הואה הין עיר המלכים התאילנדים

נוחתים

כשיצאנו מהמטוס אל תוך השרוול שמוביל לאולם הבאים בשדה התעופה בבנגקוק, יכולתי להישבע שאני מריחה ג׳ינג׳ר ולמון גראס.

למון גראס טרי, שקטמו את קצהו זה עתה ודפקו חזק עם סכין כדי לשחרר את כל הארומות.

ריח רענן ולימוני.

ריח של כפכפים וגופיות.

ריח של חופים, ירוק ותכלת.

ריח של תאילנד.

לא יודעת,

אולי אלו הגעגועים לתאילנד או שמוחי מתעתע בי.

כך או כך, אנחנו ממהרים, טודי מחכה וגם הדרך להואה הין ארוכה.

שלוש שעות ברכב.

הואה הין 

להואה הין אנחנו מגיעים בסופ״ש.

הכי טוב זה בסופ״ש, אומר לי יריב שגר שם עם רין וטומי.

הואה הין היא עיר מנומנמת.

אין בה תחכום ורחובותיה וסימטותיה, עמוסים בברים, בתי קפה, מסעדות ומכוני עיסוי (על אמת).

אבל בהואה הין יש גם ריזורטים נפלאים וחופים ארוכים שלא נגמרים עד האופק.

רצינו חופים לבנים ושקטים, פסטורליה ואוכל נפלא.

רצינו חופש.

הגענו להואה הין.

הואה הין התברכה בעיקר באתרי טבע נפלאים מסביבה, בשמורות טבע ובחופי תכלת מדהימים וצנועים.

היא לא יפהפיה הורסת כמו קופיפי,

היא לא משגעת ותכולה כמו קראבי,

היא לא הומה ותוססת כמו האיים.

אבל יש בה פשטות ושקט, שלמרות אלפי התיירים שפוקדים בה,  מרגיש לך שהיא נותרה בלתי מתויירת.

יחסית.

העיירה הזו ידועה כמקום בילוי החביב על משפחת המלוכה מה שהופך אותה נקייה יחסית מסמים, זנות ופשע.

אבל הואה הין מתברכת בנוסף גם באוכל נפלא.

היא מנקזת לתוכה את כל המטבחים החשובים מהצפון  מהמרכז, מצפון מזרח המדינה ומהדרום.

שווקים בהואה הין 

הואה הין התברכה גם בשווקי סופ״ש נהדרים.

יפים, מסודרים, נקיים ומרוצפים בדוכנים של אמנים, בעלי מלאכה ויצירות כפיים מעניינות.

שווקי האוכל  שלה הם מהטובים בתאילנד.

התאמרינד או הציקאדה – שווקי סוף השבוע נראים יותר כמו ירידי אומנות והפנינג אחד גדול.

מופעי מוזיקה חיה, הצגות, אירועים תרבות ואומנות בסביבה מסודרת, צעירה ותוססת.

 שוק הלילה המקומי  Chatchai

בשוק הזה מעורבבים בחן מקומי, דוכני אוכל,  בגדים ומוצרים אחרים והוא מתוייר להפליא.

פה, סיפרו לי יש גברת  זקנה ממוצא תאי וסיני והיא מכינה  את הסלאפאו הכי טעים באזור .

סלפאו מסבירים לי המקומיים, שונה מהמנטו, בכך שבצק המנטו מתוק יותר והוא ימולא במלית מלוחה בלבד, בעוד שאת הסלפאו ניתן למלא במלית מלוחה או מתוקה.

לא הספקתי. אולי בפעם הבאה.

השוק זה וותיק וסטאנדרטי (במונחים תאיים) והוא המועדף על התיירים ואילו שווקי התאמרינד והציקאדה, שהם מודרניים יותר וסוג של ירידי אומנים (ונמצאים זה ליד זה), ֿהם המקומות בהם מעדיפים המקומיים לבלות (והם פתוחים בסופ״ש).

