באנגראק בבנגקוק הוא כפר האהבה

מסלול ברגל: 1.3 ק״מ + שיט של 3 דקות (הלוך ושוב).

נקודת התחלה: ליד תחנת הרכבת של באנג ראק.

באנג ראק 

אנחנו מתאכסנים, שוב, באזור הבאנג ראק bang rak, שהוא בתאית ״כפר האהבה״.

50 רבעים בבנגקוק הענקית וריכוז הלאומים והדתות פה הוא הגדול ביותר, מכל מקום אחר בתאילנד.

זה אזור המסחר והפיננסים של העיר והוא יושב על הנהר.

יש האומרים ששווקי האוכל והמזון פה, הם מהטובים בעיר.

אחרי הפעם הרביעית פה, אני לא מתווכחת.

שווקי האוכל והמזון הטובים ביותר בעיר – הם פה.

בשכונה הזו ריכוז הסינים, ההודים, הבורמזים, הלאוסים והקמבודים הוא מהגדולים בעיר בכלל ובארץ כולה.

לכאן מגיעים מיליוני תאילנדים שעוזבים את הכפרים, האיים ואזורי חקלאות נידחים ומפגרים ונוהרים בהמוניהם לעיר הגדולה.

מחפשים חיים קלים יותר ונוחים יותר, ומחפשים פרנסה.

מגדלי משרדים ומסחר גבוהי-קומה ומלונות בני עשרות קומות בנויים בצפיפות בשכונה, והם מרצפים את קו הנהר והאופק שלו.

רמת הזיהום פה היא מהגבוהות בעולם ואי אפשר לראות שמיים כחולים פה בדרך כלל.

אוכל רחוב בבאנג ראק 

אבל אוכל הרחוב פה מטורף.

מטורף.

מהאוויר, מהים ומהיבשה.

בלתי אפשרי כמעט להתחיל ולמנות את סוגי המאכלים, חלקם הגדול אינו מוכר לי ואני גם לא יודעת מה מתבשל בדוודים הגדולים או הקטנים.

הרבה דוודים ענקיים עם שמן רותח שלתוכם יזרקו ירקות בבלילה, לביבות, פירות ים, פרחים ממולאים.

מנגלים קטנים או גדולים שעליהם מונחים שרימפסים, דגים, מקרלים, קציצות קטנות, נקניקיות בכל הצבעים, עשן המנגלים מיתמר ומאבך את קו הרקיע של העיר.

סירים גדושים בתבשילי קארי, תבשילי ירקות, בחלב קוקוס או בלי, ירוקים, כתומים, אדומים או חוורים. מהבילים ומדיפים ריחות חמים ומדהימים של קינמון, ג׳ינג׳ר או  רעננים של למון גראס. סלים ענקיים של ירק, באק צ׳וי, חצילונים קטנטנים  מסוגים שונים, מורנינג גלורי והמון ירוקים, שהמהטבח הנפלא הזה עשיר בהם.

ערימות של ירק טרי זוהר באור השמש, סירי ענק שבהם שוכנים סלאפאו שיצאו לאידוי ותכף יצאו מתוכם מהבילים, מעלים אדים. ואי אפשר לעמוד בפניהם ובלתי אפשרי להמתין שהם יתקררו. יחד הרוטב החמצמץ והחריף, אני מייחלת לטעת עץ ולהקים אוהל לידם. 

שווקים עתיקים לצד מבנים נמוכי קומה, היסטוריים, ומבוכי סמטאות שיד הזמן כמעט ולא נגעה בהם.

סמטאות שלא תוכל ללכת בהן לאיבוד לעולם, כי תמיד בסופה של סמטא חדשה תצא לדרך ראשית, סואנת ומרכזית.

ומעליהם מיתמרים מגדלים רבי קומות, בטון וזכוכית המשקיפים על הנהר ועל הסמטאות הקטנות, שהשיטוט בהן מוליד חוויות קולינאריות מהטובות שהיו לי מעולם.

