מצחיקה הדרך בה החלטנו להגיע לאלזס.
לא שאלזס הוא לא אזור מטריף ויפה, ובוודאי שהיינו מגיעים אליו מתישהו,
אבל הוא מעולם לא צף בתודעת הנסיעות והטיולים שלנו.
עד לרגע ההוא,
בסופ״ש רגוע ועצל, כשרבצנו מול ערוץ הטיולים וראינו את אנדרו זימרן מטייל בשטרסבורג, נוגס בתאווה בפיצה המקומית טורף שוקרוט שנראה מגרה על המסך הגדול ושותה יינות לבנות צוננים בכפרים היפים של אלזס ובטבע ירוק.
התבוננו אחד על השני והסכמנו ללא מילים: נוסעים.
כשאומרים לי אלזס מיד קופצת לתודעה שלי המלחמה הבלתי נגמרת בין צרפת לגרמניה על השטח שנקרא אלזאס-לורן. שנים רבות של מלחמה בין המדינות העבירו את חבל הארץ היפה והפורה הזה מצד לצד והיום הוא צרפתי לגמרי.
צרפתי צרפתי, אבל ההשפעה הגרמנית ניכרת בכל פינה.
בשמות, בשפה, באוכל.
אבל השיק….השיק נשאר צרפתי.
אלזאס גם ידוע כאזור היינות הלבנים ומפה מגיעים היינות המפורסמים גווטצטרומינר וריזלינג.
נכון שצרפת יפה בכל מחוזותיה, אבל אין ספק שאלזס הוא אחד היפים שבהם.
אלזס הוא גם עמוד שדרה תיירותי כיוון שמלבד יופיו של המחוז, יש בו את מסלול היין המפורסם Route de vin, אותו חורשים מליוני תיירים בכל שנה.
והנה אנחנו פה, בעקבותיהם.
כי מליונים אינם טועים.
על הנתיב המופלא והירוק הזה בנויות עשרות עיירות קטנות, ציוריות ויפהפיות, בנוסף למאות יקבים שחלקם עתיקים כל כך, עד שהם חוזרים מאות שנים אחורה.
אלו נמצאים על הציר המרכזי של דרך היין והעין אינה שבעה מהירוק המופלא הזה, שמשתמר בעזרת והחן והשיק של הצרפתים.
לא שבענו אף לרגע מהמרחבים הירוקים העצומים.
זו העונה שלאחר הבציר. הענבים כבר ביקבים והגפנים מתחילים תהליך כמישה, התייבשות והתכנסות לקראת הסתיו והחורף הקשה שיבוא אחריו. ועדיין הכל יפהפה פה.
ולאן שתביט: נהרות תכולים, נחלים וגבעות מוריקות ומרחבים עצומים של טבע נפלא ועוצר נשימה.
קולמאר וקרייצברג, ריקאוור ואגווישם. אין אין די מילים לתאר את יופין וספק אם הצילומים יכולים להעביר מקצת ממנו.
הן פשוט יפהפיות להפליא ופשוט עוצרות נשימה.
הארכיטוקטורה המיוחדת משולבת עם היסטוריה עשירה, טיפוח ויופי מסחרר הם אבן יסוד פה, שילוב שאיש לא יעמוד בפניו.
חייבים להגיע לפה.
השווקים, השווקים שאני כל כך אוהבת:
ססגוניים ונקיים. עמוסים בפירות וירקות עונתיים, זוהרים מטל הלילה או מהגשם שאך הרגע ירד. אוויר נקי וצלול.
דוכני אוכל מקומי, שיכרים ויינות.
פרחים ועבודות יד, רקמות יד, עבודות עץ, ספרים.
אני יכולה לשוטט כך שעות מבלי להתעייף.
חייבים להגיע לפה.
באזור עצמו שלוש ערים מרכזיות וחשובות:
שטרסבורג ומולהאוז, שהן בתוך הגבול הצרפתי ומנגד, על האדמה הגרמנית: פרייבורג.
לא הרחק מפה, בעיר באזל נולד דרייפוס, פה התכנס הקונגרס היהודי הראשון, פה נאם הרצל את נאומו החשוב ונשא בו חזון שהתגשם: יהודים חייבים שתהיה להם מדינה משלהם.
פה התחילה הציונות לקרום עור וגידים.
כל כך יפה פה. חוזרת בחמישית: יפהפה פה. להפליא.
מה אוכלים באלזאס
הגיאוגרפיה והמצב הפוליטי הכתיבו פה מטבח מעניין שמעורבב בין גרמני לצרפתי.
העידון הצרפתי התערבב עם הפרגמטיות הגרמנית ומזג האוויר הקר והוליד מטבח מתאים: כבד, שמן, עשיר וחם.
עשיר בבשרים, בשומנים, בירקות שורש ובהרבה כרוב ותפוחי אדמה.
עשיר ביין לבן.
וכמה יופי יש במטבח הזה שהוא מטבח עונתי:
קערות גדלות מחימר, עמוקות ומהבילות של אוכל חם וביתי, אוכל פשוט וכפרי.
שוקרוט
גולת הכותרת הוא השוקרוט. מדובר במאכל שהתקבצו לתוכו מרכיבים מקומיים, נשלחו לבישול ארוך והתוצאה: מאכל כבד, חורפי ומנחם: בשרים שונים, מעושנים, נקניקיות, תפוחי אדמה וכרוב כבוש, כולם בילו שעות ארוכות בתנור, יחד עם יין ריזלינג מקומי ועלי דפנה.
אחר כך הוא מוגש חם, לוהט עם לחם עבה וגס, מלווה בחרדל עוקצני וכוס יין ריזלינג צונן.
כמה מופלא זה יכול להיות?
הכי מופלא.
גבינות
ארץ הגבינות היא ארץ הגבינות וכל מילה נוספת מיותרת.
הגבינה העקרית והאופיינית לאזור היא המונסטר Munster. מדובר בגבינה שמנה קרמית עם טעם עז והיא מככבת על ה״פיצות״ האלזסיות הנפלאות.
ביקאוף
תבשיל קדירה אחר נפלא ומבושם הוא הביקאוף Baekeoffe גם הוא נכנס לקדירה מצויירת אלזסית יפה וצבעונית, עמוס בשכבות של בשרים ותפוחי אדמה, עשבי תיבול והמון המון יין לבן והולך לבישול ארוך שעות.
בעצם מדובר בסוג של בף בורגיניון של אלזס היפה.
מתכון לביקאוף הנפלא ומהיר ההכנה נמצא כאן הבף בורגיניון של אלזס היפה .
הפיצה המקומית נקראת falmbee
היא דקיקה להפליא, נאפית בתוך שניות בתנור עצים לוהט והמעטה העליון שלה תוסס מגבינה לבנה מקומית, שמנה וקרמית שנקראת מונסטר.
תמיד תמיד תלווה בכוס יין לבן אלזסי וצונן.
נהדר.
שפצה׳לה. Speziale
היא הפסטה המקומית והיא טעימה להפליא. דרך הכנתה שונה לגמרי מזו האיטלקית ובעצם מדובר בבלילה סמיכה מאוד שמטפטפים לתוך סיר מים רותחים, עד שטיפות הבלילה מתגבשות ומתקשות לכדי פסטה יציבה וטעימה. זו שיטה שנהוגה במזרח אירופה באוסטריה או בהונגריה למשל.
השפצה׳לה פה מוגש עם תבשילי הבשר, מתערבב ברוטב הסמיך והעשיר, לפעמים הוא מגיע מטוגן בבצל או בהרבה הרבה חמאה חומה.
גן עדן.
