מתכת צבעוניים, גסים וגדולים. בהפגנתיות כמעט, מתריסים אל מול הארכיטקטורה המעודנת הקלאסית של כל המבנים המקיפים אותו.

מדרגות מתכת סטייל מנהטן והרבה ברזל.

צבעים מתכתיים וצבעוניים.

חלונות זכוכית וקונסטרוקציית מתכת גסה.

סוג של נטע זר בסביבה שהיא כולה קלאסיקה.

אבל המבנה הזה שם כבר עשרות שנים, והוא מרכז לאמנות מודרנית ותערוכות מהטובים בעיר ובכלל, נראה שעם הזמן  כולם כבר התרגלו להיותו שם.

The Centre Pompidou, Place Georges-Pompidou, 75004 Paris 

היום מוצגת פה תערוכה נפלאה של דיויד הוקני אבל אסור  לי לצלם.

דיויד הוקני הוא אמן בריטי בין החשובים במאה האחרונה. הוא מצייר, מצלם, משרטט ומשתמש באמצעים דיגיטליים כמו אייפד ווידאו בצבעים עזים ובהירים.

תענוג אמיתי.

הנה צילום שמשכתי מהאתר הרשמי שלו

הנה הכתובת לאתר הרשמי שלו, שווה להעיף יותר ממבט.

http://www.davidhockney.co/

הצילום לקוח מהאתר של דיויד הוקני

אני יוצאת מפומפידו טעונת אנרגיית אמנות משגעת וצבעונית היישר לרחבה הענקית של הסנטר. משמאלי כנסיית סיינט מארי הקתולית, הרצינית והעתיקה ועליה ״נשענת״ בחוצפה מזרקת סטרווינסקי העליזה.

מזרקת סטרווינסקי

המזרקה היפה הזו זכתה לשיפוץ ארוך בשנה האחרונה.

המים רוקנו ממנה, הפסלים שוייפו, נצבעו וקיבלו חיים חדשים.

המזרקה נבנתה לפני כ-30 שנה והפסלים של דמויות ומצבים שמוצבים בה לקוחים מהיצירה המוסיקאלית, מעוררת המחלוקת של סטראווניסקי ״פולחן האביב״. זו יצירה שנכתבה במיוחד לבאלט ומתארת פולחן אביב פגאני.

כך למשל פסל השפתיים האדומות והפרובוקטיביות מתורגמות לקטע ביצירה שנקרא ״נשיקת האדמה״.

תענוג לעשות פה הפסקה בשעות הבוקר או אחר הצהריים לפני שהשמש מכה ישירות בה. הילדים משתובבים בשמחה מול המזרקה, השקט פה יחסי להמולת שדרת המארה ויש פה רוח נעימה ודמויות צבעוניות ומעניינות בתוך הבריכה.

Stravinsky Fountain, 2 Rue Brisemiche, 75004 Paris

אחרי משב הרוח הרענן של סטרווינסקי וניסיונות בגוגל להבין למה בדיוק התכוון המשורר, אני מרימה את תרמיל הגב האפור שלי, שמשרת אותי נאמנה בכל מקום, גם פה.

עכשיו אני מוכנה לתור את רחובות הפלא של המארה.

אלו הנסתרים, הקטנים, שרובם המכריע של תיירי העיר לא מגיעים אליהם כלל.

חצרות מגודרות, גינות קטנות ופינות חמד נסתרות.

הללויה.

רחובות הקסם הבתוליים  

מהמזרקה אני חוזרת בחזרה לרחוב ראמבאטו וליד הפאטיסרי של הבוקר פונה שמאלה בוויאלה דה טמפל, רחוב מקסים עשיר בארכיטקטורה, יפה וידוע בשל הברים והמסעדות המשובחות שבו.

הרחוב הראשון ימינה הוא רחוב בראק קטן ומלא קסם ומסתורין.

הרחוב השני אחריו הוא רחוב דז אודריאט היפה שבו מזרקה גדולה ויפה.

