צ׳יינה טאון בבנגקוק

מסלול ברגל: 1.7 ק״מ.

היום

הוא יום הצ׳יינה טאון.

פיח, רעש, המולה, זיהום אוויר, ריחות, טוקטוקים שועטים, סכנת נפשות.

עושר תרבותי, צבעים, אקזוטיקה, ריחות, טעמים, אוכל נפלא, וייב מטורף.

כמו בנגקוק קצת יותר מרוכז.

אם תעירו אותי באמצע הלילה ותלחשו באוזניי לאן את רוצה להגיע עכשיו?

אחד המקומות יהיה שכונת הצ׳יינהטאון של בנגקוק.

אחד האהובים עליי.

שני רחובות ראשיים בה: ה-Yaowarat וה- Charoen krung.

וביניהם מאות רחובות קטנות, סמטאות, פינות, נסתרות או גלויות.

היא המיקרוקוסמוס של העיר הגדולה, ההומה והמרתקת הזו.

והיא גם אחת השכונות העתיקות בעיר, שמרוצפת בבתים הסטריים והיסטוריים.

דוכני אוכל, חנויות תבלינים, תרופות, ממתקים, שיקויים מוטרפים ותרופות סיניות הזויות:

סנפירי כריש, קיני ציפורים, זנבות מיובשים של זחלים, עוברי ביצי תרנגולים, נחשים ועקרבים.

וגם מחזות מרנינים: פלפלים מתייבשים בשמש, פיסות בשר מתייבשות אף הם בשמש החמה, אחר כך הם ייכנסו לתבשילי המוקפצים הנהדרים פה, יושרו במרינדה טיפוסית ויזרקו, עטופים בבלילת קמח אורז היישר לבריכת שמן רותחת ומבעבעת.

יאמי…..

ירוק זוהר, כתום זוהר, צהוב זוהר.

הרבה זוהר.

בגדים, תיקים, נעליים, מוצרי אלקטרוניקה, משקפיים, אביזרים לטלפון נייד ועבודות נייר סיניות.

דוכני אוכל מכל הסוגים והמינים: מטוגנים, מאודים, מבעבעים, מוקפצים.

וון טון , נודלס, לביבות, פירות יםֿ, שיפודים קטנים. כל העיר, כל השכונה כולה מטבח אחד ענק מבעבע, מהביל ומעלה ריחות.

ריחות ,

ריחות,

ריחות.

בפינות רחוב יושבות תופרות ומתקנות בגדים.

לא רחוק מהן, על כסאות פלסטיק ומתחת לאור השמש ואובך הפיח, מקבלות נשים טיפול קוסמטי:

קרמים לפנים, תלישת שיער, מסג׳ים לרגליים, לגוף, לקרקפת.

גברים משחקים בקוביות, בקלפים.

או סתם ישובים-שכובים חסרי מעש.

או….עובדים.

הערב שיורד על השכונה והעיר, אינו מגרש איש מהרחובות ההומים, ההיפך, מספרם רק גדל.

ובתוך כל הכאוס הזה, נעצרים התאילנדים אצל דוכן פרחים רענן, קונים מחרוזת פרחים צבעוניים ופונים, בכריעה של כבוד ויראה,  לאחד המקדשים שפזורים במאותיהם, אולי באלפיהם בשכונה הזו ובעיר כולה.

כככה הם מתחילים את היום וככה הם מסיימים אותו.

אין מה למהר ולהגיע לצ׳יינה טאון.

העניינים מתחילים להתעורר מאוחר בבוקר ורק לקראת שעות הצהריים המאוחרות מתחילים להתעורר רוב העסקים.

חלק מהמסעדות נפתחות רק לקראת שעות הערב – וממשיכות עד לשעות הקטנות של הלילה.

אנחנו מבקשים מנהג הטוקטוק לעצור ברחוב קטן של שכונת נפחים שנמצאת מאחורי הבודהא המוזהב.

תחנה ראשונה – בית קפה או גן ילדים 

so k cafe

רחוב קטן ומוצל בין שתי שורות עצים גבוהים ועתיקים, שמעניקים תחושת אינטימיות ושקט. דבר נדיר וחריג בתוך הכאוס הבנגקוקי התמידי.