מתכון והסבר לשפצה׳לה האלזסי נמצא כאן שפצ׳לה – הפסטה האלזסית
עוף ביין לבן
הקוק או ואן – עוף ביין שהוא תבשיל מפורסם ברחבי צרפת.
פה באלזס הוא מבשלים אותו בדיוק כמו בכל רחבי צרפת בשינוי קטן:
במקום יין אדום הוא מתבשל ביין לבן ולקראת סוף הבישול מוסיפים לו שמנת כבדה, שמסמיכה את הרוטב ומשביחה את הטעם.
מעדן.
מתכון לקוק או וואן קלאסי (ללא שמנת) נמצא כאן קוק או וואן .
פרעצל
מלך מלכי המלכים פה הוא הפרעצל.
שחום, קליפתו החיצונית קשה ותוכו רך, צורתו כלולאה. הוא נמכר בכל מקום, בכל רגע, בתוך סלי קש ענקיים, לפעמים כמו שהוא, טרי ומתפצח ולעיתים ממולא בגבינה מותכת, לוהטת ועשירה. לפעמים עם הגבינה מערבבים גם פרוסות עבות של נקניק מקומי.
בכל מקרה הפרעצל הזה עם הגבינה הוא לעיתים ארוחה שלמה.
מתכון לפרעצל האלזסי נמצא כאן הפרעצל .
פאטיסרי
לצד הפטיסרי הצרפתי הקלאסי ווהמוכר, יש פה עוגיות מופלאות. בעיקר עשויות מהרבה שקדים, מרנג ואחרות עם המון חמאה מקומי. כמו שצריך.
במאפיות קטנות ורשת ביסקוטריות – שחובה חובה להיכנס לאחת מהן – נמכרות העוגיות הממכרות בתוך קופסאות מתכת מצויירות וצבעוניות.
קשורות בסרט.
כיאה לשיק הצרפתי.
קוגלהוף
מלכת המתוקים היא הקוגלהוף.
מדובר בעוגת שמרים עשירה, כבדה וגבוהה שמככבת גם במטבח הגרמני.
הקוגלהוף נאפה בתבנית מיוחדת ממתכת או מקרמיקה מצויירת מקומית, את תחתיתה מעטרים שקדים שנקלו.
ובסך הכל מדובר בבצק בריוש עשיר, שלאחר האפייה הולך נפלא עם ריבה וחמאה, רצוי עם כוס קפה ליד.
אבל אפשר גם ליפול עם הקוגלהוף כי אפיית יתר או מתכון שגוי עלולים להוביל לעוגה יבשה ולא אטרקטיבית.
אז תשכחו מכל קוגלהוף שאתם מכירים ותכירו את הקוגלהוף שלי: עדין, אווירי וטעים להפליא והוא נשאר כך גם יומיים לאחר האפייה.
מתכון לקוגלהוף של אלזס נמצא כאן הקוגלהוף של שטרסבורג .
דרכי הגעה לאלזס
הכי נכון לנחות בשדה התעופה של באזל, משם נסיעה של כ-40 דקות ומגיעים לאלזס.
ואפשר גם לעשות כמונו ולהנות מעוד עיירה קסומה.
לנחות בג׳נבה לשהות יום באנסי היפה, משם לקחת רכב ולנסוע 4 שעות עד לאלזס.
אנסי היפה
אנסי התבררה כאפריטיף יפהפה לטיול עמוס הטבע המרהיב שציפה לנו, והכנה למטבח האלזסי הטעים.
אנסי מוקפת מרחבים ירוקים מדושאים, הרים גבוהים של האלפים, שהשלג לא נמס בהם לעולם, מסביבה נהרות ונחלים זורמים, כבישים עולים ויורדים בתוך יערות עד ועצים גבוהים.
ירוק, רענן, תכול ופותח נשימה
ונשמה.
אנסי בורכה בכל טוב.
יש בה אגם רחב ויפהפה, תעלות מים וארכיטקטורה, המון פרחים וידיים אוהבות ומטפחות.
יש ואנסי עוצרת את הנשימה מרוב יופיה.
בעצם, אנסי היא ציור שנחרט בזיכרון.
מרכז העיירה העתיקה מכונה ״וונציה הקטנה״ או ״וונציה של האלפים״ וזה כמובן בשל תעלות המים שחוצות את הרובע העתיק שלה, זורמים בשקט ומקיפים גם את הקתדרלה העתיקה שנבנתה במאה ה-16.
Annecy Cathedral, 8 Rue Jean-Jacques Rousseau, 74000 Annecy, France
אבל עוד לפני הקתדרלה ותעלות המים, אנחנו פותחים את הבוקר בבית קפה פאטיסרי מקסים במרכז העיר העתיקה.
לא מוותרים על מאפי שמרים עם צימוקים חם וריחני וקפה נהדר.
Le Péché Mignon, 9 Rue Jean-Jacques Rousseau, 74000 Annecy, France
בבית אני מכינה לחמניות חמאה קלועות מיוחדת שמזכירות לי את המאפה הזה והמתכון כאן:
את הקלוריות של המאפים החמים והטעימים אנחנו שורפים בדרך למעלה לאגם היפהפה של אנסי, מעבר לו מתנוססים כיפות ההרים הגבוהים העטויים בשלג צח והמורדות המרשימים של האלפים, עטופים בירוק נוצץ וכחול שמיים.
הכל מטופח, טונות של פרחים ואוויר צח.
משמאלנו מתפתלות התעלות הקטנות, המים זורמים בהן חרישית והם עוברות מתחת לבתים, לרחובות ולגשרים, מפכים בשקט ומכתרים את העיר.
אכן, וונציה קטנה.
רציף הדייגים שקט בשעה זו של הבוקר אנחנו יורדים לגדותיו של האגם, על הרציף עד לנמל. האוויר צונן, השמש חמימה וידידותית ובסך הכל אנסי משיבה לנו טובה.
16 Quai de la Tournette, 74000 Annecy, France
כשאנחנו לא שבעים מהיופי הזה, אנחנו עושים דרכינו למעלה לטירה של אנסי.
זו שנבנתה לפני 900 שנה ושימשה מקום מגוריהם של אצילים עשירים.
איך לא?
בחלק מהשנים היא גם שמשה כמחסן צבאי עד שהבינו את הפוטנציאל התיירותי שלה, והיום, עושים דרכם אליה עשרות ומאות אלפי תיירים, כמונו, לצפות על הנוף המרהיב ממרומיה.
מזג האוויר עכור והצילומים מבאסים אבל הנוף מרהיב.
מפה רואים את הגגות האדומים של העיר הקטנה והיפה, את תכול האגם המוקף בירוק של טבע ואת ההרים הגבוהים.
Château d'Annecy, 1 Place du Château, 74000 Annecy, France
רעבים אנחנו עושים דרכינו בחזרה לעיר היישר לקרפרי נפלא.
הקרפים הצרפתיים אהובים עליי, בעיקר אלו המלוחים הנקראים גאלט. אותם מכינים הצרפתים מקמח כוסמת שנקרא בלה נואר
ble noir, כלומר: קמח שחור.
הגאלטים ממולאים במבחר שלם של טעמים: פטריות ושמנת, תרד וגבינות, ירקות מוקרמים וביצים אבל הקלאסי הוא נקניק מקומי עם גבינה ומעל לכל ביצת עין נוזלת. בול כמו שאני אוהבת.
המתוקים נקראים קרפ והכי כיף לקנח את הגאלט בקרפ: עם נוטלה, עם תפוחים מקורמלים, עם ערמונים אבל אני כרגיל מעדיפה את הקלאסי והפשוט: עם סוכר וחמאה.
