שיאכלו אקלרים ומקרונים

מסלול הליכה:  1.5 ק״מ 

מטרו: saint paul –  (צהוב מספר 1)  

אחרי חמישה שבועות של מגורים בעיר המדהימה הזו, שהגעתי אליה רק כדי לגור בה, לחוות אותה, לטרוף אותה וגם ללמוד אפייה צרפתית,

אחרי חמישה שבועות בהם ביקרתי בעשרות פטיסרי׳ס ובולונג׳רי׳ס בעיר: חדשות, וותיקות, ברחובות, בסמטאות הקטנות, בכיכרות, בשווקים, בשדרות. מוכרות יותר או פחות,

אחרי חמישה שבועות, שביליתי בבית הספר: מגררת, מקפלת, מקציפה, קוצצת, סוחטת ואופה.

אני מחליטה לצאת לסיור בלב העיר,  בשכונה הכי מתויירת שלה:  במארה.

המארה היה פעם הרובע היהודי של העיר. עדיין גרים בו יהודים רבים וסוחרים יהודים ממשיכים לעסוק במסחר בחנויות רבות שבשולי הרובע, בעיקר בכל הקשור לטכסטיל ואופנה. מכיוון שכך, אני מחליטה לשלב בסיור שלי נקודות יהודיות הקשורות בהיסטוריה היהודית הצרפתית בכלל והפריזאית בפרט.

בולנג׳רי אני משננת לעצמי הוא מקום בעיקר של לחם ומאפי בוקר, פטיסרי הוא מקום של עוגות רושם.

ואני יותר מכל:  בולונג׳רי.

כי מכל הגלרייה המפוארת של בתי המאפה המדהימים פה, אני מחבבת בעיקר את מאפי הבוקר הנקראים viennoiseries.

מאפי צימוקים, ווניל, מאפי קינמון, קרוואסונים, פאן אה- שוקולה, פאן אה–ראזן, בריושים ומכולם, אני משתגעת על מאפה התפוחים שנקרא: Chaussons aux pommes.

 עבור חובבת פחממות כמוני, העיר הזו היא גנעדן.

יש ימים שאני לא אוכלת דבר.

כלומר אוכלת, רק מאפים.

ועוגות.

הגעתי לכאן עם רשימה ארוכה של בולונג׳ריס ופאטיסרי׳ס שליקטתי מספרים, מסיפורים, מטיולים, מאתרים, מהרשתות החברתיות, מבית הספר שבעיר. הרשימה התארכה בכל יום בהמלצות שקיבלתי מהמורים שלי בבית הספר, מחברים פריזאיים, מהטיולים הרגליים והשוטטויות הרבות שלי בעיר.

איזו אדיוטית אני. מה חשבתי לעצמי? שאספיק לראות ולטעום את כולן?

יש מאות, אלפים בעיר הזו, ואני מכוונת רק לאלו המיוחדות, הטובות, שעוטרו בעיטורים מקצועיים גבוהים, שעמדו במבחנים, מול וועדות מקצועיות, מול הציבור ומבחן הזמן.

אני מתמקדת באיזור המארה ובוחרת בכאלה, שהטביעו חותם, שפרצו דרך, שבולטים בתחומם, שהביאו חדשנות לעולם המתוק הצרפתי, ששמן יצא למרחקים, ומכל העולם באים ועומדים בתור, לטעום מהפלא שלהן.

ולכל אחת יש את הפן המיוחד שלה, את הטוויסט, את השיחוק ולכולן ביחד – את הקסם הצרפתי-פריזאי.

לפעמים הן נחבאות בסמטאות קטנות ושקטות, לפעמים ברחובות הומי אדם שאלפים עוברים דרכם מידי יום.

וכולן ביחד, מספרות את הסיפור של העולם המיוחד והנפלא הזה של הפטיסרי-בולונג׳רי.

יוצרות מארג מושלם ומתוק של העיר הכי מתוקה בעולם.

העיר הכי יפה בעולם.

אני יוצאת לדרך חמושה בסקרנות, מצלמה ותיאבון גדול.

Aux Merveilleux de Fred

פה אני מתחילה, לא רחוק מהנהר ובדיוק מול המקום בו נפגשים שני האיים בסיין : לה סיטה – עליו יושב בהוד והדר הנוטרדאם, והאיל סיינט לואי, פיסת הנדלן הכי יקרה פה. שקטה, כפרית כמעט. יוקרתית.