שניהם מקסימים, שקטים, יפים ובלתי מתוירים. יש בהם מבנים היסטוריים וארכיטקטורה משגעת.

חלקם עוצרת נשימה, ממש כך, חלק מהמבנים חוזר אחורה בזמן למאות ה-13, 14, וה-15.

מבני אצולה שהם ארמונות פאר.

חלקם משכנים היום מוזיאונים כמו מוזיאון הציד והטבע, מלונות בוטיק כמו מלון ארואה Herouet המטריף שנבנה בשנת 1500 והוא מציג צריחים מחודדים יפים להפליא.

או מלון לו פרון או שאטיון le feron chatillon.

לא הרחק מהם בניין הארכיון הלאומי היפה עם הכיפות בצבע בורדו (ברו דה ארשיב).

החצר הגדולה יפהפייה ורחבת ידיים הארכיון נבנה בהוראת נפוליאון לפני 230 שנים, רק במתחם הענק הזה נבנו שלושה ארמונות ענקיים.

אני משתגעת מהרחובות הללו, מהמבנים, לא מתעייפת ולא שבעה, מתבוננת שוב, מצלמת, מתפעלת.

היופי הזה שיוצרות ידי האדם מלהיב אותי והארכיטקטורה באירופה כובשת את ליבי בכל פעם מחדש.

איך אפשר שלא?

בוטיקים וחנויות עיצוב קטנות ואישיות שתענוג ענק להיכנס לתוכן, לצלול לעולם של יופי ושיק צרפתי, להסתובב ברוגע ולספוג את האסטטיקה, הצבעוניות והקלאסיות של העיצוב הצרפתי.

hotel Herouet

גם רחוב פראנק דה בורג׳ואה עמוס בעקבות העבר והיום הוא רחוב ראשי עם חנויות מעוצבות יפות (הוא רחוב שממשיך את רחוב ראמבאטו).

Rue de Braque, 75003 Paris, France

Rue des Haudriettes, 75003 Paris, France

Rue des Archives, Paris, France

Rue des Francs Bourgeois, 75003 Paris, France

והנה אני, עוד דקה, עוד שנייה ואני במוזיאון קוניאק ג׳יי.

המוזיאונים לחיים הטובים

שני מוזיאונים מרכזיים בסביבה הזו מתארים באמצעות חפצים, ריהוט, ציורים ופריטי חן את חייהם של בני האצולה במאות ה-15 וה-16.

מוזיאון הקארנאבאלה – שנמצא בשיפוצים כבר 3 שנים וייפתח לקראת 2019  והוא גדול, מקסים וחינמי ורחוק מפה שתי דקות ברגל.

ומוזיאון קוניאק ג׳יי -שהוא מוזיאון קטן, מקסים שהוא גם חינמי וגם פתוח לביקור.

האיש קוניאק ג׳יי הוריש את כל אוסף האמנות שלו לעיר שמציגה את האוסף הפרטי בבניין עתיק ויפה מהמאה ה-16 ואשר שופץ במיוחד עבור אוסף הזה. יש במוזיאון תמונות נהדרות של רמברנדט ופורטרטים של אנשי אצולה וחצר המלך לואי ה-15, כלי  חרסינה מסין (סין של פעם), ריהוט מעץ וציורים צבעוניים ומרתקים המעידים על חיי הבורגנים בעיר במאה ה-16.

הקארנאבאלה הסגור נמצא שתי דקות הליכה משם.

Musée Cognacq-Jay, 8 Rue Elzevir, 75003 Paris

Carnavalet Museum, 16 Rue des Francs Bourgeois, 75003 Paris

התעייפתי ואני רעבה ובא לי אוכל איטלקי במקום משגע שנמצא במרחק של חמש דקות הליכה מפה.

מקוניאק ג׳יי אני עולה במעלה הרחוב עד לכיכר קטנטונת ומקסימה וממשיכה ברחוב Rue Thorigony.

משמאלי מוזיאון פיקאסו אליו לא אכנס היום.