Crêperie Ti Mad, 21 Rue Royale, 74000 Annecy, France
בערב אנחנו יוצאים למסעדה מקומית בעיר העתיקה שם מגישים מאכלים מסורתיים מקומיים:
ראקלט – היא גבינה מקומית שתלויה על מתקן מיוחד שמחמם אותה כל הזמן, הסועדים מגלפים מהגבינה המותכת כל זמן הארוחה ועוטפים בה ירקות, בשרים ולחמים.
פונדו – הוא סיר קטן שמתבשל כל זמן הסעודה על השולחן ולתוכו נועצים שיפודים ארוכים שנושאים פיסות לחם, בשרים וירקות.
סה״כ דרך לא רעה לבלות את ערבי החורף הארוכים והקרים של האזור.
המאכל הזה מאפיין את המטבח השוויצרי, אבל הייי..אנסי היא במרחק 1/2 שעה מג׳נבה וקולינאריה לא עוצרת בגבולות שקבעו בני אדם.
Le Freti, 12 Rue Sainte-Claire, 74000 Annecy, France
עוד קונדטוריות שדגמתי במהלך השהות הקצרה והן נפלאות!
Boulangerie Patisserie Alexandre Perchat, 6 Rue Président Favre, 74000 Annecy, France
Philippe Rigollot Pâtissier Chocolatier, 1 Place Georges Volland, 74000 Annecy, France
Philippe Rigollot Pâtissier Chocolatier, 1 Place Georges Volland, 74000 Annecy, France
אנחנו נפרדים מאנסי היפה ועושים דרכינו בכבישים רחבים ונוחים, 4 שעות עד לאלזס היפה.
קולמר
בקולמאר אנחנו קובעים את משכננו.
שוכרים דירה יפהפייה בבניין עתיק שנקרא קולג׳ ברתולדי ושנמצא בסמטאות העתיקות של קולמר. הקולג׳ בן 300.
הדירה משופצת בסגנון מודרני והיא יפהפיה.
עוד נחזור לברתולדי שוב ושוב, רק נגלה שמדובר בפסל שפיסל את פסל החירות האמריקאי ואשר נשלח על ידי הצרפתים לאמריקאים לכבוד חירותם.
בכל מקום פה יש ברתולדי, בפרקים, במוזיאונים, בכיכרות, בחנויות. בכל פינה.
ברתולדי.
מאחורי קולג׳ ברתולדי מתנוסס לו מגדל פעמונים שהוא חלק מכנסיית סיינט פיטר, כנסייה עתיקה.
זה המראה הנגלה לנו בכל בוקר בצאתנו ובכל ערב בחזרתינו לדירה.
בתחילה, כשניווטנו הביתה היה המגדל הירוק המגדלור שלנו.
את צלצול פעמוני הכנסייה אנחנו אוהבים.
גם אנחנו גרים ליד כנסייה.
תחנת הרכבת של קולמאר היא בניין יפהפה ומשומר והוא נמצא במרחק הליכה קצר מהעיר העתיקה.
בעיר יש מספר פארקים גדולים ויפים וגדול מהם ממוקם פסלו של ברתולדי.
עוד פסל.
קולמר היא בסיס מעולה לטיולים באלזס, ואחרי יום גדוש של חוויות בסביבה אנחנו עושים דרכינו בשמחה לעיירה היפה ולבית הקטן והיפה שלנו.
קולמר ממוקמת בחלק הדרומי של אלזאס וידועה מזה מאות שנים בזכות יופייה וכרמי היין מסביבה.
שמות הרחובות בעיירה הם שמות של סוחרים, מעבדי עורות ודייגים והרחובות השתמרו להפליא מאז ימי הביניים.
לאיש אין כוונה לשנות אותם, הרי זהו קסם שמתחבר להיסטוריה.
הבתים העתיקים והמטופחים משופעים בקורות עץ תומכים, צבועים ומבהיקים מטיפול חוזר ונשנה.
הקירות מעוטרים בציורים מרהיבים וצבעוניים ובפיתוחי עץ מעשי אמן.
כמו באגדות.
הארכיטקטורה פה מהממת ונעה בין זו הצרפתית לגרמנית.צבעי פסטל רכים עוטפים את קירות העץ, עציצי פרחים שופעים וצבעוניים מקשטים את הרחובות, הכניסות והתעלות.
המדרכות ממורקות ממרצפות עתיקות שמטופלות ביד דואגת והיופי וההסטוריה שוב משלבים ידיים בשילוב מנצח.
לפעמים כל מה שצריך לעשות בקולמאר, זה להרים עיניים למעלה, ולא להסירן לרגע,
כי בכל סיבוב, בכל סמטא, קרן רחוב וכיכר ניצבים מבנים מפוארים, מרהיבים והיסטוריים,
ועל כל מבנה כזה יש ציור, חריטת אומן, פסלים או רעפים מיוחדים.
מהמם פה.
ברובע העתיק יש עשרות חנויות מעוצבות ושיקיות:
אופנה, ווינטאג׳ וחנויות עתיקות.
חנויות מיוחדות רק סבונים והראש מסתחרר מהריח הנפלא שהם מפיצים.
אחרות שמוכרות רק עוגיות נפלאות, עתירות שקדים, מרנגים, פיסטוקים וסבלה (בצק פריך מאוד)
וכאלה שמציגות את כלי החימר האלזסים, הצבעוניים והיפים לתבשילי הביקאוף, השוקרוט או הקוגלהוף.
גנעדן לבשלנים.
והקאבים:
מאות חנויות יין יפהפיות, ספונות עץ ועתיקות שמציגות את מיטב היקבים של צרפת בכלל ובעיקר של האזור.
והכי כיף להיכנס אחר הצהריים ובמקום אפריטיף לעשות טעימת יינות מקומית.
כמו כמעט בכל כפר בצרפת, גם פה יש רכבת קטנה שיוצאת ממרכז העיירה ועליה תיירים מבוגרים, משפחות ילדים וסתם כאלה שיתעצלו ללכת ברגל.
הרכבת נוסעת בעליזות בסמטאות הצרות, מגיעה לכל האתרים החשובים והנוסעים מקבלים הסברים בכל השפות.
גם בעברית.
אנחנו מוותרים.
מטיילים בקולמר
את היום הראשון בקולמר אנחנו מבלים בשיטוט חסר תכנון.
המומים מהיופי והצבעוניות.
מהטפוח והסטייל.
גם מי שמכיר את צרפת היטב לא יפסיק להתפעל מהעיירונת הזו.
מהאזור הזה.
למחרת, אנחנו לוקחים מפה ומחליטים להקיף את כל נקודות העניין בעיר, להכיר אותה קצת יותר לעומק.
יאן פטיסרי
לפני הטיול בקולמר אנחנו פותחים את הבוקר ביאן פטיסרי.
יאן פטיסרי הוא מוסד מוכר ואלגנטי בעיר.
בית הקפה-פטיסרי ממוקם בכיכר הקתדרלה וכולם אוכלים פה בפה סגור, מהנהנים בראש בנימוס והמלצרית לוחשת בנועם את הזמנתך.
גם אם מדובר בקרוואסון אוורירי או פרוסת קולגהוף גבוהה כמגדל.
אבל טעים פה וטרי והמקום מעוצב יפהפה.
יצאנו.
L'atelier de Yann, 11 Place de la Cathédrale
פלאס דה קתדרלה
זו הכיכר המרכזית של העיר העתיקה ומסביבה מבנים יפים והיסטוריים, כולם במרחק של דקות הליכה.
מסביב לכיכר יש בתי קפה, מסעדות ופטיסרי ובערב תענוג לשבת פה לאפריטיף או לקפה של אחר הצהריים.