Tamarind Market

התאמרינד הוא שוק יפהפה ומתוכנן כמו כיכר עגולה. במרכז מושבים ושולחנות מבטון אפור, טרנדי ואפנתי, ביניהם עצים מוריקים ופרחים צבעוניים. מסביב לכל  אלה – דוכני אוכל .

בולטים בעיקר הם המתוקים, שהם שיא העידון והאסטטיקה.

ויש גם נקניקיות, וחזיר צלוי, כדורי אורז, קארי ופאד קפאו.

ועל בימה קטנה עומד זמר עם גיטרה ופליי בק ושר שירים באנגלית. אמריקה בתאילנד.

עונג אמיתי.

Nong Kae, Hua Hin District, Prachuap Khiri Khan 77110, Thailand

Cicada market

השוק הזה צמוד לשוק התאמרין וגם הוא מתנהל בסופי שבוע.

יש פה אמנים שעוסקים בעבודות עדינות של תכשיטנות, אריגה ותפירה, עבודות עץ ובובות.

אווירה של הפנינג ענק. שוק מסודר, נקי, לפעמים קצת מרגיש לי  מערבי מידי במובן מסויים, אבל  לא כשזה מגיע לדוכני האוכל  פה. אלה מחזירים אותך לתאילנד מיד.

וזה אוכל תאילנדי משגע.

המון דוכני אוכל מכל הסוגים והטעמים וסביבם פזורים מקומות ישיבה מסודרים. אמפיתיאטרון ענק שמציג הצגות ילדים בתאית בדרך כלל ומוסיקה חיה.   ברוב הדוכנים יש את ״עשה זאת בעצמך״, אתה בוחר את המרכיבים והם רוקחים את המנה: נודלס, מרקים, סלטים. מה, כמה ואיך –

אתה מחליט. הכל טרי כל כך, אסטתי ונקי. המנה המנצחת שלי להערב : מרק נהדר, ארומטי חמוץ, חריף ומלוח, עשיר בנבטים, רצועות בשר צלויות, נודלס וירקות. 

83/159 ซอยหัวถนน 21 (สวนศรี), Nong Kae, Hua Hin District, Prachuap Khiri Khan 77110, Thailand

המלון שלנו 

אנחנו בוחרים להתאכסן במלון שהוא מבנה קולוניאלי משגע ויושב על החופים הנפלאים של הואה הין.

כשאני מתרווחת על כסאות העץ המרופדים שבמרפסת, הפונה לבריכה, לגנים המטופחים ואל הים ועוצמת עיניים, אני מצליחה לדמיין  כיצד חיו משפחות אירופאיות בקולוניות של דרום מזרח אסיה.

חוזרת לסרטים המוכרים עם האנגלים והצרפתים, הכובעים העגולים והנוקשים, מכנסי החאקי שלושת רבעי ונעליים וגרביים.

וכילות.

נגד יתושים.

כשיורד הערב, כאילו ניתן אות סודי והעיר מתעוררת לחיים. הסמטאות והשווקים תוססים ומלאי אדם וחוגגים.

בעיר שני קניונים מרכזיים ומעניינים

הראשון הוותיק יותר והאהוד על התושבים הוא ה Market village שבנוי בסגנון תאילנדי משהו, שוקק ומלא חיים, בעיקר בקומת המרתף שלו שהיא קומת ה- food court.

ביתר הקומות אפשר למצוא את כל המותגים המערביים ורשתות האפנה הגדולות בעולם.

ב food court אתה קונה מעין כרטיס מגנטי, שאותו אתה טוען בסכום נקוב (בעצם סוג של רב קו) ואיתו משייט מדוכן אוכל אחד לשני עד שאי אפשר לאכול יותר.

כמה חבל.

ביצי שלוים קטנטנים מטוגנים. אני יכולה לאכול 1000. את האוכל מכינים במקום, לנגד עיני. טרי, מקומי ועונתי וכמעט ביתי.