ברחובות שמסביב למוזיאון פיקאסו אינספור גלריות קטנות ומקסימות ומלונות קטנים ובוטיקיים, שממוקמים במבנים היסטוריים ויפים.

עולה וממשיכה עד לרחוב Rue Debelleyme.

שם במספר 30  אני נכנסת לביג לוב.

Big Love

בית קפה-מסעדה ביג לוב, היא אחת מרשת מסעדות איטלקיות מצליחה בפריז של ביג מאמא.

המקום משגע והאוכל טעים להפליא.

הווייב מקסים והאנשים פה יפים.

ההגשה…או מון דיו.

אבל מה שהכי תופס אותי אלו הכלים, העיצוב והאווירה של בית הקפה.

אני אוכלת ארוחה קלה: צלחת בשרים וגבינות ומקנחת בטירמיסו טעים.

והכיור בשירותים.

אני מתה.

את הקפה שלי אני אשתה תיכף, במקום קסום לא הרחק מפה.

מורטדלה מבולוניה הכי טעים בעולם

תמיד כשאני מתלבטת בין שנים או שלושה מקומות בו זמנית אני פותרת את הבעיה באופן הבא:

מנה אחת פה, השניה שם והשלישית בשלישית.

פשוט.

כך אני נהנית מכל העולמות ואוספת חוויות משלושה מקומות שהשתוקקתי לבלות בהם.

לכן את הקפה שלי אשתה במרחק של שלוש דקות מפה.

במקום קטנטן ומקסים.

BigLove, 30 Rue Debelleyme, 75003 Paris 

מביג לוב אני יוצאת ועולה שתי פסיעות לרחוב ברטאן Bratagne רק כדי להסתובב ימינה ולהתחבר לרחוב טורן שם בפינת Turenne אני נעצרת לקפה קטן במקום מקסים.

האזור פה הוא שולי המארה ושייך לרובע 3, רובע שמתפתח בקצב מטורף ומתמלא בנקודות חן קולינאריות ואסטטיות (לא הרחק מפה חנות משגעת בת שתי קומות צמודת בית קפה חלומי Merci).

(רו ברטאן הוא רחוב קולינארי פצצה ואני משתגעת עליו, ועליו שוק הילדים עם המעילים האדומים שהוא פנינה תיירותית).

בית קפה שהוא סנדלרייה – או ההפך

את הקפה שלי אני שותה בקורדונרי

קורדונרי בצרפתית הוא סנדלר והשם המדליק מתכתב עם החזית והפשטות של המקום הקטן והמקסים הזה, ששבה את ליבי עוד בטיולים קודמים פה.

על שרפרף קטן וירוק אני מתיישבת, על המדרכה, ולוגמת מהקפה החם בזהירות מאושרת ומודה על היום הנפלא הזה.

מסביב לסנדלר עוד בתי קפה ומסעדות ובוטיקים קטנים. רחוב מתוק שאט אט מתעורר.

Cordonnerie, 19 Rue du Pont aux Choux, 75003 Paris

אמבטיות שמש ועוד קצת מרחובות הקסם

מהסנדלר הירוק והיפה אני חוזרת לרחוב טורן, עוד סטייה קטנטונת מצד ימין, לרחוב פארק רויאל, רק כדי להתפעל שוב ולהיפרד מהרחובות המקסימים והשקטים של המארה ועל הדרך לנשום קצת ירוק מאחת הגינות היפות, הנסתרות והמקומיות בשכונה.

ביום שמש כזה הצרפתים משילים מעליהם כל בגד מיותר ושוכבים על המדשאות בגני פריז לאמבטיית שמש.

בפינת רחוב פארק רויאל רחוב פאיין  נמצאת גינת קסם.

שם אני שוכבת על הדשא כמו כולם מתפעלת מהשקט, טופחת לעצמי על השכם ולוחשת לי: ״שיחקת אותה, אחלה מקום״ בין לבין נוגסת מהשוקולד הנפלא שזה עתה קניתיי מהשוקולטייר הקרוב.

chocolate Méert, 16 Rue Elzevir, 75003 Paris, France

מול הגינה הוטל שאטיון ההיסטורי והמקסים.