אתה מחכה לשפריץ שלך ובינתיים עוברים מולך העוברים והשבים: תיירים כמוך, בני המקום, אנשי עסקים וילדים על אפניים.
הקצב נרגע, תנועת האנשים מאיטה, החנויות נסגרות וכולם מתכוננים לארוחת הערב.
מסביב לכיכר זורמות תעלות מים גום מתחת למבנים. אני נצמדת לגב הקתדרלה והנה עדשת המצלמה שלי תופסת חנות יין מפוארת ויפה במיוחד, ולמעלה תלוי ומתנדנד סימן מגן דוד.
חיטוט בגוגל אם יש קשר העלה חרס.
אולי הבעלים יהודי?
Place de la Cathédrale
קולג׳ סיינט מרטן
הקולג׳ הוא בעצם הקתדרלה המרכזית פה והיא יפהפייה. ממש.
האדריכלות היא בסגנון גותי קלאסי והיא נבנתה במאות ה-13 וה-14.
מדובר בכנסייה מאוד מיוחדת שפנימה מעוטרת בעבודות עץ מיוחדות ועדינות.
St Martin's Church, 18 Place de la Cathédrale
בית השומרים הישן
בית השומרים נמצא ממש ליד הקתדרלה.
בעצם מדובר בכנסייה קטנה משנת 1575 שבשלב מסויים יועדה להיות בניין עיריה אבל מתי שהוא הפכה לבית המשמר המקומי.
המבנה העתיק יפהפה והמרפסת בקדמתו נהדרת. הדלתות והחלונות הקטנים מרהיבים וזה פשוט מבנה ארכיטקטוני יפהפה שהשתמר נפלא.
כל מי שעוקב אחריי יודע שאני משוגעת על מבנים הסטוריים יפים.
Salle du Corps de Garde, 17 Place de la Cathédrale
בית הראשים
אנחנו מתרחקים מעט מכיכר הכנסייה ומתקרבים כדי לגלות מבנה מרהיב שנקרא פה בית הראשים.
זו ממש פינת חמד, מבנה יפהפה עם חצר פנימית יפה ומרשימה.
המבנה עצמו היה בעבר רכושו של סוחר עשיר ונבנה בשנת 1600, מסביב לבניין וקירותיו הוצבו כ -106 דמויות ומסיכות ומכאן שמו של הבניין.
בית הראשים.
הסגנון הוא ריינסאנסי והגמלון בכניסה אליו עוצב על ידי ברתולדי.
היום המבנה המפואר הוא מלון מפואר ומאכלס בתוכו מסעדה ידועת שם.
House of head, 19 Rue des Têtes
הפסקת שוקולד
ממש בקצה הרחוב ושתי דקות מהראשים המרהיבים, אנחנו עושים הפסקת שוקולד אצל ז׳אק בוקל.
לז׳אק היקר יש עוד סניפים, אחד בשטרסבורג.
שוקולד מטורף בעבודות יד וממתקים שונים ובעיקר הנוגט שכל כך אהוב על הצרפתים.
Jacques Bockel, 15 Rue des Serruriers
הפסקת פרעצל
השוקולד רק פתח לי את התיאבון ואני כבר בדרך לטעום את ה-מאפה של אלזס.
הפרעצל.
אנחנו עוצרים במאפיה-פטיסרי פופולרי פה רק כדי להתעלף מהפרעצל הטרי, עם גבינה הפעם.
עונג בל יתואר למכורת פחמימות כמוני.
Poulaillon Colmar 2, 14 Rue des Serruriers
בית פפיסטר
עם הפרעצל ביד אנחנו מתקדמים עוד כמה עשרות מטרים וניצבים מול בית פפיסטר.
עוד בית עתיק ויפהפה.
משפחת פפיסטר התגוררה בבנין הזה בשנת 1900 גם האדריכלות שלו נושאת מאפיינים מתקופת הריינסנאס: מעקות עץ, מגדל מתומן וקירות חיצוניים מצויירים. דמותו של פסל הכובען מקובעת בפינה אחת. יש האומרים שגר בבית כובען.
כך או כך, בעיירה הזו בכלל ולפני הבניין המיוחד הזה עם דמות הכובען בפרט, יש תחושה מתמדת כאילו מהלכים בתוך אגדה.
ממש בסמוך לו עוד בניין היסטורי: בית אדולף והוא ככל הנראה המבנה העתיק ביותר בעיירה משנת 1592.
Maison Pfister VINUM | Vins & Spiritueux, 11 Rue des Marchands
מוזיאון ברתולדי
אין צורך להרחיק למוזיאון, רק חוצים את הסמטה ההומה ומיד נכנסים לחצר קטנה ומטופחת: מוזיאון ברתולדי.
ברתולדי שהוא יליד קולמר והביא לעולם ולאמריקאים את פסל החירות נולד וגדל בבית הזה, שהפך למוזיאון עם השנים.
בתוכו יש פסלים נוספים ויפים והריהוט המקורי של הבית נשמר.
בחצר ובכניסה למוזיאוון פסלים שהוא פיסל.
Musée Bartholdi, 30 Rue des Marchands
זמן עוגיות מקומיות
כמה טעים פה. אלוהים.
הריח שבוקע לכווננו כשאנחנו יוצאים מהמוזיאון משגע אותי, מסחרר ומזכיר לי ריחות אפייה אצל אמא, בערבי חג ושבת.
ריח של קוקוס, של פיסטוקים ושקדים.
ריחות של עוגיות מרנג חמימות ומלטפות.
אני הולכת בעקבות הריח ומגלה סניף של מיזון אלזסיאן ביסקוטרי, שלו סניפים פזורים בכל מקום וריחם משגע את העוברים והשבים.
בפינת החנות הקטנה תנור קטן שמנפיק עוד ועוד מגשים חמים, ריחניים ומסחררים ואנחנו לא עומדים בפיתוי ואוספים 3 קופסאות פח יפהפיות של מבחר עוגיות.
רק בבית אכה על חטא.
שקדים, פיסטוקים, מרנגים, עוגיות חמאה קטנות ומעודנות, מצופות בקרם סוכר וטעימות להפליא.
למה לא הבאתי 10, למה??
Maison Alsacienne de Biscuiterie, 16 Rue des Boulangers
מייזון דה סאבון
לא הרחק משם חנות של הרשת מייזון סאבון. חנויות הסבון היפהפיות והריחניות.
שורות שורות של סבונים צבעוניים, משמנים טבעיים ופרחים.
חנות מעוצבת ומרהיבה.
עוד חבילה נכנסת לתיק הגב האפור שלי.
la maison du savon de Marseille, 27 Rue Vauban
Koifhus בית המכס הישן
גם הוא פה קרוב, כמו כל המבנים האחרים.
ואני משתגעת על הגג המיוחד והירוק שלו.
ספרתי: 45 צילומים רק של גג בית המכס!!
הבניין המיוחד והיפה הזה נבנה במאה ה-15 ושימש פעם המרכז הכלכלי של העיירה.
העיצוב והצבעים המיוחדים של הגג הוציאו את שמו למרחקים, מדובר בעבודת אמנות יפהפייה בעיירה שיש בה אינפלציה של מבנים היסטוריים ויפים.
זה המבנה הכי אהוב עליי פה.
אני כל כך מאוהבת במבנה הזה. בגג המדהים שלו, שאנחנו בוחרים כמעט כל ערב לשתות את השפריץ שלנו בבית קפה-בר מולו,
לא שבעה מהיופי הזה.
Ancienne Douane, Place de l'Ancienne Douane
הפסקת צהריים
קצת התעייפנו וגם הגיעה שעת הצהריים.
