אצל אמא שלי אכלנו חלות כל סוף שבוע. ֿשישי ושבת.
מעולם לא קנינו חלות לשבת.
ככה היה.
והיו גם חלות מיוחדות לאירועים מיוחדים.
למשל: חלה מיוחדת שנאפתה לערב יום הכיפורים ועליה פיזרה אמא שקדים וזרעוני כמון.
אינני יודעת למה היא הוסיפה כמון.
אולי זה קשור לעובדה שכמון מרפא כאבי בטן (על פי תרופות סבתא שלי) ושהצום קשור איכשהוא לכאב בטן?
אולי זה קשור לעובדה שכמון הוא מרי, וכך גם הצום, הסליחות והכפרות?
לא יודעת.
אמא כבר לא בחיים, ויש שאלות שיישארו פתוחות לנצח.
כמו אלה.
והיתה גם החלה של פורים, אליה צירפו ביצים קשות, שסימלו יותר מכל, את השמחה לאד על סופו של המן הרשע.
כך נוציא לך את העיניים, על מה שהתכוונת לעולל לעם היהודי (חיוך).
את החלה הזו אכלנו בסעודת פורים ביחד עם העוף המיוחד של פורים, שהמתכון שלו פה: העוף של סעודת פורים.
מה
1/2 ק״ג קמח לבן מנופה
2 כפות סוכר
1 כפית מלח
1 כף שמרים יבשים
2 כפות שמן זית
2 ביצים קשות מבושלות
ביצה טרופה למריחה + שומשום
מים חמימים בערך 1.5 כוסות (מוזגים באיטיות)
איך
למערבל מוסיפים את הקמח המנופה, הסוכר, השמן והשמרים ומתחילים לערבל.
לאט ובזהירות מוסיפים את המים החמימים.
לעולם לא שופכים את הכמות כולה בבת אחת, כיוון שכמות הנוזלים שזקוק לה הבצק משתנה מקמח לקמח ומעונה לעונה.
מערבלים כמה דקות, עד שהבצק אחיד ומעט דביק בידיים.
מתפיחים עד שהוא מכפיל את נפחו לפחות פי שתיים ואפשר גם פי שלוש.
מגלגלים את הבצק ל״נחש״ גדול וארוך ומגלגלים אותו לצורת שבלול.
את העיגול החיצוני גוזרים במספריים.
מורחים בביצה טרופה, סומסום ונועצים את הביצים הקשות במרכזו.
מתפיחים ושב ואופים כחצי שעה בחום של 180 מעלות.