היום אני יודעת שמעבר הנהר, מול האיל סינט לואי יש את פטיסרי שאהוב עליי במיוחד – בולונג׳רי אה- טור. שם נאפה קרוואסון, שהוא בין הטובים בעיר ושוס או- פום הכי טעים בה.

המורה שלי שגר באי, מספר שמאז שהיה קטן היה הולך עם אמו בכל יום א׳ לא-טור לקנות קרוואסון. היום הוא ממשיך במסורת הזו עם ביתו.

מקסים.

Le Boulanger de la Tour

  Rue du Cardinal Lemoine 2, 75005 Paris

על האי הקטן הזה ולא רחוק מאה טור יש גלידריה, שיש הנשבעים שהיא הכי טובה בעיר. אני מכירה את הגלידריה הכי טובה בעיר ואני אעבור דרכה היום. גם זו נהדרת, אבל אני אוהבת בעיקר את הסורבטים שלה.

Berthillon Glacier

 Rue Saint-Louis  29-31 en l'Île, 75004 Paris 

לפרד יש כמה סניפים בעיר, זה הקטן, הצנוע השקט ביותר.

הייחוד של פרד הוא המארוויליוז (הנהדרות) Merveilleux.

בעצם מדובר בשתי עוגיות מקרון שמודבקות זו לזו באמצעות קרם רך ובטעמים שונים.

עד כאן זה מקרון רגיל. בערך.

מכאן, לוקחים את המקרון ועוטפים אותו בקצפת עדינה ומתוקה, בוזקים עליו שבבי שקדים, קוקוס קלוי, שבבי שוקולד, פטל, פירורי מרנג בטעמים ובצבעים, אגוזי לוז קלויים ומבחר רב של טעמים נוספים.

כשאתה נותן ביס, נמס כל הטוב הזה. המרנג החיצוני, העוגיה בפנים והמילוי שלה באים בעדינות עדינות אל תוך הפה, ונמסים במידה ובמרקם שמרנג צריך להיות.

המאפה הזה נוצר במיוחד לכבודן של נשות המהפכה הצרפתית. הנשים שעמדו שכם אל שכם עם בעליהן, במיתרסים וברחובות, חשופים לירי, למאסר ולעריפת ראשים. הן לא ויתרו וגם בתנאים הקשים הן המשיכו לחלום על רומנטיות, פרפרים ופרחים ואהבה.

הנשים הללו הן ה Merveilleux .

הנפלאות.

כמו המרנג – גם אני נמסה.

מהסיפורים. מהטעם.

פרד אלוף העולם גם בבריושים. יש לו בריושים אישיים או משפחתיים, עגולים או מאורכים.

הבריוש היא פשוט לחמניה עשירה בביצים וחמאה והבצק בפנים צהבהב ועשיר מהם.

בבריושים של פרד יש צימוקים, שוקולד ואפילו מרנגים קצוצים.

בעצם בריוש היא לחמניה שמתנהגת כמו עוגה חלומית.

24 Rue du Pont Louis-Philippe, 75004 Paris, France

מוזיאון השואה – Shoah Memoria 

כשאני יוצאת מפרד, אני פונה שמאלה ברחוב פונט לואי פיליפ וכמעט מיד שמאלה לרחוב Alee des justes de france. אחר כך אני פונה ימינה לרחוב  ג׳אופרוי, הרחוב בו ממוקם מוזיאון השואה.

בכניסה למוזיאון מקבלת את פניי תמונתה של סימון וייל, שהיתה יהודיה ניצולת שואה, שרת הבריאות ולוחמת גדולה לזכויות נשים, זה מכבר החליט הנשיא מקרון שהיא תקבר בפנתיאון עם גדולי האומה.

מדובר במוזיאון קטן אבל איכותי. האבטחה בו כבדה מאוד. כמו בכל מונומנט יהודי אחר פה.

כבר בכניסה מתחיל הסיפור.

על הקירות הכסופים והגדולים מוטבעים שמות הניספים וסיפורם מסופר בצילומים, סרטים ומיצגים.

אוהל יזכור במוזיאון מזכיר לי, משום מה, את האוהל ביד ושם שלנו. 

 17 Rue Geoffroy l'Asnier, 75004 Paris, France

Le Petit Versailles du Marais

המעבר חד והמציאות חזקה מכל.