תחנת המטרו פה מבריקה וחדישה. קווי הרכבת בתוך בנקוק חדישים ויעילים, ממוזגים ועמוסים בנוסעים בכל שעות היום והלילה.

מפה אנחנו יוצאים לסיור האוכל בכפר האהבה.

אני מכירה ורגילה לאוכל הרחוב בעיר הזו ובארץ הזו, וזה האוכל שאני הכי אוהבת בעולם. אוכל רחוב.

עוקבת מקרוב אחר עגלות המזון הקטנות שמתחילות עם בוקר ומתקפלות מאוחר בלילה.

עגלות יד או טוקטוקים ממונעים שעמוסים בפירות אקזוטיים, טריים, בצבעים זוהרים, קלופים ונמכרים במחירים מצחיקים. נשים שעומדות בקרן הרחוב עם מנגו ירוק ובוסרי, קלוף וחתוך ועליו בזוקים צ׳ילי ומלח, כי ככה הם הכי אוהבים את המנגו שלהם, או בסטיקי רייס, אז הוא עסיסי ומתוק.

ואת הכל הם אורזים בשקיות ניילון קטנות, גומיות קטנות נקשרות לצווארן, הטייק אוואי של המזרח. מה הם עשו לפני המצאת הניילון? אני לא אוהבת לקנות אוכל בשקיות ניילון ומעולם לא עשיתי זאת.

אפילו מרק הם מכניסיים לשקיות ניילון.

בכל מטר יש עגלת יד קטנה שמכינים בה סלט פאפיה, טרי, במקום ולפי בחירה: כמה צ׳ילי? האם להוסיף שרימפס מיובשים או עקרב כחול מיובש?  בשבילי 4 צ׳ילי ובלי שרימפס או עקרבים. תודה.

את הפאפייה הם מקלפים מקליפתו החיצונית ואז, מכים עליו בסכין חדה לאורכו. במיומנות הם מגלפים את שערות הפאפיה בגילוף הפוך מאיתנו (מלמטה למעלה).

את שערות הפאפיה הבוסרית הם כותשים בעלי ומכתש מוסיפים לו שום וצ׳ילי, סוכר דקלים, פיש סוס, שאינו נעדר משום מאכל פה.

הסלט יהיה מושלם רק עם חופן בוטנים מומלחים. שלמות.

וליים. ירוק, מסחרר,קטן וממזרי.

זה שמגיע ובסיבוב אחד קטן משנה את הטעם ממופלא לאלוהי.

אז מי אמר שאי אפשר לקנות אושר???

3 שקלים.

רצועות בשר או פורק שיובשו בשמש, ממש כך, אחר כך הושרו ברוטב ספייסי עשיר וקמח אורז, נזרקו לשמן רותח ושודכו לסטיקי רייס ורוטב בוטנים חריף.

גם זו תהיה ארוחת הבוקר של פקידים בחולצות לבנות ועניבות, פועלים בבגדים מלוכלכים, ילדים בדרכם לבית הספר.

הם יחטפו את שקית הניילון וירוצו לדרכם.

עוד ועוד ווקים ענקיים מלאים בשמן רותח שלתוכן ייזרקו אגרולים קריספיים, טריים ומעלפי חושים, לביבות מקמח טפיוקה ושרימפס קצוצים, נודלס מכל הסוגים והצבעים מוקפצים בתוכם, מתובלים ברטבים ארומטיים וצ׳ילי.

המון צ׳ילי.

מכל הסוגים הצבעים והגדלים.

בכל רמות הדציבלים של סולמות הצ׳ילי (סולם סקוביל).

איזו עיר זו.

וסוויט טוק טוק sweet tuk tuk.

הטוקטוקים הקטנים והזריזים, שאחוריהם עמוסים במגשים וקערות צבעוניות של עשרות אולי מאות מתוקים תאילנדיים, רובם ככולם מבוססים בעיקר על אורז ושעועית אדומה וחלב קוקוס.

ותועפות סוכר.

מאודים, מבושלים, מטוגנים, צבעוניים או עטופים בעלי בננה, למון גראס או פרחי בננות.