כלל ברזל באירופה: אם רוצים לאכול טוב ומקומי כדאי לזכור שהמסעדות הללו נסגרות בין 15:00-19:00, אם הן נשארות פתוחות רצוף, רוב הסיכויים ליפול במסעדה מתויירת להפליא.
אז אנחנו ממהרים מאוד, לפי מידע מוקדם, לתפוס מקום במסעדה מקומית נהדרת שנחזור אליה שוב ושוב.
אנחנו פותחים בפיצה המקומית: הטארט פלמבה הנהדר ובטרין כפרי שמוגש עם לחם מקומי נהדר.
מתכון לטרין צרפתי כפרי פה:טרין צרפתי כפרי .
שניהם נהדרים.
לצידם אנחנו שותים ריזלינג קריר ומקומי.
מושלם.
בצק הפלמאבה דקיק וחרוך מתנור העצים והגבינה הלבנה והקרמית מבעבעת בעדינות מעל, כמעט נמסה לתוכו.
צוללים לפלטת בשרים ולחם טוב, שאנחנו כל כך אוהבים פה.
הנה אנחנו לראשונה ומתוודעים לשוקרוט האלזסי המקורי.
הוא מפתיע, כבד ועשיר טעמים, בושל שעות ארוכות ביין לבן וכרוב מותסס.
הכרוב מפתיע ועדין בטעמו.
זו גם הפעם הראשונה שאני טועמת את הביקאוף, גם הוא התבשל שעות ארוכות בקדירה.
יש בו נתחי בשר שמנים ועסיסיים, ירקות שורש והמון יין לבן.
Le Fer Rouge, 52 Grand Rue
גליג Glig
אני מוותרת על קינוח בשלב זה בפר רוז׳.
עוד נחזור אליה כמה פעמים. את הטעם המתוק אני שומרת לגליג.
אך גליג.
אליה נכנסתי ויצאתי ונכנסתי ויצאתי כי היא הכי הזכירה לי את הפטיסרי של פריז.
אלגנטית, יפה, טעימה ומיוחדת.
בחלון הראווה שלה מוצגים במהלך היום מאפי בוקר נפלאים ועוגות שובות חיך ובערב, החלון מתרוקן, תריס הברזל נסגר, המוכרות האלגנטיות, היפות שמטופפות על עקבי סטילטו נעלמות, אבל אל דאגה…
הכל ישוב למקומו גם מחר.
מקום משגע.
בקופסא מהודרת עם סרט, אורזים לנו עוגות שהן יצירות אמנות ואיתן, אנחנו מתנדנדים במורד רחוב גראנד עד למטה.
לכיכר עם המזרקה….של ברתולדי.
Gilg, 60 Grand Rue
מזרקת Roesselmann
מגליג אנחנו יורדים עוד קצת, מצד שמאל חנות למוצרים מהודו משמאל מסעדה הודית וריח הקטורת נשפך לרחוב, עוד קצת ואנחנו במזרקה היפה הזו.
בעצם, מהמזרקה הזו אנחנו רחוקים מהבית שתי דקות הליכה בלבד.
כמה מפתיע (לא מפתיע) גם על המזרקה יש פסל של ברתולדי.
אבל המזרקה היא מקום מקסים, רגוע והיא גם מקום מנוחה לאחר השיטוט בעיר – במבנים ובחנויות – ודקה לפני המשך השיטוט על התעלות.
פה אנחנו טורפים את המתוקים של גליג בלי שום נקיפות מצפון.
The Roesselmann Fountain, Place des 6 Montagnes Noires
וונציה הקטנה
הוא קטע עתיק בקולמר ונקרא כך בשל התעלות השוקטות שזורמות בו עד הריין. המים זורמים בתעלות לצידי המדרכות, מתחת לבתים, למבנים הסטוריים ולפארקים, מעליהם נמתחים גשרוני עץ יפהפיים ועל גדותיהם בתי קפה הומי אדם, מסעדות ובארים.
והכל שטוף בנהרות מרהיבים של פרחים.
קסם.
וונציה הקטנה נמצאת מעבר למזרקה וממש בצמוד לו רובע קורטנאו, שהיא שכונה קטנה של בתים מושלמים. מושלמים.
הם נושקים לוונציה הקטנה והיפה.
וכל הזמן, בכל מקום, בכל פינה:
פרחים
פרחים
פרחים.
La Petite Venise, Quai de la Poissonnerie
רציף הדייגים ורובע הטאנרס
אחרי שאני מסדירה נשימה מהיופי של המבנים והצבעים המרהיבים של רובע קורטנאו, אנחנו עולים למעלה, על גדות התעלה לרציף הדייגים.
poissonnerie
כמה יפה פה.
לשם שינוי.
השכונה הצמודה לה הטאנרס (צובעי העורות) היא בין השכונות העתיקות והשמורות בקולמר. בתיה יפים וצבעוניים והם משוחזרים באופן מושלם.
הבתים עצמם בני 200, 300 ואף 400 שנים.
ברובע הזה גרו האנשים שעסקו בעורות: קירצפו, ניקו וצבעו אותם, מכינים אותם לתפירה ולשימוש.
בקומות העליונות הם תלו אותם לייבוש בשמש או ברוח הקרה.
מול הרובע בניין בית המשפט העתיק, שהיום הפך לשוק-גלרייה ופתוח לקהל הרחב ועכשיו מוצגות בו עבודות אמן משטרסבורג.
חבורות של תיירים ממלאות ספינות קטנות, ששטות בתעלות.
The Fishmonger District, Quai de la Poissonnerie
השוק המקורה
אנחנו מקיפים את התעלה ונכנסים מהצד השני לשוק המקורה של העיירה.
גם המבנה הזה עתיק ויפהפה ומאכסן בתוכו מבחר של דוכני מזון ואוכל, עמוסים בכל התוצרת החקלאית של האזור.
יש פה גם מסעדות אתניות אחרות.
המבנה עצמו יושב על תעלת מים.
Marché couvert Colmar, 13 Rue des Écoles
שוונדי מזרקה
המזרקה קרויה על שם גנרל שוונדי ונבנתה בשנת 1500.
במרכזה של המזרקה פסל של הגנרל שפוסל על ידי – איך לא – ברתולדי.
שוונדי מחזיק גפן ביד אחת והסברה היא שהוא הוא שהביא גפנים מהונגריה לאזור באחת ממלחמותיו.
המזרקה היפה הזו נמצאת ממש מול בית המכס הישן.
Schwendi Fountain, 12 Place de l'Ancienne Douane
פלאס דה מונטאגן הפרק הירוק ליד בית כנסת
עכשיו אנחנו עושים דרכינו לנקודה חשובה ואחרונה בקולמר ועוברים דרך כיכר ירוקה ומרווחת.
היא נמצאת בסמוך לבית הכנסת המקומי.
Square de la Montagne Verte
בית הכנסת של קולמאר
כשהגענו למקום, בית הכנסת היה סגור. כמעט נטוש.
החלונות מסוגרים ודלת הכניסה הגדולה נעולה.
איש לא ענה לצלצול הפעמון ובצער הסתפקנו במראהו החיצוני.
המבנה הוקם במאה ה-19 ושופץ שוב ושוב והוא משמש כבית הכנסת של הקהילה היהודית הקטנה של קולמאר.
נשארה פה קהילה יהודית קטנה.
Synagogue of Colmar, 3 Rue de la Cigogne
מסעדות ובתי קפה בקולמאר
האוכל נהדר פה. פשוט נהדר.
בקולמאר יש שפע מסעדות מקומיות טובות ואנחנו מעדיפים לאכול בערב קרוב לבית.
אבל חשוב להזמין מקום מראש, בפרט במסעדות הפופולאריות שבהן.