אני יוצאת מהמוזיאון מנערת ראש, נושמת עמוק וממשיכה לנקודה הבאה שלי, שנמצאת במרחק של שתי דקות הליכה, ברחוב Tiron.

פה ברחובות התנהלו קרבות בין המהפכנים לבין משמרות המלוכה.

ברחובות הללו הוקמו מתרסים, מכשולים ונערכו תהלוכות, מחאות והפגנות. כאן שעטו סוסים ונערפו ראשים.

וברחוב הזה נשארו עדיין על תילם חלק מהבניינים מתקופת המהפכה.

היום הרחובות הללו שקטים, אלגנטיים וכמעט חסרי תנועת תיירים. יש בהם חנויות מעצבים ואמנים ועבודות יד.

בפינת הרחובות Tiron ו Miron נמצאת הפטיסרי של כריסטיאן וואברט, היא עתיקה ומעוצבת בסגנון הבארוק.

כריסטיאן וואברט הוא  MOF . כלומר:  Meilleur Ouvrier De France.

זהו תואר למצויינות.

הגבוה ביותר בצרפת שכל שף פטיסר שואף להגיע אליו.

אחת לארבע שנים נבחנות היכולות שלו מחדש ואם עמד בציפיות – יחודש תוארו.

בכלל, הצרפתים מתייחסים ברצינות רבה לתארים הללו והוא גם יקבע כמה פריסאים ינהרו אליו.

זכיתי לא אחת, לראות מקרוב אצל החברים הפריזאיים שלי, דיונים מעמיקים ורציניים על טעמים של שוקולד, עוגות ומקרונים. הם יחצו את המקרון החדש, ינגסו בו, יגלגלו בלשון וינסו לזהות האם הוא עולה בטעמו על הקולקציה הקודמת. דיונים ארוכים ורציניים ייערכו סביב עוגת השוקולד של פייר הרמה שהיא לא פחות מיצירת אמנות.

הלוואי עלינו.

כריסטיאן מפורסם בעיקר בשל מאפי הבוקר שלו ה-vionasserie. המומחיות שלו היא בגטים ופלאמיירים ולקרוואסון שלו הוא מוסיף פיסטוקים.

  Rue Tiron 1, 75004 Paris, France

אני יוצאת ממנו ועולה ברחוב Tiron, דקה אחת ורמזור ירוק ואני ברחוב ריבולי Rivoli.

שהוא הרחוב הכי מתוייר, סואן ורועש בעיר הזו.

ריבולי מתחיל בכיכר הבסטיליה ומסתיים בכיכר הקונקורד. הוא ארוך ויש בו מונומנטים חשובים כמו: ארמון הלובר והמוזיאון שלו,  מוזיאון האופנה וגני טולירי. ממנו נכנסים לווילאג׳ סיינט פול או פונים לפלאס ווג׳ הקטנה והמקסימה.

הוא רחוב הקניות העסוק ביותר בפריז.

בריבולי מספר 14 עוצרת, ונכנסת ללרניקול. גו׳רג׳ לרניקול.

George Larnicol

לרניקול הוא שוקולטייר שמפסל בשוקולד ומעצב בו, הוא ידוע בעיקר במבחר הטעמים המיוחדים שלו.

מכיוון שלרניקול מגיע מברטאני, ושם אוהבים את המתוק שלהם מלוח, הוא מוסיף מלח להרבה מהממתקים שלו והטעמים שלו יוצאי דופן.

טעמתי ממרח שוקולד שקדים עם מלח ים, נהדר.

לעוגיות שלו יש נגיעות קלות של מלח, ממש כמו בברטאני, שם אוהבים בעיקר את העוגיות שנראות כמו פתי בר והן עמוסות בהמון חמאה בראטונית משובחת ומעט מלח.

לרניקול גם מכין עוגות מבצק פילו, דבר מעניין כשלעצמו, כיוון שמדובר במרכיב מהמטבח עותומני שלא מוכר בצרפת (במקור, היום הוא מוכר בגלל גלי המהגרים) והוא משתמש המון בשקדים טחונים שגם הם אופיינים מאוד למטבח המוסלמי.

אצלו אני טועמת לראשונה את העוגיה הבראטונית המפורסמת הקוויניאמאן kouign-amman. 