בית קפה קט , מתוק, צבעוני, כמעט ילדותי.

בית הקפה הוא לא המטרה שלי, אלא שלוש נקודות קולינאריות הקרובות לו, אבל הסקרנות גברה ואנחנו נכנסים לתוכו.

מודרני,

מרוהט בצבעי פסטל והמון פרחים.

אנחנו לא ממהרים לשום מקום.

צמוד לו בית מלאכה או מחסן או סתם חנות פשפשים.

גם בית הקפה נפתח רק בשעה 11 שהיא שעה מצויינת עבורנו להתחיל את היום, באחת השכונות הכי מעניינות מבחינתי, בעיר הזו. בבית הקפה מגישים בעיקר קפה קוריאני שאני לא מחבבת במיוחד.

אז התחלתי את הבוקר שלי עם שייק פירות טריים. שאני כל כך אוהבת.

so k cafe 23/13-14 Soi Sukorn1 bangkok +66 2 238 4812

אחרי אתנחתא באווירה רגועה, פאסטלית ופסטורלית אנחנו מוכנים לטעימות בסגנון הצ׳יינה טאון.

תחנה שנייה – סטאי satay

Chong Cheung Pork (Chongki) Restaurant

מבית הקפה אנחנו חוצים את הרחוב הצר והמול ומולנו מסעדה וותיקה בת 80, דור שלישי.

הגיעו ממלזיה, מקום הולדתו של הסטאי.

הסטאי הם שיפודי בשר קטנים מאוד ועדינים (מאוד מזכירים את השיפודים במרוקו).

אלו מתובלים ועשירים בטעם, מונחים על גריל אלכסוני ומוברשים מדי פעם בחלב קוקוס, מה שמונע התייבשותם ומבטיח עססיות הבשר.

בפינת המסעדה, בפשטות ולעיני הסועדים, יושבת חבורה שקטה של 7 נשים תאילנדיות, מולן קערה גדולה עם פיסות בשר מתובלות, הזהב של הכורכום נדבק לידיהן החרוצות בזמן שהן משחילות, בזה אחר זה, עוד פיסה זוהרת ועוד אחת. עוד שיפוד ועוד אחד.

3000 שיפודים ביום.

לא כולל הזמנות פרטיות לאירועים (בחיי, כך הסביר לי אחד הסועדים באנגלית עילגת).

אחר כך, עוברים השיפודים לידיהן המיומנות של שתי נשים אחרות, שעומדות בכוך קטן, חסר אוורור ופתחים, שם הן צולות אותם במיומנות גדולה, שנצברה על פני תקופה לא קצרה.

9 שעות ביום, 6 ימי עבודה. כך במשך עשרות שנים – הן עומדות וצולות את השיפודים.

השיפודים מונחים על גריל אלכסוני, דבר המאפשר הרחקתם מהלהבה הישירה של הגחלים ומבטיח צלייה איטית, שמתאימה לסוג הבשר ולמידותיו של השיפוד.

מידי פעם עוברת אחת מהן, וגוזרת, במספריים דקים, פיסה שנחרכה בטרם עת משיפוד זה או אחר,  בעוד חברתה טובלת בקערה ענקית של קרם קוקוס מברשת עץ, ומברישה את השיפודים אחד אחד, שוב ושוב, שלא יתייבשו.

3000 ביום.

בחרנו במנה הקטנה ביותר  של 10 שיפודים . 10 ש״ח. כולל קולה בבקבוק זכוכית קלאסי – 11. אני מתביישת,  בא לי לשלם יותר, זה שווה יותר, אבל אלו המחירים בתאילנד.

כמה עדין, טעים ורך.

לרגע היינו בטוחים שמדובר בטלה צעיר.

לא התאפקנו ולקחנו עוד שני סיבובים.

את השיפודים התאיים אוכלים עם סלט מוחמץ של מלפפונים, צ׳ילי ובצל סגול ולצידם רוטב קארי מתקתק קלאסי.

אני מוותרת על הרוטב המתוק מידי ומתחברת לסלט.

בקבוק קולה מזכוכית, כמו של פעם ותאכל׳ס, לא צריך דבר יותר.

