את העוגה הזו אכלתי ביום האחרון בנאפולי בטרטוריה קטנה ומשפחתית.
זו היתה הפרוסה האחרונה שעמדה במגש עגול על הקאונטר וכל הזמן הבטתי בדאגה לעברה, חוששת שמישהו יזמין אותה ואני לא אוכל לדעת את טעמה לעולם.
וואו…כמה שדאגתי…
אבל סיינט ג׳נארו, הקדוש של נאפולי הגן גם עליי ואיש לא הזמין את ה Dolce Migliaccio שמכינים אותה בעיקר בימות הקרנבל.
העוגה הזו מאוד מאוד מזכירה לי את העוגה היוונית שיש בללוג מתכון פה: עוגת פילו יוונית נהדרת
רק שהיוונית נכנסת לתוך בצק פילו ובלי ריקוטה.
הטכניקה והמרכיבים זהים לגמרי. מעניין.
דבר חשוב אחר: העוגה הזו קלה מאוד להכנה וטעימה להפליא בעיקר אחרי לילה במקרר.
בנאפולי, כמו בכל דרום איטליה משתגעים על הקנדיטי, שהם קליפות הדרים מסוכרות קצוצות, ואוהבים להוסיף אותם למתוקים רבים, גם לעוגה הזו.
אני וויתרתי כי אני פחות אוהבת. אופציה אחרת היא להוסיף עיגולי שוקולד צ׳יפס.
מה
1 ליטר חלב
300 גרם סולת – 1.5 כוסות
300 גרם סוכר – 1.5 (העוגה לא מאוד מתוקה מי שאוהב יותר להוסיף עוד 1/4 כוס)
קליפת לימון
קליפת תפוז
5 ביצים גדולות
טיפונת מלח
תמצית ווניל
3-4 כפות לימונצ׳לו או ליקר תפוזים
50 גרם חמאה
400 גרם גבינת ריקוטה
אופציונלי –1 כוס קוביות קליפות הדרים מסוכרות או שוקולד צ׳יפס
איך
מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים היטב תבנית עגולה 24-26.
לקלחת גדולה מוסיפים את החלב ואת קליפות התפוז והלימון ומחממים באטיות על להבה קטנה במשך כמה דקות.
מסיפים את הסולת ובוחשים עד שמתקבלת דייסה סמיכה מאוד והחלב רותח.
מסירים מהאש ומוציאים את קליפות ההדרים, מוסיפים את החמאה והמלח ובוחשים.
מוסיפים את הריקוטה והווניל ומערבבים, מוסיפים את הלימונצ׳לו.
אם מוסיפים קליפות הדרים או שוקולד, זה הזמן להוסיפם ולערבב היטב.
בקערה נפרדת מקציפים את הביצים עם הסוכר ומוסיפים לתערובת הסולת בתנועות קיפול עדינות.
יוצקים לתבנית ואופים בערך 50 דקות עד שפני העוגה תופחים מעט מזהיבים.
מצננים את העוגה היטב, שימו לב היא נופלת מעט וזה בסדר גמור.