הקוויניאמאן העשירה עשויה מבצק שמרים-עלים. את הבצק מגלגלים לשבלולים שמצופים בהמון גרגרי סוכר ואופים בטמפרטורה גבוהה מאוד, דבר שגורם לסוכר לימס, להתקרמל ולצבוע את העוגיה בקרמל כהה ודביק סגנון האפייה הזה מופיע בעוגת הגבינה של סן סבסטיאן ובקנלה של בורדו.

זו עוגה עשירה מאוד וטעימה מאוד.

גם לרניקול הוא  MOF.

 Rue de Rivoli 14  paris france

 Agoudas Hakehilos Synagogue – בית הכנסת  

בית הכנסת ברחוב פאווה הוא לא בית הכנסת המרכזי בפריז. אך הוא המרכזי במארה.

(הראשי הוא לה ויקטואר שנמצא ברחוב לה ויקטואר מאחורי גלרי לה פייט).

זהו בניין בן 120 שנה שמשתלב היטב במבנים במארה ורק הכתובת בעברית ומגן הדוד מעידים עליו כבית כנסת.

בניין מרשים מאוד וכדי להיכנס יש צורך לתאם ביקור, כמו בבית הכנסת לה ויקטואר.

 

כמעט בצמידות לבית הכנסת, החנות הקטנה והמקסימה, שחזיתה כאילו יצאה מעולם אגדות של אחד אדם כריסטוף.

לה אקליר דה ג׳ני

L’aclair de Genie

האיש הזה הוא סיפור הצלחה כבר שנים רבות והוא כוכב עליון בצרפת.

בנוסף לעובדה שאדם כריסטוף הוא חתיך הורס הוא  בעצם המציא מחדש את האקלייר. נתן בו סימנים וטעמים חדשים, הכניס בו שיק, הפך אותו לאופנתי והימם את הצרפתים.

גם אותי.

אחד הסניפים שלו נמצאת ברחוב pavee ממש ליד בית הכנסת של המארה. כריסטוף לקח את האקליירים ושם אותם במרכז הפטיסרי.

לצד הטעמים והדקורציה הקלאסית, הוא הוסיף להם פרחים ופירות, צבעי זהב וכסף, קפה ותבלינים ועשה קולקציית קיץ וקולקציית חורף.

הצרפתים משתגעים עליו והתורים הארוכים של התיירים מוכיחים שלא רק הם.

יש לו אקלרים עם ווניל ופקאנים מסוכרים, חמאה מלוחה, קרמל מלוח, יוזו, תפוזים, ציפויי זהב, כסף, פטל. מדהים.

הכי כיף זה לקנות מארז של ארבעה קטנטנים ולהנות מכל העולמות.

14 Rue Pavée, 75004 Paris, France

מרחוב פאווה פונים שמאלה ומגיעה לרו דה רוזייה Rue des Rosier.

זה הרחוב הכי יוקרתי במארה והמרכזי שבו.

פה ניתן למצוא דוכנים ומסעדות של אוכל כשר, חנות ספרים יהודיים, חנות ליודאייקה, חנות של Sabon, קצביות ומאפיות שמכינות חלות לשבת.

יש פה את ה״מזנון״ של אייל שני, וממש כדאי לאכול פה, כיוון שיש לו מנות שאנחנו לא מכירים בארץ. המקום מקסים ומעוצב בסגנון האייל שני הקלאסי עם מקומות ישיבה פנימיים.

יש פה את הפלפליה הכי מפורסמת בעיר ובסוף השבוע אפשר לראות תורים ארוכים של עשרות אנשים מחכים בסבלנות שעות, כדי לקנות פלאפל ולאכול אותו עם מזלג.

Yann Couvreur Pâtisserie

לאחרונה פתח (גם פה) ילד הפלא,יאן קוברר, בולונג׳רי משגע, שמגיש גם ארוחות קלות. המקום מעוצב להתעלף וחזיתו הפתוחה והמקסימה פונה לרחוב התוסס. פה אני מבקשת מהמלצר המתוק להטעין את הטלפון שלי ומניחה את רגליי העייפות מעט, בזמן שאני מכרסמת טארט לימון ליים הורס.

תחתית קרמלית שחומה עם ניחוח לימוני, בתוכו קרם לימון מטריף ומעליו נטיפים של קרם פטיסייר ונטיפים לימונים ולידים – נטיפי מרנג צחים.

מעל הכל חתיכות ליים טריות. שלמות.