84 Khao Lam Rd, Khwaeng Talat Noi Khet Samphanthawong, Krung Thep

Maha Nakhon tel:  66 2 236 1171 

כדי להגיע לנקודה הקולינארית הבאה שלנו אנחנו עושים מאמץ כביר וחוצים שוב את הרחוב למסעדה שצמודה לבית הקפה ונימצאת ממש ממול למסעדת השיפודים.

תחנה שלישית – מרק פורק נודלס וטוגני וון טון

Kuay Tiew Trok Rong Mhoo

התפריט פה מצומצם:  3-4 סוגי מרקים ווון טון מטוגן.

זהו.

יש בוודאי משהו, שעשרות, מאות ואלפי סועדים מקומיים יודעים על המקום הזה: לא צריך יותר מזה, וגם עכשיו בשעת צהריים מוקדמת, המסעדה גדושה בסועדים רבים. אוכלים והולכים. כמונו.

אני בוחרת בטום ים עם נודלס. 4 ש״ח. מעלף כמה שזה טעים וחריף. מפוצץ את בלוטות הטעם, מטפס לאף, נכנס לריאות ויוצא בשמחת שאגה חרישית. איזה טעים זה !!!!

טום יאם הוא מעין ״סחוג״, שמוסיפים אותו למרק שיש בו או אין בו, חלב קוקוס. שניהם טעימים אם כי אני מעדיפה את זה עם חלב הקוקוס.

הריח  של הלמון גראס והג׳ינג׳ר מסחרר והמרק מתחסל בדקות ספורות, מותיר אותי מאושרת, דומעת ומצפה לבאות.

במרק הזה צפו איטריות אורז דקיקות וטריות, פרוסות דקות של בשר צרוב וכדורי בשר קטנים ונהדרים.

ואז בום…..ערימה של בוטנים כתושים מעורבבים עם פירורי בשר מטוגנים.

תוספת מטורפת.

ואז בום …בום…… קוביות טופו קטנות ומטוגנות שבחיים, בחיים לא הייתי מנחשת שמדובר בטופו מטוגן בשמן עמוק,. הייתי בטוחה שמדובר בפיסות קטנות של פורק בלי שהוא מטגון וקריספי.

לא. טופו. יאללללה.

אין סיבה ואני גם לא עומדת בפיתוי, ומזמינה וון טון מטוגנים.

הוון טון מוכן לנגד עינינו,  בקצב מהיר ומסחרר וגולש לסיר הטיגון בזמן אמת. עשרות, מאות, אלפים.

קראנצ׳י, טעים ולוהט.

אני משתגעת על התוספות והרטבים שנמצאים על כל שולחן תאי, הפלפלים הקטנים והמוחמצים, הרטבים הבוערים ושמן הצ׳ילי האדום והשורף.

אפשר לאכול 1000 וון טון עם הרטבים האלה.

Mills Lane pork noodles, 23/8 Khao Lam Rd, Khwaeng Talat Noi,

Khet Samphanthawong, Krung Thep Maha Nakhon

תחנה רביעית – גלידה Homemade  

Scoop Homemade Ice Cream

את הבערה בפה, החמיצות והמליחות אנחנו לא רוצים לגרש, אבל בצמוד למסעדה יש גלידרייה של גלידות שמכינים במקום בטעמים הסטריים.

העובדה שהגלידרייה ממוזגת והגלידות ביתיות בטעמים מעניינים הם סיבות מספיקות לטעום גם מהן.

בסקופ יש המון טעמים מעניינים אבל אני מתבייתת על המאצ׳ה תה ירוק וחלב קוקוס וליים עם סוכר דקלים.

אלוהים, כמה שזה טעים.

Sukon 1 Alley, Khwaeng Talat Noi, Khet Samphanthawong, Krung

Thep Maha Nakhon

עכשיו אנחנו די שבעים ומרוצים, והתחנות הקולינאריות הבאות שלנו ייפתחו רק בסביבות 16:00, כך שיש לנו שעתיים לטייל בבודהא המוזהב ולהתרגע בפוט מסג׳ ארוך.

אנחנו מתחילים בבודהא.