יש גם בתי קפה מקסימים וברים לאפריטיף.
או קרוואסון דורה הוא בית קפה קסום עם ששומר על אווירה של פעם, גם במרכז התיירותי ההומה של קולמאר.
החזית שלו וורודה ובחלון הראווה מוצגים כלי אפייה עתיקים והכל מתוק להפליא. בפנים הוא קלאסי ושומר על פשטות מקומית.
שם אני אוכלת סאן טרופאזיאן שהיא עוגה אהובה עליי מאוד ובמקור מסיינט טרופז.
בעצם מדובר בבצק בריוש עשיר מאוד, מחולק לשניים ובמרכזו קרם פטיסיייר נפלא עם המון ווניל.
מעל היופי הזה נוצצים כיהלומים גבישי סוכר ששומרים על תצורתם גם לאחר האפייה.
ברקע מתנגן ג׳אק ברל ברגוע.
Au Croissant Doré, 28 Rue des Marchands, 68000 Colmar, France
במסעדה טובה אחרת אכלתי מרק דלעת כתום קרמי שזה ה-מרק שאוכלים בתחילת הסתיו בכל רחבי צרפת.
המרק הזה טעים, עדין ובדרך כלל מוגש עם טוסטים קטנים של גבינת עזים.
אני גם מכינה מרק דלעת נהדר בבית אבל במקום שמנת אני מוסיפה קרם קוקוס והטעמים יותר חדים וחזקים.
מתכון למרק הדלעת ההורס שלי פה:
קינחנו בעוגת שוקולד חם מתפרצת
ובקרם ברולה נפלא.
אוף…
צרפת.
Wistub de la Petite Venise, 4 Rue de la Poissonnerie, 68000 Colmar, France
דרך היין – rout de vin
אזור אלזאס ידוע בעיקר בזכות היינות הלבנים שלו.
אחד מדרכי היין היפות ביותר בעולם נמצאות פה.
המון עיירות קסומות וקטנות פזורות על דרך היין והן רבות.
פה מייצרים יינות ריזלינג לבנים והגווטסרומינר האהוב והמוכר.
האקלים הקר בחורף ותנאי האוויר המצויינים מתאימים לגידול הענבים וייצור היין שתרם תרומה גדולה למטבח האלזאסי הנהדר.
הגיע הזמן לבקר בעיירות היפות שעוברות בתוך כרמים מרהיבים ביופיים וגם הם חלק מדרך היין.
ספטמבר ואנחנו אחרי הבציר.
הענבים נבצרו זה מכבר ותהליך ייצור היין החל. הגפנים הירוקים מתחילים לכמוש וצבעם הופך לחום.
עדיין הירוק שולט ומכה בעיניים ובחושים.
באפריל, אחרי הקור הגדול הם ינצו שוב, יוריקו באחת, עליהם יגדלו אשכולות ענבים מובחריםֿ, שקור החורף רק היטיב עימם ומהם יפיקו יינות ששמם יגיע למרחקים.
אורכה של דרך היין כ-120 ק״מ והיא משובצת בעיירות, כרמים, גבעות וטירות.
אנחנו מסמנים לנו את העיקריות שבהן ויוצאות לתור אותן.
ריקאוור
ריקאוור היא יפהפיית המחוז והיא זכתה בפרסים על יופיה כל כך הרבה פעמים שאיש לא זוכר כמה. היא פנינת האזור.
גם בריקאוור כמובן, יש בתים עתיקים וצבעוניים. הכפר קטן ומקסים ונבנה עוד בתקופת ימי הביניים. הוא נמצא באחד העמקים היפים של אלזס.
כמצופה הארכיטקטורה פה דומה לזו של קולמר, הרמפות והחצרות, המרצפות ומגדלי השמירה, החומות ובתי העץ מקסימים, השתמרו וטופחו עם השנים. בצדק זכתה בפרסים.
מסביב לעיירה שבילים להולכי רגל. תאבי טבע ומטפסי גבעות יחגגו כאן.
מפה אפשר גם להגיע ברגל ליעד הבא שלנו – קייסברג – אבל אנחנו מוותרים, יורדים שוב לרחוב הראשי ונוסעים לשם ברכב.
מדובר במסלול בן 5 ק״מ שעובר דרך כרמים ירוקים ונוף מרהיב.
Riquewihr, 68340, France
קייסברג
העיירה הזו מהממת.
ומתויירת לעייפה.
אבל באופן מופלא הדבר לא פוגם בהתפעלות ממנה וגם היא שווה ביקור.
ממש שווה.
גם הכפר הזה נבחר מספר פעמים לכפר האהוב ביותר על הצרפתים ובצדק.
הטירה של קייסבורג מתנוססת מעל, והנוף ממנה מרהיב.
הטיפוס לטירה לא קשה מאוד והנוף מתגמל.
גשר האבן הישן בעיירה מקסים ומתחתיו זורם הנהר השוצף, שזורם גם מתחת למבנים ובתים וכבישים פה.
הגשר הישן נבנה במאה ה-16 והוא נמצא במרחק הליכה קצר מהכנסייה המקומית.
הרחוב הראשי עצמו מרוצף בחנויות מעוצבות, בתי קפה אלגנטיים ומסעדות מקומיות. חנויות כדרות מקומית, שוקלטייר ופטיסרי ובסך הכל קסם צרפתי.
מסביב על הגבעות בנויים בתים שגגותיהם האדומים והמשופעים מנקדים את הירוק עד.
במרכז העיירה מזרקת קונסטנטין וכנסיית הצלב הקדוש, השער הרומנסקי היפה ועל הכל מהלך קסם.
תושבי העיירה מתגאים בבן המקום – אלברט שוויצר – שזכה בפרס נובל, ובכל מקום אפשר לראות הסברים וכרזות על האיש.
Kaysersberg-Vignoble, 68240, France
עושים הפסקה במאפייה נהדרת עם לחמים מצויינים ועוגות נפלאות וזוללים – איך לא – קוגלהוף מקומי.
Boulangerie L'Enfariné, 29 Rue du Général de Gaulle, 68240 Kaysersberg, France
יקב אנדרה בלאנק
כשחיפשתי לבקר ביקב מקומי נדרשתי לבחור באחד מבין עשרות ומאות מומלצים.
יקב אחד שב ועלה שוב בהמלצות רבות והוא היקב של אנדרה בלאנק.
מדובר ביקב קטן אך באחד היקבים העתיקים ביותר באזור. כזה עם היסטוריה עשירה של מלכים, אבירים ואצילים.
היקב נחבא בין סמטאות הכפר העתיק והמטופח.
ושקט מסביב. שקט נעים של צהריים רגועים ואירופאיים.
אנחנו מתקבלים על ידי הבעלים, שהוא דור – לא ברור כמה – של המשפחה. הוא עורך לנו סיור ביקב הקטן ופותח בפנינו טעימות מהיינות הלבנים שלו.
כשהוא חמוש במגפי פלסטיק גבוהים, הוא רץ מידי פעם פנימה לחדר הבקרה, ילחץ על כפתורים, יסיט דלת, ירים משהו, יחזור אלינו ויחייך.
ככה עושים יין הוא מתנצל בחיוך.
Domaine BLANCK André et ses Fils, 68240 Kaysersberg, France
אגווישם
אני יודעת שאמרתי עוצר נשימה הרבה פעמים.
אבל אגווישם עוצרת נשימה.
אפילו אחרי שלכאורה התרגלת ליופי של קולמר, ריקאוור וקייסבורג…. אגווישם מצליחה להפתיע אותך.
מדובר בעיירה קטנה שדומה במשהו לקולמר אבל קטנה ממנה ואולי אף יפה ממנה.