משתגעת על העיצוב של החנות.

יאן קוברר נותן פרשנות מודרנית לאפייה הצרפתית הקלאסית. טארט הלימון מעלף ואותו הוא מקשט מעל ב….עלה של כוסברה.

לא יודעת מה דעתי עדיין על הכוסברה. צריכה לטעום שוב.

23bis Rue des Rosiers, 75004 Paris

Pierre Herme

מי לא יודע מה זה מקרון?

מי לא יודע מי זה פייר הרמה?

הדבר הראשון שעושה תייר בפריז, לפני שהוא פורק את המזוודה ולהוריד את המגפיים, זה למצוא סניף קרוב של פייר הרמה.

אחד היפים שלו נמצא במארה. קטן ויפהפה.

כשפוסעים פנימה, מרגישים כאילו נכנסים למוזיאון.

לא.

למקדש.

האסטטיקה והיופי מסביב, שניכרים בכל פרט קטן, הם נר לרגליו. גם בעיצוב החנות, גם במראה הדיילות וכמובן במאפים שלו.

השיק הצרפתי הזה נופל עליך ועל תרמיל הגב שלך, ולא חשוב כמה התאמצת באותו יום, תמיד תרגישי איכרה בחנות של פייר הרמה.

להרמה יש קולקצית מקרונים מטורפת, עשרות טעמים וצבעים וקשה מאוד לבחור אז אני פשוט מבקשת מהכל. אחד מכל סוג.

גם להרמה יש קולקציות של חורף וקיץ כשקולקציית הקיץ מאופיינת בטעמים ובצבעים עזים של אדום, פירות יער ורעננות חמצמצה וטעמי החורף בטעמים שוקולדיים וכבדים יותר. אפילו מקרון כבד אווז יש לו.

פייר הרמה ידוע גם בשל הדו-מילפיי (לא אלף עלים אלא אלפיים עלים ובסניף אחר שלו טעמתי עם השקדים המקורמלים שזה פשוט אלוהי ולא ייאמן).

למקרונים הלוהטים שלו הוא מצמיד שמות אקזוטיים כמו: איספהאן (ליצ׳י, פטל וורדים) ומוגאדור (פסיפלורה ושוקולד חלב).

יש לו קופסאות מעוצבות ומשגעות ואפשר לשלוח מהאתר שלו לכל העולם.

המשלוח עובד מצויין (רק שהם ממשיכים לחפור עם המיילים אחר כך).

מוגאדור הוא אחד האהובים עליי ומסתבר גם בעולם.

בכל הנוגע למקרונים, הפריסאים נחלקים לשניים: פייר הרמה ולאדורה.

18 Rue Sainte-Croix de la Bretonnerie, 75004 Paris, France

Une Glace a Paris 

ממש מול פייר הרמה נמצאת אחת הגלידריות הנפלאות ביותר בפריז.

שווה לעמוד בתור לטעימה קטנה. הפעם אני לוקחת טעם אחד בלבד : לוונדר.

הגלידרייה יפה והם גם מכינים קינוחים קפואים יפים וטעימים מאוד, אותם טעמתי בסניף אחר שלהם באבס שבמונטמארטר.

פוסט על מונטמארטר בלינק מונטמארטר רובע 18 בפריז.

הם מכינים קרטיבים מטריפים בעבודת יד ואכלתי שם פעם ארטיק מאצ׳ה, ווניל עם פיסטוקים פטל חמצמץ ופרחי וורדים

 15 Rue Sainte-Croix de la Bretonnerie, 75004 Paris, France

Maison de la Prasline Mazet

ממשיכה ויורדת ברחוב עד לרו דה ארשיב, שם  בפינה נמצא בניין הארכיון הלאומי  והמרשים ובמספר 37, נעצרת מול הפסאדה הצהובה והקרמל הכי טעים פה: שוקולד וקרמל. הכל מקורמל : סוכריות, דרז׳ה, קוביות שוקולד מפוצצות קרמל, בסקוויטים קטנים.

הכל מסודר וארוז כל כך יפה שאני לא מתאפקת ועוד קופסא מוצאת את דרכה לתיק הגב שלי. ֿֿ

פה יש לו גם טעימות של שוקולד.

37 Rue des Archives, 75004 Paris, France 

Au Pain Du Sucre 

מרו דה ארשיב אני פונה שמאלה לרחוב רמבאטו. פניי מועדות למאפייה בעלת שם. חתיכת שם.