באמת, הכל כבר נכתב על המקדשים המוזהבים בבנגקוק: על הפאר והארכיטקטורה המיוחדת להם, הפגודות והכבוד הגדול, שהתאים והאסייתים בכלל מביעים בכניסה למקדש, בהכנעה וביראת כבוד, שלא ראיתי אצל אף אחד מהדתות האחרות.

וזה מקסים ומתכתב בדיוק עם האופי העדין, החייכני והסבלני של התאים.

Golden budha  ופוט מסאג׳

הגולדן בודהא נמצא בכניסה לצ׳יינה טאון ושווה ביקור (ושתי דקות הליכה מהמסעדות שלנו).

טיפוס של כמה מאות מדרגות (נוחות) וכמה בהטים, מגלים שבילים מטופחים של צמחים, פעמונים ופסלים.

ביום טוב הנוף הפנורמי חושף את בנגקוק, הנהר ומגדליה(בכפוף לענן הפיח הקבוע מעליה).

יורדים מהבודהא ומהזהב.

עכשיו.

זמן מסאג׳.

ממיטת המסג׳ שלי אני מבחינה בשני מראות:

בניין שאופייני לשכונה, צפוף, מוזנח עם כבלי חשמל וכבלים אחרים שרצים לאורכו ורוחבו של הרחוב.

ובתופרת החרוצה של הרחוב.

ערימות של בגדים מונחים לידה, סלילים מכל הצבעים בצד, והיא: חמושה במשקפי ראייה, שרפרף קטן מתקנת אותם לאט ובסבלנות, ככה היא תבלה את רוב ימיה כנראה: מתקנת בגדים ברחובות צ׳יינה טאון.

לידה, הקוסמטיקאית השכונתית.

היא תולשת, מנקה, מורחת מסיכות ומטפלת בכולם לפי התור.

אין פה דמי שכירות, אין ארנונה אין אפילו מיסי שילוט.

אחרי המסאג׳ אנחנו ממשיכים בשיטוט ברחובות שנעשים הומים, צפופים וקולניים.

השעה כבר 16:30 ואין שעה טובה מזו לקארי רחוב בצ׳יינה טאון ולמרק ברווזים צלויים.

שתי המסעדות ממוקמות זו ליד זו.

אבל לפני זה, עושים עצירה קטנה במסעדה לטובת נודלס.

רק נודלס.

תחנה חמישית – פשוט נודלס

yaqwaraj

יש שלבים ברורים וקבועים בבחירת המנה:

שלב ראשון בוחרים את סוג הנודלס:  אורז, ביצים, רחב, צר, יבש, טרי.

שלב שני – בוחרים את השיטה : בתוך מרק? מוקפץ? רטוב? יבש?

שלב שלישי – בוחרים את סוג הבשר: עוף, פירות ים, בשר, פורק?

רק לאחר שבחרת את כל הבחירות שלך, הוא ניגש להכין את הנודלס וזה יצא בדיוק כמו שאתה אוהב.

כנהוג על כל שולחן תאילינדי סט תיבול להתאמה אישית :

צ׳ילי שני סוגים, סוכר חום, מעין סחוג ירוק חמצמץ ופיש סוס.

אני בוחרת בנודלס ביצים טריים, שהוקפצו בבצל ירוק, נבטים עבים ובוטנים ללא בשר ולהם ואני מוסיפה בנדיבות מכל התבלינים על השולחן ומתעלפת מעונג.

פשוט נפלא.

קערה שמפוצצת בטעמים וטקסטורות.

טעמים נקיים שבאים לך לפה, בלי שום חוכמות ודאווין.

אני מוכנה לאכול קערת נודלס כזו, יום יוםֿ, עד סוף חיי.

42 Song Sawat Rd, Khwaeng Samphanthawong, Khet Samphanthawong,

Bangkok 10100

תחנה שישית –  קארי רחוב 

Chek Pui Restaurant

כסאות פלסטיק אדומים, דוכן ארוך על מדרכת הרחוב, שתי נערות צעירות ונאות שעסוקות במזיגת סוגי הקארי, ללא הרף, לכל העוברים והשבים, שלא מפסיקים לפקוד את מסעדת הרחוב הפופולארית הזו אף לא לדקה.