בעצם, אוכל ביתי.

אוכל קניונים מעולם לא היה מגרה כל כך, טעים וטרי.

אני נכנעת לאהבתי לפירות הים ומזמינה סקאלופס שטוגנו בחמאה מזוקקת עם פירורי בוטנים ורוטב בוטנים חריף.

הקניון השני הוא ה Blue port שלא מבייש שום קניון בכל מקום אחר בעולם.

והוא מדהים.

הוא מיועד בעיקר להמוני הזרים, שרכשו בתים על חופי התכלת פה ומעדיפים לבלות את שארית חייהם בשלווה התאילנדית.

פאר,יופי ואסטתיקה. גם האוכל ב- fast food נראה מדהים.

במסעדות בלב הסופר מרקט היוקרתי, שמדפיו מלאים במוצרי ייבוא מכל העולם. ויש גם פינת ״בשל זאת בעצמך״: אתה בוחר נתח בשר, דג או פרי ים, ניגש לשף ומבקש שיבשל לך בדיוק, אבל בדיוק, כמו שאתה אוהב.

מהאקווריום הענק תוכל גם לבחור את הדג או פירות הים שלך – אין טרי מזה.

Pran buri national forest park

עשרים דקות ברכב מהואה הין ומגיעים לאחד מהמקומות היפים באזור. פארק טבע מקסים שנמצא על חוף הים.

מדובר בסבך עצים מכל הסוגים, טרופיים, גבוהים, ירוקים וצפופים, וביניהם מסלולי הליכה מתפתלים עם נקודות תצפית ירוקות.

על גזע עץ, נחה מתחרדנת לה בשמש, לטאת מים, שהיא יצור מקודש עבור התאילנדים. 

הגברת הזו יכולה להגיע עד ל-3 מטרים אורך והיא נראית כמו קרוקודיל, זוחלת ביבשה, מטפסת על עצים וצוללת במים. אף אחד לא מעז לעשות לה דבר, גם כשהיא חוטפת  את תרנגולות החצר או תוקפת בעלי חיים אחרים.

קדושה היא קדושה.

ההליכה כיפית והאוויר נעים עד שמגיעים למעגן קטן, שם תמתין לנו גברת מקומית כבת 60 עם סירת מנוע צבעונית, שתוביל אותנו לשייט מקסים על הנהר, עד לשפכו של הגולף של תאילנד.

עד לנקודה בה נפגשים הכחול

אל

הכחול.

שמיים – ומים.

על גדות הנהר כפרי דייגים וספינות הדייג שלהן עוגנות לאחר לילות שיט ארוכים. חלקן יישארו לדוג בנהר וחלקן יצאו אל הים הגדול. משם יגיעו עם שלל הדגה העשירה מהגולף של תאילנד.

ביציאה חזרה מהשמורה המקסימה, אנחנו מתעכבים בחורשה ממול שמשקיפה על חוף יפהפה ותכלת המים של הים.

המטבח בהואה הין

הואה הין שנמצאת במרכז תאילנד נהנית מכל סוגי האוכל שמגיעים מהצפון המפונק עד לדרום העשיר והחריף.

ההשפעות מלאוס, וויאטנם , הודו וסין מורגשות במטבחים של הואה הין ומתוכם נולדו מאכלים חדשים, שהם סוג של פיוז׳ן בין מטבח תאי להודי, תאי ומאלזי, לאוסי, קמבודי ואחרים.

אחד המטבחים האהובים הוא המטבח של הissan, שמגיע מצפון מזרח תאילנד וקרוב גיאוגרפית לקמבודיה וויאטנם.

מצ׳אנג מאי הם מקבלים את נודלס הביצים הדקיקות, את הקארי בחלב קוקוס ונקניקיות מתקתקות שיש בהן המון למון גראס, קארי וקפיר ליים.

