מונטמארטר Montmartre – רובע 18 בפריז

מסלול הליכה:  כ-5 ק״מ    

מטרו: lamarck caulaincourt (ירוק 12)

מונמארטר.

גבעה ירוקה, גבוהה ונישאת על פני העיר המדהימה הזו.

בסופו של יום, מה שמגדיר את הגבעה הזו הן העליות והירידות, העצים הגבוהים והעתיקים, הרבה אמנות ומראה פנורמי משגע על כל העיר.

ו…ההיסטוריה של המקום ושל האנשים ששמו אותו על המפה.

הרבה שמות חשובים בעולם האמנות הסתובבו ברחובות העתיקים האלה.

אז, נהרו לכאן אמנים ואומנים בעלי שם מכל רחבי אירופה ומכל העולם והיא הפכה לשם נרדף למקום מושבם של האמנים החשובים ביותר במאות האחרונות באירופה.

במקומות רבים בשכונה ניתן לראות שלטים קטנים המציינים את מקום מגוריו של זה, האטלייה של ההוא ופה ההוא עבר רק לרגע. בגבעה הקטנה הזו יש מקבץ של מוזיאונים קטנים ונהדרים.

לגבעה הזו יש כוח רומנטי והיסטורי והיא מציתה את הדמיון לכל חובב אמנות והיסטוריה. 

אחרי שיצאנו מתחנת המטרו וטיפסנו במדרגות, מתנשמים ומתנשפים, הגענו לרחוב Caulaincourt. הרחוב מקסים ושופע כיכרות קטנות, עם עצים גבוהים ועתיקים, שמצלים עליו ועוטפים אותי ברוגע ירוק.

המדרגות בתחנות המטרו של מונטמארטר מקושטות כולן בציורי קיר מרהיבים בנושאים שונים, והמצלמה שלי לא מצליחה לתפוס את הצבעוניות היפה שלהם.

צרפת ויפאן בחיך אחד

כמו תמיד, אני משתדלת להתחיל את הבוקר שלי בפטיסרי מיוחד והיום הגענו לאחד כזה. קטן אבל גדול.

אני משתגעת על החינניות של השלט הקטן הזה שמכריז בצניעות, כמעט בדממה: ארטיזן בולונג׳ר בוריס לומה.

ארטיזן – שהוא אמן.

טארט לימון מהמשובחים שאכלתי בחיי

מבנה הפטיסרי הקטן הזה עתיק וקירותיו ספוגים היסטוריה. התקרות מצויירות ביד אמן וקירות המקום מצופים באריחים צבעוניים ויפים.

העיצוב והעטורים מזכירים ארמונות ובתי אצולה אחרים בפאריז, עתיקים והיסטוריים.

הטראטים הקטנים במבחר צבעים וטעמים, עדינים, קטנים, מדוייקים ומעוצבים באופן מושלם.

מסתבר שלומה בילה שנים רבות ביפאן וגם נישא לאישה יפאנית. המאפים שלו משלבים בין הקלאסיקה והטכניקות הצרפתיות לעדינות והמנימאליזם היפאני. הוא גם משלב במאפים שלו טעמים יפאניים לצד קלאסיים. למשל: טארט המאצ׳ה נהדר יחד עם פטל חמצמץ.

אני מזמינה אחד כזה ולא מוותרת על פאי לימון עם נענע. שניהם קטנים, שניהם מושלמים ועדינים כל כך.

אנחנו יושבים בשקט, בשולחן הפשוט שברחוב השקט והירוק הזה ואני מתרכזת בטעמים.

הבצק  של פאי הלימון, פריך וקרמלי ומעליו שכבת קרם לימון מושלמת. חמוצה בדיוק במידה שלא מעיקה על החיך וזורקת אותי לזיכרונות ילדות.

כל ילדותי אהבתי טעמים חמוצים. תמיד העדפתי פירות בוסר שהיו עדיין חמצמצים: שזיפים, משמשים, ענבים ואגסים. את הסלט שלי אני תמיד מתבלת בהרבה לימון וירקות וחמוצים הם אהבה גדולה שלי.

ופה בפטיסרי עם טארט הלימון הזה, שצובע את כל החיך בצבעי קיץ. פה זו שלמות וכל ביס הוא מתנה.

אני לא מתאפקת וכמעט מיד אני פונה לבדוק את טארט המאצ׳ה המעוטר בפטל בוער.

נדמה לי שתחתיתו סוג של פריך מתפורר, מעליו סוג של בחושה מטורפת, רכה ונהדרת ומעל הכל: קרם מאצ׳ה ירוק, לא מתוק מידי וטעים להפליא, את השקט של המאצ׳ה מזעזע הפטל בחמיצותו, ושניהם משתלבים בפה שלי בהרמוניה מושלמת.