יפים, קטנים, אסטטיים ומעוצבים.

ושווה, שווה, שווה לעצור טוקטוק כזה ולומר לו: תן לי מזה ומזה ומזה.

כמה הפתעות יש בקינוחים התאיים.

ופרחים

פרחים

פרחים

 בעיקר לבנים וכתומים – שהוא צבע הבודהיזם.

וגם וורודים – בעונה.

מהם ישזרו מחרוזות קטנות וצנועות, אותן יקריבו, כל אחד בזמן התפילה הפרטי שלו, באחד מאלפי המקדשים הבודהיסטים שפזורים בעיר.

נעצרים לדקה, בתוך כל ההמולה והכאוס, כורעים ברך ומולידים תפילה חרישית.

לפני עבודת הבוקר. לפני תחילת היום.

מקורות האוכל התאי 

צפון – צ׳יאנג ראי וצ׳יאנג מאי

מרכז – בנגקוק ומסביב לה

דרום – קראבי, טראנג

צפון מזרח – זה הקרוב יותר לקמבודיה ומכונה איסאן isan.

המטבח הבנגקוקי מעודן יותר וחריף פחות, אבל פה בעיר הגדולה והבלתי נגמרת הזו, אפשר למצוא סוגים שונים של מטבחים ומסעדות שמתמחות, כבר עשרות שנים, כל אחת בסגנון שלה, בטעמים שלה, שהיא מבשלת לסועדים היומיים שלה.

ארבעה זרמים מרכזיים השפיעו על המטבח התאילנדי, ושעיקר השפעותיהם הגיעו משכנים ומגלי ההגירה הגדולים שהביאו מהגרים הרבים, לארץ הגדולה והיפה הזו:

Thai chinese –   תאי צ׳ייניז – שהגיע כמובן מסין.

Thai muslim   – תאי מוסלים – שהגיע בעיקר מהודו ומתמקד בקארי.

Thai noodles   – תאי נודלס, שהוא מקומי.

Isan – איסאן שמגיע מצפון מזרח תאילנד.

אני יוצאת לדרך לחפש אותם, לאפיין ולסמן אותם, להניח אותם בזהירות, בתיבת האוצרות שלי וכולי בוערת מסקרנות ומשתוקקת לטעום מהם.

לשם כך אני נעזרת בחבריי התאיים, בבלוגרים מקומיים ובאתרים פופולאריים.

כדרכי, אני מחפשת מסעדות פועלים פשוטות, שמבשלות את אותו מטבח, את אותם מאכלים, כבר עשרות שנים ואין להם לא את הרצון, לא החזון או המחשבה לשנות אותו, אף לא לרגע.

תודה לאל.

או לאלים.

אני רוצה לאכול, בדיוק מה ואיפה שאוכלים מיליוני תאילנדים יום יום.

תאי צ׳ייניז : ברווזים  

Charoen wieng pochana

בפתח המסעדה הפשוטה מתקן שקוף בו תלויים הברווזים שעברו את תהליך הבישול והצלייה האיטית.

אמרת סינים אמרת ברווז צלוי.

התמונות של ברווז שחום, ארומטי עם טעמים חמים ומתקתקים ועור קריספי בוהק, מוכרים בכל הרובעים של צ׳יינה טאון בעולם.

הדבר לא שונה גם פה.

כבר בכניסה לרחוב הקטן וכשמתקרבים למסעדה שפתוחה לרחוב, אתה מריח את הריח המתוק של הברווזים ושל הציר העשיר שמתבשל בסירי ענק.

אני יכולה להריח בוודאות את הסטאר אניס.  מרחוק.

פה, הם מבשלים ברווזים באופן הזה כבר 70 שנים.

הברווז מושרה בתערובת תבלינים סינית שכולל קינמון, פלפל סצ׳ואני, ציפורן, גרעיני שומר וכוכבי אניס, אחר כך הם יצלו את הברווז לאיטו, עם סוכר דקלים, עד שבשרו יהפוך רך רך ועורו קריספי, כהה ומבריק.