הדרום הביא איתו את הקארי הצהוב שהוא החריף ביותר במטבח התאילנדי וצהוב בעיקר בזכות השימוש הרב בשורש הכורכום הטרי, הקטן והממזרי.

התאילנדים אוכלים בחוץ. הכי כדאי, הכי טרי והכי זול.

 

מרק נודלס פורק  –TAL THUN  GUAY TIEW

אני מתחילה את הסיור המקומי שלי במסעדה מקומית בת שלושה דורות.

את הבקרים פה מתחילים התאיים עם מרק איטריות פורק. זו ארוחת הבוקר האולטימטיבית פה.

מרקי נודלס פורק Guay tiaw moo

בעצם, כל המסעדות שנאכל בהן היום, הן מסעדות פועלים פשוטות ומקומיות. זה בדיוק מה שאני אוהבת ולשם כך בדיוק הגעתי לכאן.

במסעדת הפועלים הזו אנחנו דוגמים שני סוגי מרקים ואת שניהם לא אהבתי. מה שנקרא: הארד קור במובן הקיצוני של המילה.

שניהם עם פורק ושניהם עם נודלס.

האחד מכיל נקניקיות דגים. אין מ לעשות – מדובר בטעם נרכש.

לא אהבתי.

המרק השני עם אטריות אורז, המון למון וגראס וכבד של פורק קצוץ. לא אהבתי.

הארד קור. אמרתי?

על הכל מונח טופו מותסס ומוחמץ, לא טעים לי.

צבע המרק הוא וורדרד והוא מגיע מהטופו המותסס.

נדיר שלא טעים לי בתאינד.

ממשיכים.

לשולחן מוגשים מעין רביולי מטוגנים ממולאים בפורק טחון. בעצם הרביולי הזה הוא הבצק ממנו מכינים את הנודלס.

על השולחן יש מגש עם רטבים חמוץ מתוק מלוח וצי׳לי להוספה לפי הטעם.

המסעדה נקראת: נודלס מתחת לבית כיוון שהמסעדה היא – מתחת לבית.

phetkasem road hua hin prachuap khiri khan huahin. soi hua hin 52/71 

khao lam   – קינוח או נישנוש 

תלוי במצב הרוח שלך היום.

ותלוי אם לגברת שמכינה את העיסה הטעימה הזו, יש מספיק צינורות במבוק באותו יום.

כך או כך, היא ממלאה אותם בשתי עיסות שונות ומתוקות:

לבנה – עיסת אורז, חלב קוקוס וסוכר.

אדומה – עיסת אורז, חלב קוקוס, סוכר ושעועית אדומה רכה.

עוד קודם, היא מבקעת עם גרזן את צינורות הבמבוק העקשניים, שלא עומדים מולה.

אלופת העולם בביקוע במבוקים. 

אחרי שמילאה אותם באחת מהתערובות הללו היא צולה את צינורות הבמבוק על גריל אלכסוני שמאפשר צלייה איטית מהרגיל, עד שהתערובת מתקשה ומתייצבת.

פייר, הופתעתי.

ממש טעים.

אוכל דרומי , חריף בעיקר

האוכל הדרומי משלב בתבונה את תערובת הירוקים, שהיא גם אופיינית לקמבודיה, וויאטנם וגם לצפון מזרח.

יש פה בזיליקום סגול, הולי בזיל שהוא בזיליקום מתוק ואפילו בזיליקום למוני את כל הטוב הזה לועסים יחד, עם האוכל, דבר שמרענן את הפה ועוזר למתן את החריפות השורפת.

כך גם עם מלפפונים קלופים וטריים, חצילונים קטנטנים בגודל של זיתים, חצילונים אחרים מאורכים ויש מפוספסים וחצילונים סגלגלים שמנמנים. כל זה לצד שעועית ירוקה טרייה. הכל נאכל כסלט טרי. הירקות כל כך קטנים וצעירים, שהם טעימים as is, בלי שום תיבול. מדהים.