וברחוב פארק רויאל  לציד הגינה מסעדת טאפסים מדליקה.

Square George Cain, Rue Payenne, 75003 Paris

תענוג פה.

בשקט והירוק הזה.

ברוח הקלה והשמש החמימה אני כמעט נרדמת, אבל נזכרת שמסלול ארוך עוד לפניי.

אני מתנחמת בעובדה שחוויות דומות עוד מצפות לי במארה הישן והטוב.

בר טפאסים מקסים מקסים מול הגינה

דרך פארק רויאל אני שבה לרחוב טורן ויורדת איתו עד לפרנאק בורג׳ואה, שם בפניה שמאלה מתגלה לפניי פלאס דה  ווג׳ המופלאה.

הכיכר כל של הכיכרות – פלאס דה ווג׳

פלאס דה ווג׳ והוגו אחד

פלאס דה ווג׳ היא כיכר ששמרה על אופייה כל השנים.

הבתים מסביבה יפים והם מהנדל״ן היקר ביותר במארה.

פה בכיכר היפה, ההיסטורית והמפונקת אפשר להשתרע על הדשא הירוק והמטופח, להתבונן בעצים הירוקים שגובהם ואופן גזימתם אחיד ומדוייק.

יופיֿ סטיילינג והיסטוריה צרפתים בכיכר אחת.

ארבע הצלעות של הכיכר מרוצפות בעיקר בגלריות לאמנות מודרנית ואומנות שימושית. יש גם בתי קפה ומסעדות מעודנות והיסטוריות.

הקשתות המקסימות שמקיפות את כל הכיכר ומזכירות לי את הקשתות של העיר בולונייה וצבעיה.

בין צלעותיה מעברים שפונים לרחובות המקיפים אותה, וניתן למצוא  בהם, על דרך קבע, מוסיקאים עם כלים שונים, עומדים ומנגנים אל מול עיניהם ואזניהם המשתאות של המקומיים או התיירים, שנשבים בקסם.

היום יושב פה בחור יפה עם נבל גדול בין רגליו והוא פורט ברגש ובעדינות, עיניו עצומות בריכוז מושלם.

מקסים.

לה מיזראבל – עלובי החיים

הבית של ויקטור הוגו

באחת מפינות הכיכר זו נמצא ביתו של ויקטור הוגו.

בית גדול בן 6 קומות מפואר והיסטורי.

הוגו הוא אחד הסופרים החשובים הצרפתיים והוא קבור בפנתיאון.

בין ספריו המפורסמים: עלובי החיים והגיבן מנוטרדאם, שתי יצירות שעד היום משוכתבות שוב ושוב לסרטים, סדרות, מחזות זמר והן חיות ובועטות למרות שחלפו כבר מאות שנים מכתיבתן.

הכניסה לביתו היא חינמית.

Maison de Victor Hugo, 6 Place des Vosges, 75004 Paris, France

בכל פעם מצחיק אותי גודל המיטה שנראית קטנה מאוד יחסית לריהוט אחר בבית

די קרוב לפלאס דה ווג׳ ומאחורי המבנים המפוארים מסתתר לו בית כנסת יהודי נוסף, קטן ויפהפה.

מאוד קשה לקבוע כניסה אליו אבל שווה לנסות.

Tournelles Synagogue, 21bis Rue des Tournelles, 75004 Paris

סיבוב מספר 2 במארה

אחרי מנוחה לא קצרה מגיע הזמן לסיבוב השני שלי במארה.

משמאל לבית בלזאק יש מעבר דרך רחוב ביראג  Rue De Birague, הוא יוביל אותי לרחוב סיינט אנטונין, שאוטוטו מתפצל לרחוב ריבולי הסואן.

(אם נפנה שמאלה בסיינט אנטונין נגיע לכיכר הבסטיליה שמובילה אותנו לשדרות רישאר לה נוואר שיוביל אותנו לשכונת הקנאל).