וביניהן, בחור לא צעיר, רזה ורציני, שמתרוצץ בין כולם, מגיש, מפנה, מביא מזה לוקח לזה וזוכר בדיוק, כמה ועל מה לגבות מכל אחד מהסועדים.

ככה נראית מסעדת רחוב בציינה טאון.

דוכן מאולתר, שנפתח לעת ערב ועליו ערב רב של סירי קארי מכל הסוגים .

האוכל המהביל, הנפלא והזול הזה יוגש למאות ואלפי אנשים עד שעות הלילה המאוחרות.

הכי פשוט,

הכי עממי,

הכי הארד קור,

הכי שאני אוהבת.

לצד הקארי הלוהט ולצינון הבעירה התמידית, מוזרמים מאין שהוא  מגשי תה קר סיני ללא הרף, ואכן יש בהם כדי לצנן את הבעירה הבלתי פוסקת של הקארי.

זה של הדגים בפרט.

קארי דגים מעלף וחריף ברמות שאיבדתי שמיעה לרגע 🙂

מידי פעם תגיח עגלת יד מתגלגלת נהוגה בידי פועל זריז ועליה צפופים סירים וקערות מלאים בקארי דגים מבעבע, קארי עוף צהוב ֿ עם עלי קארי מטוגנים וירוקים וזרים של כוסברה, קארי פורק וביטר מלון, צ׳יקן קארי ירוק בחלב קוקוס ונקניקיות צלויות מסחררות בריחות של לימון גראס וג׳ינג׳ר.

אלוהי הקארי, הלמון גראס וחלב הקוקוס: מה קורה פה?

מדהים מדהים מדהים.

והקארי? עם אורז או עם נודלס?

במחירים המצחיקים האלה אני בוחרת מ-ה-כ-ל .

ולו רק כדי לטעום אותם.

כולל ביצת ברווז שמבושלת בסוייה והיא מדהימה.

אמרתי כבר היום מדהים?

הכסאות האדומים לא נותרים ריקים לשנייה, זה הולך וזה בא.

הנה שני גברים בחליפות מערביות עם עניבה שזה הרגע עזבו משרד ממוזג,

הנה חבורת בנות עדיין לבושות במדי בית ספר,

עקרת בית ובעלה,

נשים צעירות בחבורה מצחקקות ונוגסות בעדינות מהקארי הלוהט בצלחת הפלסטיק,

פועל קשה יום שסימני הצבע נותרו על אצבעותיו המיובלות,

כולם פה.

ואנחנו.

גם פה לא נפקד מקומם של מיכלי התיבול התאיים: הם מונחים על הכסאות האדומים ונכנסים לשימוש כל אימת שמוגשת עוד צלחת קארי כזו או אחרת.

בהיעדרם שום מסעדה תאילנדית לא תהיה מושלמת.

כל אחד יוסיף לקארי שלו את התוספת האהובה עליו :

אחד  יוסף פרוסות צ׳ילי ששרו ברוטב סויה וחומץ טעים להפליא,

אחר יוסיף רק את הנוזל החמצמץ בהם שורים פרוסות צ׳ילי טרי אדום וירוק,

שלישי חופן ירוקים רענן וטרי,

ורביעי יעתיר על מנת הקארי, הלוהטת ממילא, עוד טבעות רבות של פלפלוני צ׳ילי טריים בצבעים של ירוק ואדום.

ואני, מהצד ומתחת למשקפי השמש שלי, לא מפספסת אף אחד מהם.

מוקסמת מהקצב והתנועה.

וכולם נהנים.

מהקארי.

ממש כמונו.

Charoen Krung Rd, Khwaeng Pom Prap, Khet Pom Prap Sattru Phai,

Krung Thep Maha Nakhon 10100, Thailand

תחנה שביעית – מרק ברווזים צלויים

Nai Mao Duck Noodle (ก๋วยเตี๋ยวเป็ดนายเมา 

כל כך הרבה מאכלי רחוב יש פה, לא אספיק לטעום מהכל.

מנטי מאודה שעובר אחר כך לגריל ומיטגן עד הזהבה וקריסיפיות,

עלי בננה ירוקים מכמינים סטיקי רייס ופרוסות דקיקות של פירות ים ותבליני אש.