לכל זה מתלווה סדרת הרטבים של פיש סוס, ליים, סוכר חום וסוגי צ׳ילי.

במטבח הזה משתמשים המון בשילוב של קארי וחלב קוקוס.

טעמנו ביטר מלון שזה ירק שנראה כקישוא ענק וארוך, ירקרק עם שוליים משוננים, חתוך לפיסות, מרוקן וממולא בבשר פורק טחון, ממש כמו המחשי שלנו, רק שהוא שוחה במרק חמצמץ ומריר מהביטר מלון.

המחשי הזה נקרא Gaeng jued.

אכלנו בשר קצוץ נהדר, נהדר, נהדר, חריף בטירוף עם הרבה עשבי תיבול, הרבה ספייסס, יילו קארי וכפיר ליים ולמון גראס  ביחד עם אורז לבן שלא היה סטיקי רייס.

אחת המנות הכי מדהימות שאכלתי פה מעולם !!

הבשר נקרא kua kling

Hua Hin‏, Prachuap Khiri Khan Province‏, תאילנד

אוכל צפון מזרח issan

שתי נשים מבשלות פה, אם ובת.

בשעות הצהריים המנומנמות היה נדמה לך שהתנועה הדלילה מעידה על כך שהמסעדה לא משהו, אבל מודיעין מוקדם סיפר לנו שזו אחת משלוש המסעדות האהובות והעסוקות ביותר בהואה הין, שמתמחה באוכל מאיסאן.

המון טייק אווי מסתבר.

ואכן, אחת המסעדות הכי טובות בעיניי בהואה הין ובכלל בתאילנד.

האוכל פשוט מדהים. אני לא יודעת כיצד לתאר ארוחה במסעדה פשוטה שכל מה שהוגש בה טעים להפליא באופן קיצוני. הכל.

מסעדת פועלים פשוטה,  בלי הוד והדר, אבל כל מה שטעמנו היה לא פחות ממדהים.

פה אנחנו אוכלים את סלט העוף ה לאפ גאי הכי טעים שאני מכירה. Lap gai.

השתיים צולות את העוף על גחלים ואחר כך קוצצות אותו אל תוך ים של שאלוטס, צ׳ילי, ליים, נאם פלא וטונות של ירוקים.

וואווו  !!!

בצלחת הירוקים האופיינית לאוכל מאיסאן אנחנו מקבלים גם מורנינג גלורי והם מיועדים ללעיסה מיד לאחר הקארי הלוהט.

מסתבר שישנם שלושה סוגי מורנינג גלורי:

הארוך הדקיק מרובה העלים והוא מיועד להקפצה ובישול.

אחר, שמנמן וקצר שנכנס לתבשילי הקארי.

והאחרון , דקיק קירח עלים, אבל הגבעול שלו עדין ולעיס ומתקתק והוא פה ביחד עם כל הירוקים בצלחת.

והאוכל האיסאני בוער בפה. בדיוק כמו שאני אוהבת.

אנחנו גם אוכלים מנה של  רצועות במבו מבושלות בסוג של קארי ירוק ועשיר טעים להפליא Soup no mai .

הסום טאם הקלאסי משנה פה אדרתו ובמקום רצועות הפאפיה הזכורות לטוב (או המנגו הירוק) יש בסלט גילופי תירס טרי ומתוק.

הכירו את ה- Som tam Cau pod .

את התירס הם כותשים עם עגבניות ושעועית ירוקה,  מתבלים בדיוק כמו סלט פפאיה ומוסיפים כמובן, בוטנים מומלחים.

מה אומר ומה אגיד?

פשוט נפלא.

את הירוקים הם מרססים בגושים קטנים של קרח כדי לשמר את רעננותם ולהוסיף לרעננות הפה הבוער. גאוני.