גם ברחוב הזה יש חנויות עיצוב קטנות ומקסימות.

אני ממשיכה שמאלה בסיינט אנטונין, חוצה את הרחוב לצד השני.

ליד כנסיית סיינט פול היפה הגדולה והמרשימה, אני פונה למטה לרחוב סיינט פול Rue Saint Paul.

כנסיית סיינט פול על ריבולי

ווילאג׳ סיינט פול

ווילאג׳ שהוא ״כפר״ בתוך העיר.

רחוב סיינט פול מתפתל, צר יחסית ויורד כמעט עד לנהר.

חצרותיו מתוקות וירוקות, שקטות וכפריות ובתוכן חנויות רבות לממכר עתיקות, מסעדות פסטורליות מתחת לענפי העצים הזקנים, פינות שקטות.

המקום הקטן והנחבא הזה של סיינט פול הוא אחד המקומות הכי יפים במארה. יש פה עשרות חנויות לעתיקות ועבודות יד, מלאכת אריגה וטכסטיל והם פתוחים כל יום ויש בהם  הרבה כלים, בגדים וחפצים של ווינטאג׳ וגם חדשים.

חנויות העתיקות פה מטריפות.

עבורי כחובבת וינטאג׳ ועתיקות מדובר בלונה פארק. יקר מאוד.

אבל האיכות והיופי של הפריטים, כמו גם רמת השימור שלהם משגעת.

סוג של מוזיאון לפריטים יפים.

כשאתה בסיינט פול בתוך שניות אתה עובר ממצב של עיר הומה וסואנת ורחוב רועש והומה כמו ריבולי –  לאווירה של כפר.

ה״כפר״ עצמו נמצא במרכז ארבעה רחובות: סיינט פול, ג׳רדיין סיינט פול, שדרות מריה ושארלמן.

St. Paul, Jardins St. Paul, Ave Maria and Charlemagne

אחרי השיטוט בווילאג׳ המקסים, שמנתק אותי לגמרי מהמולת העיר אני עושה דרכי דרך רחוב שארלאמיין, חוצה את הריבולי, פונה שמאלה וחוזרת ללב המארה.

הקטע הזה של סיינט פול נושק לפלאס סיינט גראוויס (מהבוקר) ולמוזיאון השואה.

Rue Saint-Paul, 75004 Paris

בקרנות רחוב בווילאג׳ דיסקים וספרים ישנים

Une Glace a’ Paris

אני נכנסת למארה שוב, דרך רחוב וויאלה די טמפל ופונה שמאלה ברחוב סיינט קרווא דה לה בראטונארי.

אני בדרכי לאכול את הגלידה הכי טעימה בעיר.

לפני הגלידה ועו כשאני בדה טמפל אני נעצרת במספר 28, רק כדי להתפעל, שוב, מרחובון קטן ומקסים שמיועד להולכי רגל, מקסים, מקסים, מקסים ויש בו את אחת ממסעדת בשרים מהטובות באיזור.

Los Filósof.os.

בסיינט קרוואה 15 אני נעצרת לגלידה.

הפסקת גלידה של הגלידה הכי טעימה בעיר, בעיר שמספר הגלידריות בה מתחרה במספר הפטיסרי שבה.

התאהבתי בקרטיבים המיוחדים שלהם, וכבר טעמתי בסניף אחר במונטמארטר, ועכשיו אני שוב מתנפלת על הקרטיב ווניל עם מאצ׳ה, פיסטוקים ופטל אדום וחמצמץ.

הוא כל כך יפה.

וטעים להפליא.

אלוהים, אני יכולה לגור בתוך הקרמיות הזו לעולמי עולמים.

Une Glace à Paris, 15 Rue Sainte-Croix de la Bretonnerie, 75004 Paris

פייר הרמה אחד

ואיך אפשר בלי פייר הרמה שאחד מהסניפים שלו נמצאים ממש ממול לגלידה המופלאה הזו.

ומי לא מכיר את פייר הרמה מלך המקרונים?