העיירה הזו נראית כמו קופסת תכשיטים צבעוניים וזוהרים.
מסודרת, מקוטלגת ויפה.
אולי כמו קופסת מקרונים עשירה.
לקראת סוף הרחוב הראשי – מימין ומשמאל – יש שני מסלולי הליכה מעגליים עוצרי נשימה ביופיים.
הבתים, הטיפוח, הפרחים.
מדהים.
הכיכר המרכזית של העיירה, הכיכרות הקטנים, החומות הצבעוניות והבתים המטופחים, קורות העץ הבוהקים ומרתפי היין וחנויות העיצוב והפטיסרי – הכל קטן, הכל מרהיב ביופיו ומושלם.
בעיירה הזו אנחנו עושים הפסקה קלה בסניף של ביסקוטרי אלזסיאן הטעים והמוכר.
Maison Alsacienne de Biscuiterie, 12 Place du Château Saint-Léon Eguisheim
אחר כך אנחנו מטפסים ברכב במעלה הגבעה רק כדי להגיע לעיירונת שנמצאת מעלה מעלה וכדי לספוג עוד מהנוף היפהפה הזה.
Eguisheim, France
HUsseren les chateuax
לפה מגיעים רק בשביל הנוף.
מהמם.
ירוק.
מרהיב.
עוצר נשימה.
Husseren-les-Châteaux, 68420, France
3 הטירות מעל אגווישם
ואחר כך,
עוד קצת, עוד מעט, ממשיכים למעלה והאדמה מתרחקת מהשמיים, רק כדי להגיע לנוף הגבוה והמושלם, שם נמצאים שרידיהם של 3 טירות עתיקות.
יש לנו מזל היום, השמש מציצה מבין העננים והכל פתוח בפנינו אבל הצילומים גרועים.
אנחנו יורדים בזהירות וממשיכים לעוד עיירה יפה.
עוד אחת.
The Three Castles of Eguisheim, 68420 Husseren-les-Châteaux, France
ריבאוור
ריבאוור קסומה לא פחות מאחיותיה קולמר, ריקאוור, אגווישם וקייסבורג.
גם היא נבנתה בימי הביניים ואנחנו משוטטים בה עוד סופגים מיופיה הרב, עוד מעט ניפרד ממנו ונחצה את הגבול לגרמניה.
עוד יומיים שלושה וניפרד מכל היופי הזה.
Ribeauvillé alsace
שטרסבורג
היום הגיע תורה של שטרסבורג היפה.
עיר גדולה ויפה שבה אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר באירופה.
שטרסבורג היא בירת אלזס.
הרובע העתיק שלה מקסים, ואפשר להפליג בסירה ולהקיף את החלק העתיק שלה.
בעצם הרובע העתיק שלה נמצא על אי.
סכר גדול נמצא מעל הגשר משם רואים את הגשרים והצריחים ומגדלי העיר.
הרובע העתיק עמוס כרגיל בחנויות, מסעדות, בתי קפה וסמטאות צרות.
סדרה של גשרים חוצים את התעלות ומעל הנהר, מחברים את האי ליבשה.
טיול מסביב לרובע העתיק מגלה מסביב גגות בתים ישנים שבנויים על תעלות מים, המון פרחים, בתי קפה מקסימים, מאפיות, שוקולטיירים ואת יופיה של העיר הזו.
רוב מבניה ההיסטוריים נמצאים באי עצמו, יש בה שני פארקים ענקיים וירוקים והיא גן עדן לרוכבי אופניים ומוקפת במסלולי רכיבה נוחים.
מפארק לה דיוק יש גשר שמחבר בינה לבין גרמניה. זהו גשר להולכי רגל.
לקראת הכריסטמס הופכת שטרסבורג אבן שואבת בשל שווקי החג המפורסמים שלה והקסם.
בעיקר כשנופל השלג על העיר ובאוויר יין מתובל בג׳ינג׳ר ובאווירה קסומה של כריסטמס.
אנחנו מחנים את רכבנו בחניון סמוך לנהר, חוצים את הגשר ומתחילים בכיכר הקתדרלה.
קתדרלה
הגברת של שטרסבורג מרהיבה ואחת היפות מהתקופה הגותית המאוחרת.
בנייתה החלה בשנת 1016 והסתיימה רק בשנת 1439.
מדובר בכנסייה מיוחדת מאוד והפסאדה שלה מיוחדת, הצריח הגבוה שלה נישא למרחקים ומככב בירחוני תיירות רבים.
חדר התפילה של הכנסייה עצום והוויטארז׳ים בה יפהפיים וענקיים.
סגנון הבנייה מעורבב בין גרמני לצרפתי יש בה סגנון בארוקי, גותי, רומנסקי וריינסאנסי.
עד לסוף המאה ה-19 היה מבנה הקתדרלה הגבוה ביותר בעולם והיום מדובר בכנסייה השישית הגבוהה ביותר בעולם.
האבנים מהם נבנתה הובאו במיוחד מאזור Vosges mountains והן שמעניקות לה את צבעה הוורדרד המיוחד.
Cathédrale Notre Dame de Strasbourg, Place de la Cathédrale, 67000 Strasbourg
כיכר הקתדרלה
הכיכר עצמה רחבת ידיים ומרשימה ומוקפת במבנים יפים ומרשימים:
ארמון רוהן שהוא מבנה מפואר מהתקופה הבארוקית והיום הוא בית לאומנים ומוסיקאים ואומנות יפה ויש בו אולם המוקדש ליהודים ושווה לבקר בו.
לא הרחק מוזיאון ההסטוריה ומוזיאון האזלסיאן שסוקר את תולדות ההסטוריה של אלזס וממוקם בשכונת
krutenau
מסביב ארמון הקייזר, בית המשפט, תיאטרון, אופרה, בתי כלבו וחנויות מותגים.
Place de la Cathédrale, 67000 Strasbourg, France
צרפת הקטנה
הקסם מתחיל בסמטאות הצרות שמסביב לכיכר ולמרות המוני התיירים והצפיפות אי אפשר להשתחרר ממנו.
מדובר בעיר עתיקה קטנה והשיטוט בה מדמה שיטוט מעולם האגדות, בתים עם קורות עץ, גשרים ובתי אבן קטנים.
השיטוט מוביל לתעלת המים הגדולה ולגשר עתיק הפונט קוברט – הגשר המקורה.
Petite-France, 67000 Strasbourg, France
פונט קוברט
בעצם מדובר במקבץ של שלושה גשרים וארבעה מגדלים שנבנו כמנגנון הגנה במאה ה-13.
המבנים הללו נבנו על התעלות שחוצות את ״צרפת הקטנה״.
Ponts Couverts, Strasbourg, Ponts Couverts, 67000 Strasbourg, France
כיכר קלבר
מדובר בכיכר ענקית במרכז העיר והיא גם האיזור המסחרי שלה היום.
יש פה ווייב מטורף ונהדר ובתקופת הכריסטמס יש פה את אחד משווקי הכריסטמס הכי יפים בעולם.
Place Kléber, 67000 Strasbourg, France
פרייבורג
עצת חבר שמכיר את פרייבורג והמליץ עליה בחום, גרם לנו להכניס אותה למסלול הטיול ולא הצטערנו לרגע.
פרייבורג היא קסם של עיר ושווה ביקור, מה גם שהיא מרוחקת מקולמר רק כ-40 דקות נסיעה.
על פי עצתו, אנחנו מקפידים להגיע בבוקר, כשברחבת הכנסייה המקומית והגדולה, מתקיים שוק מקומי קטן אבל מטריף.