אנחנו שואלים ומקבלים טעימות של פורק בלי  pork belly שזה בשר שיש בו בעיקר שומן. קוביות קטנטנות הם מטוגנות בשמן עמוק, לאחר שיובשו שעות בשמן והם מקבלים טקסטורה וקראנ׳ציות של ביסלי.

בכלל טכניקת יבוש הבשר בשמש פה מאוד רווחת. ונראה באופן מפתיע, שאין להם שום בעיה עם חרקים.

את החטיף הזה קונים התאים בשקיות ומנשנשים במהלך היום, ממש כמו הביסלי שלנו.

ויש גם פאט בלי Fat belly, שזה רק השומן שמרוטש דק דק, חתוך לקוביות ומטוגן שקוף וצהבהב. גם הוא קריספי להפליא. 

Hua hin hua hin district prachuap Khiri khan 77110

032-514335

חולמת על המלך ומבשלת אוכל צפוני –  khao soi

היפהפיה הזו הגיעה מצפון תאילנד וקוראים לה Khun Wanphe.

לפני 30 שנה היא נפגעה באופן אנוש ואיבדה את דופק הלב למשך 6 דקות. כך היא מספרת.

כשהיא ריחפה שם, בין חיים למוות, היא חלמה שהמלך האהוב, מושיט לה ידיים, מקים אותה ומציל את חייה.

היא אורזת את עצמה ומגיעה להואה הין מול ארמון המלך, שהוא הארמון האהוב ביותר עליו מכל ארמונותיו האחרים.

היא פותחת מסעדה קטנה ומבשלת שם אוכל מהצפון.

כל המסעדה מלאה בתמונותיו של המלך האהוב.

שם אנחנו טועמים פורק שהיא מייבשת בשמש, בעצמה, בסבלנות רבה, במשך ימים ארוכים.

היא מגישה לנו קערה עם אטריות ביצים דקיקות שאופיינות לאיזור הצפון ושמתאימים בעיקר לבישול בקארי חלב קוקוס צהוב  האטריות נקראות khao soi.

הייחוד במנה המשגעת הזו הוא, שהתבשיל הצהוב הצפוני הזה מלא באטריות ביצים דקות רכות ושספגו את טעמי הרוטב ומעליהן מפזרים את אותן איטריות כשהן מטוגנות. השילוב של השניים משגע.

מתי בפעם האחרונה אכלתי עוף כזה?

אנחנו מזמינים ומקבלים גם קערת קארי צפוני, שהיא אומרת, שמגיע במקור ממינאמר והוא מבושל עם עוף. התבשיל לא חריף אבל כמו בתאילנד, אתה מוזמן לתבל את האוכל שלך בסט התבלינים והרטבים שנמצאים על כל שולחן בתאילנד.

התבשיל נקרא  Gaeng hang lae.

האישה היפה הזו מגישה גם נקניקיות פורק Sai ua מתקתקות עם המון למון גראס. הן אופייניות לצפון תאילנד מקום הולדתה

המסעדה ממוקמת ממש מול הכניסה לארמון המלךֿ.

Hua Hin‏, Prachuap Khiri Khan Province‏, תאילנד

טלפון 064-179-6765

נודלס בגינה – noodels in the garden

והיא נסתרת מהרחוב הראשי, מוכמנת עמוק בתוך גינה עם עצים עבותים וזקנים, בתוך סימטא קטנה שהיא Dead end.

פה אנחנו אוכלים מעין קרקרים של אורז מטוגן. שמתברר שמכינים אותם בארבעה שלבים:

שלב ראשון –  מכינים סטיקי רייס.

שלב שני – מצננים אותו ונותנים בו צורת ריבוע.

שלב שלישי – מייבשים אותו בשמש.

שלב רביעי – מטגנים אותו בשמן עמוק.

הוא מוגש עם רוטב בוטנים חריף וטעים.

כל קשר בינו לבין פריכיות האורז שלנו הוא מקרי לחלוטין.