במסעדה הזו מגישים רק ברווזים שגדלו באופן חפשי, אכלו אוכל טבעי ולכן  הם גם אינם שמנים.

פה בעיר, נוהגים לאכול את פיסות הברווז הצלוי על אורז או בתוך מרק.

דרך נוספת שבה מכינים פה את הברווז הוא ״פאד תאי״ כלומר : מטוגן-מעורבב במחבת עם עשב תיבול שנקרא הולי באזיל.

מדובר בסוג נוסף של בזיליקום מקומי שטעמו מתקתק.

אנחנו מזמינים :

khao n aped – שזה ברווז צלוי עם אורז ורוטב נפלא.

pad ga phao – שזה קריספי פורק  קצוץ מאוד ומוקפץ עם הולי באזיל.

אנחנו דוגמים בהזדמנות זו גם פורק בלי  pork belly עדין, שמוגש עם רוטב נפלא.

211/1 Charoen Krung Rd, Bang Rak, Bangkok 10500, Thailand

התחנה הבאה שלנו היא המטבח התאי מוסלים.

תאי מוסלים – קארי נודלס

המסעדה הזו, היא אחת מהידועות והאהובות בבנגקוק ובשכונת הבנגראק בגזרת התאי מוסלים.

לפני 80 שנה הגיע מהגר הודי שנישא לתאילנדית מקומית והקים יחד איתה את המסעדה.

היום נכדתו מנהלת אותה ומגישה בה את האוכל שהוגש בדיוק לפני 80 שנה והיווה שילוב בין המטבח ההודי שהביא סבה, לבין המטבח התאי שבישלה סבתה.

פה מוכרים רק ״חלל״. זה מוסלים.

כלומר, אין פה בשר חזיר ובשר הבקר נשחט בשחיטה מוסלמית כשרה.

מהמקום שאני יושבת ניתן לראות את המגדל הגבוה באיזור ה sathorn tower.

אנחנו דוגמים פה שלוש מנות נפלאות :

Guay tiew gang – שזה קארי נודלס ואחת ממנות הדגל של המסעדה.

Thai masaman chicken curry שזה קארי עם בוטנים, עוף, חלב קוקוס ותפוחי אדמה.

Samosa – במילוי עוף נ פ ל א ה.

הקארי נודלס מורכב מכמה שכבות:

תחילה בתחתית הצלחת מונחת שכבה גדולה וטריה של נבטים עבים, מעליהם ביצה קשה מבושלת ונודלס מבושלים.

מעל הכל מוסיפים קוביות טופו, קריספי שאלוטס (שזה שאלוטס מטוגנים נהדרים), רוטב חום ומלוח, רצועות עוף מבשל ופירורי עוף מטוגן וציר עוף עשיר בטום יאם וחלב קוקוס.

מעל הכל מפזרים בוטנים קצוצים, המון ירק ומה שהם קוראים לו פיקל רדיש, שזו תערובת קצוצה של צנוניות מוחמצות ובצל מוחמץ ותפקידו להביא חמיצות נוספת למרק.

המסמאן צ׳יקן קארי נפלא ומיוחד. הוא לא חריף, אפילו מתקתק ותפו״א, שחריגים בנוף הגסטרונמי התאילנדי, רכים וטעימים לאחר שספגו את טעמי החלב קוקוס והבוטנים.

את הסמוסה המדהימה, מציעה לנו הנכדה לטעום ביחד עם סלט ירוק של מלפפון, בצל מתובל בחומץ וצ׳ילי שהיא קוראת לו ״פיקלס״.

אני מעדיפה לאכול אותה עם רוטב תמים למראה בצבע כתום שהדיף ריח משכר של הדרים. מסתבר שאין מדובר בהדרים, אלא בסוג של צ׳ילי טרי כתום עם ארומה הדרית, ויניגרט ושמן.

אני לא מאמינה, אבל אני גם טועמת מנה צמחונית של במיה הודית גדולה, קראנצית  ונהדרת.

Charoen Krung Rd, Khwaeng Bang Rak, Khet Bang Rak, Krung

Thep Maha Nakhon  

עכשיו מגיע תורו של התאי נודלס.