מאכלי טופו וירק צמחוניים וטבעוניים. מאודים שאחר כך עוברים למשטחים לוהטים, שם יטוגנו ויושחמו וריחם ירדוף אותך עד לרחוב הבא.   

יכולתי להחליט ששבעתי מהקארי – ואכן שבעתי. ויכולתי להחליט שאני לא – ואני מחליטה שאני לא.

בעיקר בשל סיבה אחת, בשל מקום אחד.

ממש בצמוד לקארי הרחוב הטעים הזה יש מקום שמתמחה במרק ברווזים מטורף.

אין מצב לחזור הביתה מבלי לטעום אותו.

ריח מתקתק של 5 התבלינים החמים.

ריחות שהם חלק בלתי נפרד מברווז סיני צלוי, שחום וקריספי.

ריחות של דוודים ענקיים מתבשלים ומבעבעים של מרקֿ, שיקבלו לתוכם בשמחה, אוטוטו, את רצועות הברווז השחום

והצלוי יחד עם נולדס.

או בלי.

יחד עם וון טון שממולאים בבשר עדין וארומטי, שהגברת, היושבת על הרצפה ממלאת כאלה אלפים ביום,

או בלי.

תחליט אתה.

חגיגה.

שמעתי שהיום חוגגים את שנת הברווז הסיני.

אם הייתי מוותרת, זה היה רודף אותי עד לפעם הבאה בבנגקוק.

טוב שלא וויתרתי.

768/6 ถนน มังกร เขตป้อมปราบ

איך נלך לישון בלי מתוק?

תחנה שמינית – שעה מתוקה בצ׳יינה

Sweet Time

המקום למתוקים בצ׳יינה טאון.

אטריות מתוקות.

קינוחים תאילנדיים מתוקים, עם חלב קוקוס, פירות, פירות קלופים (גם הפרי הנורא דוריאן).

הדוריאן. הפרי הכי מסריח ביקום. יש לו ריח של ביוב ממש. טעמתי ולא התחברתי. יש אנשים שמשתגעים עליו.

ותה תאילנדי ירוק וקר.

436 Yaowarat Rd, Khwaeng Samphanthawong, Khet Samphanthawong,

Krung Thep Maha Nakhon 10100

חוזרים למלון,

להתראות צ׳יינה, נתראה.

בשנה הבאה.

מפת השיטוט בצ׳יינה טאון

שלחו במייל או הדפיסו:

שתפו ברשתות החברתיות:

אנחנו גם באינסטגרם

רישום לניוזלטר

הירשמו לניוזלטר של ״fanny's״ וקבלו עדכוני פוסטים, טיולים ומתכונים, מעת לעת.

אולי תתעניינו גם ב...

עוגת הקרנבל של נאפולי

את העוגה הזו אכלתי ביום האחרון בנאפולי בטרטוריה קטנה ומשפחתית. זו היתה הפרוסה האחרונה שעמדה במגש עגול על הקאונטר וכל הזמן הבטתי בדאגה לעברה, חוששת

חזה עוף ברוטב עסיסי ומהיר

מהיר, טעים, אסייתי, הכל בסיר אחד ובלי ללכלך כלים נוספם.  ו קצת אורז לבן לידֿ או אפילו סלט ים תיכוני ויופי של ארוחה. מה 2

חצילים בעגבניות של אבא שלי

חצילים הם אהבה גדולה. זר לא יבין זאת. ֿ אבל כל מי שאוהב חציל מכיר את האחווה הזו. הירק הנפלא הזה, שהוא ים תיכוני וממנו

ברוך שובכם!

הכנס/י לחשבונך למטה

יצירת חשבון חדש!

מלא/י את הטופס למטה לצורך ההרשמה

שחזור סיסמה

אנא הכנס/י את שם המשתמש או האימייל שלך לצורך שחזור הסיסמה.

לעוקביי הוותיקים: עקב תקלה נמחקו פרטיכם, אנא הירשמו שוב. תודה.

 

רוצים להיות הראשונים לקבל עדכונים?

הירשמו לניוזלטר שלנו.