עוד על פייר הרמה בפוסט שלי ״שיאכלו אקלרים״.

לינק לפוסט  שיאכלו אקלרים ומקרונים סיור קונדטוריות עצמאי במארה.

מפייר הרמה אני יוצאת עם שתי עוגיות מקרון בטעם האהוב עליי מוגאדור: שוקולד לבן ופסיפלורה, ומכרסמת אותן במהירות בדרך לרחוב הראשי – הרחוב הכי יהודי במארה.

רו דה רוזייר

עכשיו הגיע הזמן לבקר בלב ההמולה היהודית של המארה, רו דה רוזייר.

זה הרחוב הכי יוקרתי במארה והמרכזי שבו.

פה ניתן למצוא דוכנים ומסעדות של אוכל כשר, חנות ספרים יהודיים, חנות ליודאייקה, חנות של Sabon, קצביות ומאפיות שמכינות חלות לשבת.

יש פה את ה״מזנון״ של אייל שני, וממש כדאי לאכול פה, כיוון שיש לו מנות שאנחנו לא מכירים בארץ. המקום מקסים ומעוצב בסגנון האייל שני הקלאסי עם מקומות ישיבה פנימיים.

יש פה את הפאלפליה הכי מפורסמת בעיר ובסוף השבוע אפשר לראות תורים ארוכים של עשרות אנשים מחכים בסבלנות שעות, כדי לקנות פלאפל ולאכול אותו עם מזלג.

לא מתאפקת וסרה למסעדת המזנון של אייל שני.

טעים פה וטרי.

הוייב, המוסיקה והעיצוב מקסימים והתורים הארוכים מעידים על כמה הצרפתים אוהבים להגיע לפה, בעיקר יהודים שמחפשים בשר כשר.

Rue des Rosiers, 75004 Paris

בית כנסת אגודת הקהילות

מרו דה רוזייר אני פונה ימינה לרחוב פאווה, שם במספר 10 נמצא בית הכנסת.

בית הכנסת ברחוב פאווה הוא לא בית הכנסת המרכזי בפריז. אך הוא המרכזי במארה.

(הראשי הוא לה ויקטואר שנמצא ברחוב לה ויקטואר מאחורי גלרי לה פייט)

זהו בניין בן 120 שנה שמשתלב היטב במבנים במארה ורק הכתובת בעברית ומגן הדוד מעידים עליו מקום יהודי.

בניין מרשים מאוד וכדי להיכנס יש צורך לתאם ביקור, כמו בבית הכנסת לה ויקטואר, כמו בכל בית כנסת פה.

10 Rue Pavée, 75004 Paris, France

אקלרים מספר 1 בעיר 

בצמוד לבית הכנסת סניף של אלוף העולם והעיר באקלרים – אדף כריסטוף.

האיש הזה הוא סיפור הצלחה כבר שנים רבות והוא כוכב עליון בצרפת.

בנוסף לעובדה שאדם כריסטוף הוא חתיך הורס הוא  בעצם המציא מחדש את האקלייר. נתן בו סימנים וטעמים חדשים, הכניס בו שיק, הפך אותו לאופנתי והימם את הצרפתים.

לצד הטעמים והדקורציה הקלאסית, הוא הוסיף להם פרחים ופירות, צבעי זהב וכסף, קפה ותבלינים ועשה קולקציית קיץ וקולקציית חורף.

הצרפתים משתגעים עליו והתורים הארוכים של התיירים מוכיחים שלא רק הם.

יש לו אקלרים עם ווניל ופקאנים מסוכרים, חמאה מלוחה, קרמל מלוח, יוזו, תפוזים, ציפויי זהב, כסף, פטל. מדהים.

הכי כיף זה לקנות מארז של ארבעה קטנטנים ולהנות מכל העולמות.

L’Éclair de génie, 14 Rue Pavée, 75004 Paris

פלאס מרשה סיינט קתרין 

אפשר להחליט שאוכלים את האקלרים במקום, ביחד עם עוד המוני תיירים מנומסים, שאוכלים אותם בצלחת עם סכין ומזלג,

ואפשר להחליט שאוכלים אותם באחת הכיכרות המתוקות והנסתרות שבמארה.