תאי נודלס  

Silom noodle

כמו בכל מקום בתאילנד שמגיש נודלס, אנחנו מתבקשים קודם כל לבחור את הנודלס שלנו:

Sen lek  – סמול נודלס – עשויים מאורז ומאוד דקיקים.

Sen yai  – ביג נודל – עשויים מאורז  ומאוד רחבים.

Shang hai  – נודלס ירקרקים –עשויים מטפיוקה וירק מיוחד, שמקנה להם את צבעם הירוק.

Ba-mee  – אסג  נודלס – אטריות ביצים טריות.

אני בוחרת כמובן באג נודלס טריים ומתבקשת לבחור בין clear soup ל- spicy soup .

אני מעדיפה את ה -clear. לוהט, צלול וחריף שנמזג היישר על האטריות המבושלות והנבטים.  guay tiew tomyam .

למרק הזה מוסיפים :

בוטנים קצוצים ועלים ירוקים, בצל ירוק , פירורי בשר קצוצים ומבושלים ודמפלינג ממולאים בדגים קצוצים.

הספייסי הוא אותו מרק שמגישים עם טופו מותסס בצבע וורוד, שכבר טעמתי בהואה הין ולא אהבתי.

למרק מוסיפים טום יאם שהוא מעין ״סחוג״ must בכל מרק טום יאם.

ה״סחוג״ הזה מכיל את ארבעת היסודות של חמוץ (ויניגרט) מלוח (פיש סוס) מתוק (סוכר דקלים) וחריף – צ׳ילי אדום.

אנחנו טורפים אצלה, ממש כך, אגרולים חמים, שיצאו זה עתה משמן רותח.

טריים, קריספיים, ללא טיפה אחת של שמן עודף.

גנעדן עלי אדמות.

אין לגברת הזו כתובת מסודרת אבל היא נמצאת ממש מול בית החולים lerdsin hospital (מקבץ 7).

שווה למצוא את המקום .

טלפון : 062-8236-257

בית ספר ומקדש בודהיסטי

Ssumptionsuksa school

בדרך לתחנה הבאה שלנו (מסעדה שמבשלת אוכל מisan  איסאן), אנחנו נעצרים בדוכן פרחים ומחליטים לקנות מחרוזת.

אותה נקריב בתפילותינו בפולחן במקדש, שנמצא בקרבת בית ספר ומקדש בודהיסטי, דרכו נעבור עוד מעט.

ממש כמו המקומיים.

בדיוק באותה השעה, מסתפרים הילדים בחצר בית הספר.

חבורה של ילדים שיושבת בסדר מופתי ומפקידה את ראשיהם הקטנים בידיהן האמונות של המורות שלהם.

ליד המקדש אנחנו נעצרים, וכמנהג המקומיים, כורעים ברך ומקריבים את מחרוזת הפרחים.

ברחבת המקדש חונים רכבי יוקרה ולאחר התעניינות מסבירים לנו, שאנשי העסקים מעדיפים להחנות שם מאשר במתחמי המסחר והפיננסים, שם החנייה יקרה פי כמה ופה – זו הכנסה נוספת למקדש.

Charoen Krung Rd, Khwaeng Bang Rak, Khet Bang Rak,

Krung Thep Maha Nakhon 

איסאן isan  

      חוצים את הנהר לעברו השני כדי לאכול איסאן.

המטבח של איסאן isan

yum rod sab

על מנת לטעום מהמטבח האיסאני isan, אנחנו צריכים עתה לעבור לקצה השני של הנהר, ולהגיע לשכונת thonburi.

את זה אנחנו עושים בשמחה, מה גם שכל השיט הנעים, אורך  רק 3 דקות ועולה לנו 20 בהט.

המעבורת יוצאת מהרציף שליד בית המכס הישן האוריאנטאל oriental לכוון וואן סוואן. (מסלול שיט oriental – wat suwan).