פרייבורג היא בירת היער השחור, שהוא אתר תיירות מפורסם ואזור יפהפה כשלעצמו וידוע בעיקר בשל נופי הטבע המרהיבים, האגמים, הנהרות וכמובן היערות וביניהם היער השחור.
פרייבורג היא עיר התיקה ויפה והמרכז ההסטורי שלה יפה להפליא. גם בה יש תעלות מים והארכיטוקטורה שלה מהממת.
Martinstor שער מרטין
אנחנו מחנים את הרכב בחניון תת קרקעי בקניון גדול ומתחילים את הסיור בעיר בשער מרטין.
מקסים.
מסביב ברחובות הקטנים תעלות מים ועל גדותיהן בתים נמוכי קומה.
היום אפרורי מעט אבל לא יורד גשם ומדי פעם תציץ השמש ותלטף אותנו.
בסך הכל מזג אוויר מושלם לאמצע אוקטובר ואין שום סיבה להתלונן.
Martin's Gate, Martinsgässle, 79098 Freiburg im Breisgau, Germany
שוק הבוקר של פרייבורג
זהו שוק חובה.
חובה להגיע אליו.
כבר ביקרנו בעשרות אוי מאות שווקים במקומות שונים באירופה וזה אחד הקסומים שבהם.
דוכנים של מיטב התוצרת המקומית ומאכלים מקומיים: פירות וירקות, גבינות ומאפים ומוצרי בשר ונקניקיות, שהן גולת הכותרת של המטבח הגרמני, דגים טריים מטוגנים בבלילה חמה ונפלאה.
סנדוויצ׳ים קטנים בלחם רך מולאים בסלמונים מעושים או בדגים כבושים בבצל.
בן זוגי האשכנזי מתמוגג.
דגים טריים, לבנים, מצופים בבלילה, נכנסים ברגע זה לשמן רותח.
יוצאים קריספיים, זהובים, לוהטים וטעימים למות.
הדג מחכה לסועד – ולא ההפך.
כמה פשוט.
בדיוק עכשיו סיימו את בציר הענבים ויין התירוש הצעיר נמכר בבקבוקי זכוכית פשוטים,
עכור בצבעו וירקרק ויש לו טעם של סיידר אלכוהולי עדין.
נכון שהשעה מוקדמת יחסית אבל איך אפשר לעמוד בפיתוי של הדגים המטוגנים?
של הנקניקיות בלחמניה?
אנחנו מסתדרים בטור, אחרי האחרים, וממתינים בלהיטות לקבל צלחת נייר ממוחזרת מלאה בנתחי דג שצופו בבלילה קריספית, חמה וטעימה להפליא, שטוגנה ממש הרגע אל מול עיננו המצפות.
בשוק דוכנים שלל אמנים ועבודות יד: צעצועים שונים, עבודות רקמה, עבודות עדינות בעץ:
קערות, כפות, קרשי חיתוך בובות ואפילו סביבונים !!!
ואני חשבתי שסביבונים זה שלנו!
דוכנים שלמים עם ספרים עתיקים וכבדים, כאלה שחוו כבר ידיים רבות מדפדפות בהן, בערבים ארוכים, ישובים ליד קמיני עץ ומעבירים את הקורא לעולמות רחוקים של דמיון וסיפורת.
עוזרים בידו לעבור את החורפים הקשים והארוכים פה.
Freiburger Münster, Münsterplatz, 79098 Freiburg im Breisgau, Germany
הקתדרלה של פרייבורג
הקתדרלה של פרייבורג עתיקה ומדהימה ביופיה, פנים וחוץ. היא מלאת הוד והדר והגבעות שעוטפות אותה מסביב, רק מוסיפות להדרה. מרחוק היא נראית כמו נלקחה מעולם האגדות.
והשוק מסביבה נהדר.
הקתדרלה נבנתה במאה ה-12 בסגנון גותי ואת מגדל הפעמונים שלה רואים מכל פינה בעיר.
מבחוץ היא עמוסה בפיתוחי אבן יפהפיים ומגדל הפעמונים שלה יפה במיוחד.
גם בפנים מדובר במבנה מרשים ויפה: וויטראז׳ים צבעוניים ומזבח מרשים.
Freiburger Münster, Münsterplatz, 79098 Freiburg im Breisgau, Germany
ארכיטקטורה ותעלות מים
מסביב לעיר העתיקה וגם בכיכר הקתדרלה יש תעלות מים קטנות, חלקן רחבות וחלקן צרות במיוחד.
בתעלות הללו זורמים מים בניחותא, מסתבר כי בעת העתיקה הן שמשו כתעלות ניקוז וגם להובת מים להשקיית בהמות.
היום התעלות הפכו לסמלה של העיר.
תענוג להסתובב מסביב ולהתפעל מהם.
בעיר, מול המאפיות או הקצביות יש פסיפסים מרוקעים ברצפה, בצורת פרעצל או פרה וכן הלאה.
למרות התנועה הרבה ברחובות מדובר ב עיר רגועה ונחמדה ולנו יש מזל גדול היוםֿ שלא יורד גשם.
תאומי מגדלים
אנחנו חוצים את הכיכר הגדולה והיפה, עוברים דרך כלבו הקאופוף וממשיכים לכוון שני מגדלים יפהפיים ומפורסמים שנמצאים במרחק של 5 דקות הליכה מאיתנו.
עוד ועוד תעלות מים.
Freiburg Schwabentorplatz, 79098 Freiburg im Breisgau, Germany
מולהאוס
זו העיר השנייה בגודלה אחרי שטרסבורג.
אין בה את הזוהר והקלאסה של שטרסבורג ואין בה את היופי עוצר הנשימה של קולמר ועיירות אחרות של דרך היין, אבל יש בה שני מוזיאונים חשובים ויפים.
יש בה פארק ירוק ונחמד שנבנה בהשראת סיפורו של אנטואן דה סנט אכזופרי (הנסיך הקטן) שם יש אטרקציות שונות.
לא הספקנו את הפארק המתוק הזה, אולי בפעם הבאה.
Le Parc du Petit Prince, Rue de l'Espoir, 68190 Ungersheim, France
מוזיאון המכוניות במולהאוס
סיטה דה לה אוטומוביל שיש בו 437 כלי רכב מימיה הראשונים של המכונית ועד לאמצע שנות ה-20.
אוסף המכוניות הגדול הוא של מכוניות הבוגאטי שנרכש על ידי בני משפחה אחת.
גם אגף מיוחד למכוניות רולס רויס יוקרתיות ומכוניות מירוץ.
אנחנו מתלבטים בינו לבין מוזיאון הרכבות ומחליטים על מוזיאון הרכבות.ֿ
(מוזיאון מכוניות מדהים נמצא גם בטורינו).
Cité de l'Automobile, 17 Rue de la Mertzau, 68100 Mulhouse, France
מוזיאון הרכבות
למוזיאון הרכבות הענק הזה אנחנו מקדישים זמן רב במיוחד והוא באמת מיוחד.
הוא נמצא בתוך האנגר גדול יש בו שני חלקים מרכזיים וביניהם מתחם פתוח שם מוצגות הרכבות המודרניות יחסית.
המוזיאון מציג רציפים משנות ה-20 ואף קודם לכן.
רכבות מעוצבות, גדולות ויפהפיות עם קרונות פרטיים במחלקה הראשונה, קרונות מיוחדים למחלקה שנייה.
קסם של מוזיאון וחוויה נהדרת ודרך נפלאה לראות איך חיו ונסעו לפני מאה שנים ויותר.
נגמרה החופשה הנהדרת שלנו.
Cité du Train, 2 Rue Alfred de Glehn, 68200 Mulhouse, France
