זפולה הוא שם כולל למטוגנים מסויימים שהגיעו בעיקר מדרום איטליה: רומא ודרומה.
מדובר במטוגנים מתוקים או מלוחים, ממולאים או ריקים מקמח ושמרים או מקמח שמרים ופירה תפוחי אדמה.
המטבח הדרום איטלקי עשיר בטירוף במטוגנים.
בכל מקום יש פריג׳טריות: כלומר חנויות שמטגנות כל מיני: פירות ים ודגים, ירקות ופירות, כדורי אורז או פיצות, לביבות פסטה וכמובן הזפולה.
בעיקר נובעים הטיגונים משאריות: נשארה פסטה? מערבבים אותה עם גבינות וביצים, מעבירים לתערובת קמח ומים ומטגנים בשמן עמוק.
נשאר ריזוטו? מערבבים עם גבינות ממלאים באפונה וגבינה ומקבלים ארנצ׳יני וכן הלאה וכן הלאה.
מטבח מטורף.ֿ
בזפולה המיוחד מערבבים פירה תפוחי אדמה, דבר שמקנה לדונאט הזה פריכות משוגעת מבחוץ ואווריריות נפלאה מבפנים.
הטעם שונה לחלוטין מכל סופגניה אחרת, למרות שרוב מרכיבי הזפולה דומים למרכיבי סופגניה, שכולנו מכירים.
מה
250 גרם קמח לבן עדיף ללחם (בערך כוס ושלושת רבעי)
50 גרם חמאה רכה בחום החדר
מעט מלח
חלמון ביצה
150 גרם פירה תפוחי אדמה (בערך חצי כוס דחוסה או קצת יותר)
כפית שמרים יבשים
לטיגון: שמן צמחי לא שמן זית
לציפוי הזפולה: גרגרי סוכר או אבקת סוכר, או דבש או סילאן או כל ממתיק אחר שאוהבים
איך
פשוט מאוד.
מערבבים היטב את כל החומרים עד שמתקבל בצק דביק ומעט כבד. זה בסדר גמור.
משמנים קערה ומניחים את הבצק, מכסים אותו בניילון נצמד ומתפיחים לפחות פי שתיים.
עכשיו מתקבל בצק אוורירי מאוד ועדיין דביק (מהפירה).
מקמחים משטח עבודה ומניחים עליו את הבצק הדביק. מאבקים גם את הידיים ומתחילים לחלק את הבצק.
מתקבלים כ-10 דונאטס בינוניים.
אפשר לרדד בעדינות לקרוץ עיגולים בקוטר של 8 ס״מ ובמרכזם עוד עיגול ובכך לקבל דונאטס קלאסיים.
אפשר לחלק לעיגולים ולגלגל בידיים לכדורים.
אפשר לחתוך גס עם סכין לצורות לא סמטריות.
בקיצור: שכל אחד יעשה מה שבא לו.
אני קרצתי עיגולים לדונאטס קלאסי ואת השאריות מפנים הדונאטס טיגנתי כסופגניות קטנות.
מתפיחים שוב כ-20 דקות.
מחממים שמן עמוק – לפחות 3 ס״מ ומטגנים את הזפולה על להבה בינונית עד שהן משחימות משני הצדדים.
מעבירים לנייר סופג ומיד לקערת הסוכר הגרגרי.
