כילדים אכלנו המון בשר.
עד גיל 15 אכלנו פעמיים ביום בשר.
ככה זה היה במרוקו, וכך נהגו הוריי גם פה בארץ.
לאט לאט הרגלנו את הורינו שאפשר גם לאכול חביתה וגבינה בערב.
עד היום אני זוכרת את את מבטו הסובל של אבי, כשביקשתי חביתה לארוחת ערב. הוא מלמל בחוסר אונים: אבל חביתה זה לא אוכל.
מאז השתנו הזמנים.
אחד התבשילים האהובים שאמא היתה מכינה לאמצע השבוע היה בשר בזיתים וברוטב עגבניות.
את הזיתים היא כבשה במו ידיה (גם אני כובשת כל אוקטובר 30 ק״ג והם משמשים אותי לכל השנה, לאכילה ולבישול).
את הזיתים היתה מגלענת ומוסיפה לתבשיל.
מי שלא כובש זיתים בעצמו יכול להוסיף זיתים מוכנים.
בתבשיל הזה השתמשתי בבשר שריר (מספר 8), שהוא הנתח לבישול ארוך, האהוב ביותר אצלינו.
אפשר להשתמש בצלי כתף, בכתף, באסדו, בצוואר או בכל נתח אחר לבישול ארוך.
אפשר גם לבשל עוף עם זיתים והנה המתכון : עוף בלימון כבוש וזיתים שחורים.
ואפשר להחליט שמכינים את התבשיל עם קציצות בקר או עוף גם טעים מאוד.
הזיתים מוסיפים טעם אחר ומיוחד לתבשיל.
מה
1 ק״ג בשר בקר לבישול ארוך חתוך לקוביות
2 עגבניות אדומות מרוסקות או חצי קופסה ע. מרוסקות או 2 כפות רסק עגבניות
כורכום, מלח, פלפל לבן
5-6 כפות שמן זית
2 כוסות זיתים מגולענים (עדיף דפוקים מזן סורי)
5-6 שיני שום פרוסות עבה
פטרוזיליה קצוצהֿ
2-3 כוסות מים רותחים
אופציונאלי מיץ מחצי לימון סחוט
איך
בסיר כבד ונוח מוסיפים שמן זית, מלהיטים ומטגנים את הבשר עד שהוא שחום מכל הצדדים.
בערך 10 דקות.
מוסיפים את השום ומטגנים עוד דקה.
מוסיפים את העגבניות ומטגנים עוד דקה או שתיים.
מוסיפים את המים הרותחים ואת תבלינים, מרתיחים, מנמיכים, מכסים ומבשלים בערך שעתיים.
מוסיפים את הזיתים המגולענים ומבשלים עוד שעה, או עד שהבשר רך רך.
לקראת הסוף מוסיפים פטרוזיליה קצוצה וסוחטים מיץ לימון.
אם הנוזלים התאדו בטרם התרכך הבשר, מוסיפים עוד מעט מים רותחים.
בכל מקרה, בסופו של תהליך הרוטב צריך להישאר סמיך, אדום וטעים.