אנחנו מעדיפים ללכת עוד שתי דקות ברגל לכיכר מרשה סיינט קתרין.

הפסקה ירוקה ושקטה.ֿ

מניחים רגליים עייפות, נשענות לספסל העץ הישן, פותחים את הקופסא המהודרת וצוללים לטעמי גנעדן, שאין להם מתחרים.

כך, נשקיט את נפשנו השבעה והמאושרת ונתכונן לקבל את הערב שיורד על המארה.

ממש מאחורי הכיכר ברחובון צר ומתוק נמצאת מסעדה איטלקית נוספת מצויינת עם אוכל טעים ופשוט.

6 Rue de Jarente, 75004 Paris

ארוחת לילה שהיא קלסיקה צרפתית 

את הערב אנחנו בוחרים לסיים במסעדה צרפתית נהדרת, שהאוכל בה קלאסי וצרפתי, האווירה בה מקסימה והשירות מצויין.

עוד לפני זה אנחנו מתענגים בפינת הרחוב על קוקטייל.

המסעדה הזו הפכה כבר מזמן למוסד.

אנחנו עטים על הקוט דה בף האלוהי שלהם, שהתאורה החלשה, חלשה מכדי להפיק צילום מגרה שלו.

בפעם אחרת אכלנו פה סטייק נהדר ועסיסי עם תפוחי אדמה קריספיים שטוגנו בשומן אווז. 

כמו שצריך !

האווירה פה כייפית. למרות שמדובר בלב המקום הכי מתוייר בפריז יש תחושת חמימות ובמסעדה יש הרגשה ביתית.

תודה פריז, תודה מארה, שאתם כל כך טובים אלינו.

עוד לילה יורד על העיר הכי יפה בעולם.

Robert et Louise, 64 Rue Vieille du Temple, 75003 Paris

מפות 

המארה – סיבוב ראשון

שלחו במייל או הדפיסו:

שתפו ברשתות החברתיות:

אנחנו גם באינסטגרם

רישום לניוזלטר

הירשמו לניוזלטר של ״fanny's״ וקבלו עדכוני פוסטים, טיולים ומתכונים, מעת לעת.

אולי תתעניינו גם ב...

בודפשט – פריז של מזרח אירופה

בודפשט. בום. בדקה ה-90 מכירת כרטיסי טיסה מוזלים, מסתכלים זה לזו בעיניים… שניסע? בודה – פשט. ברחבי העיר קונפליקט תמידי בין מבנים מפוארים למבנים קומוניסטיים

סלט האורז השחור שלי

את האורז השחור הכרתי לפני 25 שנה דווקא בסיציליה. קניתי חבילה והבאתי הביתה. לא היה לי מושג איך לבשל אותו. גם לא זוכרת מה עשיתי איתו.

רומא

רומא היא עיר שאני מכירה ואוהבת במיוחד. גרתי בה תקופה קצרה. לפני חמש שנים נסעתי לרומא ללמוד איטלקית ובישול איטלקי. גרתי אצל משפחה איטלקית או

קרקרים בריאות טבעוניים בדקה וחצי

הקרקרים הללו מסתובבים ברשת בכל מיני וריאציות. ניסיתי את כולן. ובסופו של דבר שיקללתי את הטוב מכל אחד מהמתכונים והנה המתכון המנצח. המתכון כל כך

ברוך שובכם!

הכנס/י לחשבונך למטה

יצירת חשבון חדש!

מלא/י את הטופס למטה לצורך ההרשמה

שחזור סיסמה

אנא הכנס/י את שם המשתמש או האימייל שלך לצורך שחזור הסיסמה.

לעוקביי הוותיקים: עקב תקלה נמחקו פרטיכם, אנא הירשמו שוב. תודה.

 

רוצים להיות הראשונים לקבל עדכונים?

הירשמו לניוזלטר שלנו.