רחוב רמבאטו. עובר בין רובע 1 לרובע 4 והוא עורק ראשי. מתחיל ברחוב מונטורגיי האגדי ונגמר בפרנסואז בורג׳ה האלגנטי.

הפטיסרי הזה נמצא על נתיב התיירות הבלתי נגמר ושני מטרים ממרכז פומפידו.

באתי לטעום את הבאבה רום שלהם, שידוע בכל האזור, ולבסוף אני מתנפלת על מאפה נפלא מלוח ומקנחת בשוס או פום שלהם, שהוא נהדר (אבל לא כמו של א- טר).

בפטיסרי בולנג׳רי הזה עובדים שני בני זוג יחדיו.

היא על המתוק והוא על המלוח. יש להם שתי חנויות אחת ליד השנייה.

הוא אוהב לעבוד עם רוזמרין ועשבי תיבול טריים, והיום אני אוכלת מאפה עגל עם בצל וטרגון מ-ה-מ-ם.

ולא מוותרת על השוס א- פום הנהדר שלהם.

בחנות השנייה אפשר לשבת ולהזמין קפה,  לנוח ולהציץ דרך החרך על העוברים והשבים בראמבטו.

 Rue Rambuteau 14 , 75003 Paris, France

Musee de l'Histoire de France ההיסטוריה היהודית 

ממש בקרבת הפטיסרי הכפול נמצא המוזיאון להיסטוריה יהודית של צרפת.

המוזיאון ממוקם בארמון מפואר עם חצר ריבועית וסידורי אבטחה מטורפים.

בתוך המוזיאון יש פריטים של ההיסטוריה היהודית עוד מימי הביניים.

דגמים של בתי כנסת מרחבי אירופה.

פרטי אומנות וציורים .

אפילו שאגאל אחד קטן, או שניים.

ויש גם מציבות אבן  עתיקות, שנלקחו מבתי קברות יהודיים בני מאות שנים. והם מוצבים פה עכשיו, אות ועדות שותקת, שבורים ובודדים ועושים לי צביטה ענקית בלב ודמעות בעיניים.

Museum of Art and History of Judaism, Hôtel de Saint-Aignan, 71 Rue du Temple, 75003 Paris, France

אני יוצאת מהמוזיאון וחוזרת לרמבאטו, נותר לי עוד מקום אחרון לדגום.

pralus

הפאסאדה של פראלוס היא וורודה כמו רוצה לרמוז גם לטעמי הנוגט והפרלינה של המאפים שלה. פה יש כבר דור שני.

החידוש שהכניסה הקונדטוריה הזו לעולם המתוק הוא, נוגט ופרלינה שנאפה בתוך הבריושים שלהם.

הנוגט והפרלינה נמסים, מתנקזים, נוזלים, מטפטפים לתחתית הבריוש, שם הוא נמס, נדבק, מתקרמל ומתקשה.

אני נותנת ביס בבריוש הזה.

מה זה?????

מרגישה את את הפרלינה והבריוש ביחד וזה מרגיש בפה כמו זיקוקין של יום העצמאות. איזה יופי איזה רעיון אדיר. אדיר.

הבריוש עולה ליגה מלחמניה מתוקה שמתנהגת כמו עוגה למאפה נפלא ומפתיע.

גם השוקולדים שלהם אלוהיים והם מכינים שוקולד מפולי קקאו שמגיעים מכל העולם, באריזות דקות ויפהפיות.

 Rue Rambuteau 35 , 75004 Paris, France

זה היה בוקר מהחלומות הכי מתוקים שיש. מפתיע וטעים אך יותר מכל, בוקר שעשה לי סדר בסיסי בעולם האפייה החלומי של פאריז.

עכשיו אני יודעת יותר על העולם הזה.

התיק שלי עמוס בטעימות מנתיב המתיקות שהותרתי מאחריי ואני פוסעת לכוון גן אנה פראנק שנמצא פה מעבר לפינה.

מפראלוס  ממשיכה ברמבאטו לכוון Rue Beauboug (מטרים ספורים בלבד) ומיד מימין הפנייה לגן על שם אנה פראנק.

פה, בשקט והזה ובצל, אני נחה.

Anne-Frank Garden, 14 Impasse Berthaud, 75003 Paris, France