Khao teng

אנחנו אוכלים סוג של נאן שהם קוראים לו רוטי, חם קריספי וטעים להפליא.

הנאן מוגש פה עם קארי חלב קוקוס ירוק נ ה ד ר….חריף מאוד וטעים טעים טעים.

בקארי יש בו אפונה ירוקה וגדולה, במבו שוט חתוך דקיק, חצילונים קטנים ונהדרים והמון בזיליקום.

המאכל נקרא Gaeng kiaw wan gai. 

לקינוח אנחנו מקבלים khanom tuai.

מדובר בממתק מחלב קוקוס שמאודה בשתי שכבות, כשהשכבה התחתונה, חומה מקמח רבוך והשכבה העליונה לבנה ומבהיקה מקרם הקוקוס והסוכר.

מתוק ונעים בפה אבל כבר אכלתי קינוחים תאיים טעימים ממנו.

Guay Tiaw Chom Suan (ก๋วยเตี๋ยวชมสวน
10/37 Hua Hin Soi 16,
Hua Hin, Chang Wat Prachuap Khiri Khan 77110

דקה לפני שאנחנו עוזבים את הואה הין בעצב, אני הולכת לשוק המקומי, במקום שבו מתרחשים הדברים האמיתיים. אנחנו נחשפים לריסוק הקוקוס בשיטה ממוכנת וגם בידיים, שכבר ראינו גם בוויאטנם. 

ואיך לא? וקונה לי סיר לאידוי באנים. אחרת איך נאכל באנים?

ומצלמת ביצים וורודות שהתאילנדים כל כך אוהבים (ביצים משומרות במלח כמה שבועות עד שהצבע מתחלף).

לא טעמתי.

מה שכן טעמתי שבוע אחר כך, בצ׳יינה טאון,  הן ביצי אווז מבושלות בסוייה. טעים להפליא.

שלום הואה הין, מי יודע מתי ניפגש שוב.

 

שלחו במייל או הדפיסו:

שתפו ברשתות החברתיות:

אנחנו גם באינסטגרם

רישום לניוזלטר

הירשמו לניוזלטר של ״fanny's״ וקבלו עדכוני פוסטים, טיולים ומתכונים, מעת לעת.

אולי תתעניינו גם ב...

ריבת תפוזים של אמא

את הריבה המדהימה הזו, אמא נהגה להכין לכבוד החגים. לכבוד פורים, לכבוד ראש השנה ובעיקר לכבוד המימונה, שאז עמד מסדר ארוך ומשגע של שלל ריבות

מרק דובדבנים הונגרי קר

אני כל כך נבוכה לתת את המתכון של המרק המשגע הזה, אבל הוא כל כך טעים וקל ומהיר, שאני בשנייה מתגברת על המבוכה רק כדי

מז׳ואיז׳ין סרדינים מחותנים

סרדינים מחותנים הם אחת המנות הכי מוכרות בארץ. גם לא מרוקאים מכירים את המנה המשגעת הזו, שהופכת את הסרדינים, שהם בדרך כלל דגים פשוטים, למנה

מרק עדשים טורקי ומופלא

Ezo Gelin כך זה הופיע בתפריט שנכתב כולו בטורקית ולא הבנתי מילה ממנו. אז הקלדתי את צמד המילים הללו בגוגל, לחצתי על images והופיע לי

ברוך שובכם!

הכנס/י לחשבונך למטה

יצירת חשבון חדש!

מלא/י את הטופס למטה לצורך ההרשמה

שחזור סיסמה

אנא הכנס/י את שם המשתמש או האימייל שלך לצורך שחזור הסיסמה.

לעוקביי הוותיקים: עקב תקלה נמחקו פרטיכם, אנא הירשמו שוב. תודה.

 

רוצים להיות הראשונים לקבל עדכונים?

הירשמו לניוזלטר שלנו.