יורדים מהמעבורת ומיד נכנסים לסמטה מוצלת וזנוחה משהו. מצד ימין מסתתרת מסעדה נהדרת שמבשלת אוכל איסאני.

למרות מליוני התיירים שגודשים את בנגקוק, נדמה לך, שלפה, הם עדיין לא הגיעו. 

האוכל מאיסאן חריף, אם כי הוא איננו חריף כמו האוכל בדרום.

בדרום, הוא האוכל החריף ביותר בתאינלד וגם הכי צהוב (משימוש מוגבר בשורש הכורכום). 

אנחנו מתמקדים בשלושה מאכלים האופיינים למטבח זה:   

som tam thai  – סלט פאפיה תאילנדי.

nam tok moo  – פורק מטוגן.

gai tod ta krais  – עוף מטוגן בשמן עמוק.

סלט הפאפיה קלאסי, יש בו שרימפס מיובשים (ואין בו גזר !).

סלט עוף צלוי עם למון גראס, נ ה ד ר. לעוף הצלוי מתלווים גם שערות לימון גראס מטוגנים בשמן עמוק.

והם קריספיים ומותירים תחושה בפה של נודלס דקיקים מטוגנים וריחניים.

   ซอย เจริญนคร 9 ซอย เจริญนคร Khlong Ton Sai, Khlong San, Bangkok   

מתוקים תאילנדיים

  Pan lee bakery

שלט קטן שנכתב עליו באנגלית breakfast ושנמצא שלוש דקות הליכה מהמלון שלנו לוכד את עיני, בכל פעם שחזרנו לרחוב שלנו. בשלב כלשהו אני מחליטה לבדוק מהו השלט ומה עומד מאחוריו. אנחנו מגלים מאפיה מקומית, שמסתבר, מספקת לבתי המלון הרבים מסביבה, את מאפי הבוקר המערביים, אך גם טורחת על הכנת קינוחים תאילנדיים מסורתיים.

המון סוכר יש בקינוחים התאילנדיים. המון חלב קוקוס.

אנחנו טועמים את הסטיקי רייס מנגו המוכר, שזה אורז דביק עם פרוסות מנגו טריות ומעל הכל רוטב חלב קוקוס מתוק חם או קר.

Kha nom tran  – היא עוגה קטנה בעלת צבע כתום עדין, שמסתבר מגיע מסוכר הדקלים, קמח אורז וחלב קוקוס. את הכל מאדים בתוך עיטורי נייר ומפזרים מעל שבבי קוקוס טרי.

יש לה מרקם נהדר והיא מזכירה עוגת ספוג עסיסית.

העוגה הזו הפתיעה אותי. היא פשוט נהדרת. 

kha nom sod sai –  היא עוגה קטנה, ממש פצפונת, שעטופה בעלי בננה ועלי לימון גראס, עשויה מקמח אורז, חלב קוקוס וסוכר וממולאת בקרם שעשוי מסוכר דקלים וחלב קוקוס שבושל עד שהשחים והתקרמל.

הדבר הפצפון הזה מקופל בקיפול אומנותי ואסטטי לתוך עלי בננה ועלי לימון גראס והולך, אחר כבוד, לאידוי עדין ומהיר.

מתקבלת עוגיונת דביקה ונהדרת.

פיצפון כל כך ועדין.

לא ייאמן כמה עבודה הושקעה בקינוח אחד. 

בבייקרי הזה, שבחלק התחתון שלו הוא מאפייה, ובחלק העליון שלו הוא בית קפה, אנחנו שותים תה ירוקֿ תאילנדי, קר ומתוק cha nom yeh עם חלב משומר.

ואוכלים מעין לחמנייה רכה ואוורירית שממולאת בקרם קוקוס נהדר, שמבושל בסיגנון של קרם פטיסייר sang ka ya bai toey

את הצבע הירוק לקרם הם מקבלים מירק מיוחד שמעניק ארומה עדינה וצבע ירוק זרחני.

  Charoen Krung Rd, Khwaeng Silom, Khet Bang Rak,ֿ

Krung Thep Maha Nakhon    

אוהבים את כפר האהבה.