שלמות.

boris lume ,rue Caulaincourt 48,Paris. Metro Lamarck-Caulaincourt

השוקולד הזה נפלא 

אנחנו יוצאים מבוריס לומה ופונים ימינה, על המדרכה שירבוט לא ברור שלוכד את עיני ואנחנו חוצים את הכביש לחנות ממול, של אחד להרר.

הוא שוקלוטייר, הוא פה כבר 20 שנה, והוא ענק.

שוקולד בצורות, בצבעים ובטעמים, מרשמלו עם שוקולד, סוכריות, גלידות עם שוקולד, עוגיות, טארטים קטנים וקינוחים מטורפים כמו שקית שוקולד שלו.

אני מתעלפת מהכל, אבל אני אחרי שני טארטים ולפני יום גדוש בקולינאריה, פותחת את תיק הגב שלי וכרגיל מחליקה לתוכו שוקולדים מכל הסוגים. אחד השוקולדים המדהימים שלקחתי הביתה הוא חצאי כדורי שוקולד דקיקים של שוקולד מריר דקיק ובתוכם מילוי מטורף קרמלי בטעמים שונים: תפוז, בזיליקום ופירות יער. הוא קורא להם Pop Art.

יש לו סיגארים מוזהבים משוקולד בטעמים שונים אני מתעלפת.

אנחנו מבקשים בנימוס לארוז לנו את הדבר המדהים הזה. שק- שוקולד.

אין לי מושג מתי ואיפה נאכל אותו, אני פשוט לא מסוגלת לצאת משם בלעדיו.

Arnaud Larher 53 Rue Caulaincourt, 75018 Paris 

שק השוקולד של להרר. תחתית פריך לוז עדין, קרם לוז בתוכה עם שברי לוז מקורמלים ומרנג לוז ומלעלה אגוז לוז קלוי בציפוי זהב. טירוף חושים.

רחובון אחד יפה והפסקת קפה

אנחנו שבים וחוזרים לצידו האחר של הרחוב וממשיכים במורד הרחוב ובכוון ההפוך לפטיסרי. מיד בצד ימין, וליד סופר קטן, יש גרם מדרגות לא קטן אבל אחרי שני הטארטים אני מחייבת את עצמי לטפס אותם בקלילות עד סופם, שם אנחנו פונים ימינה לרחוב אנדרה l’eandre.

יהיו עוד הרבה גרמים כאלה היום. עולים ויורדים.

רחוב ל׳אנדרה הוא רחוב יפה ויוקרתי בשכונה. שתי שורות בתים שמזכירים קוטג׳ים בסגנון אנגלי, רק יותר יפים וגגותיהם צבועים בגווני ירוק וכחול.

זהו רחוב קטן שהוא מדרחוב ירוק ושקט וללא מוצא, ותושביו, שגרים במקום הכי גבוה במונטמרטר, זוכים לאחד מהנופים הכי יפים בגבעה, שמשקיפה על כל העיר.

 Villa Léandre, 75018 Paris, France

בכניסה לרחוב הקטנצ׳יק הזה, יש בית קפה – מרסל. בית קפה מודרני ויפהפה. 

הפסקת קפה הכרחית פה, גם בשל המקום היפה הזה וגם להמשך תכנון המסלול היום.

השיק והסטייל הפריזאי לא פוסחים על כוסות הקפה וגם לא על כיור בשירותים. אך….כמה אני אוהבת את העיר הזו.

Marcel, 1 Villa Léandre, 75018 Paris, France

בחלק הזה של השכונה הכל שקט ורגוע. העצים גבוהים, זקנים וירוקים. תענוג מושלם לשוטט ברחובות הקטנים שמשובצות בנקודות חן משובבות.

כשאנחנו עוזבים את מרסל אנחנו יורדים ברחוב משמאל שמתפתל ויורד, עד שאנחנו מגיעים לכיכר קטנה ומקסימה. זו כיכר דאלידה. דלידה היתה זמרת ושחקנית צרפתית אהובה מאוד והבית שגרה בו נמצא לא רחוק מפה.

דאלידה קבורה פה במונטמארטר בבית העלמין הגדול והירוק.

מימין לכיכר יורד רחוב שמגיע לכיכר איימה וממנה לרחוב לפיק המקסים Rue Lepic לשם אנחנו נמשיך.

ממול לכיכר רחוב מתפתל ויפהפה שממנו מציץ לנו הסקרה קר.

משמאל לכיכר גרם מדרגות שיורד חזרה לרחוב של השוקלטייר והפטיסייר.

אנחנו בוחרים בפנייה מימין הכיכר וממשיכים עוד דקותיים לכיכר הבאה.

Place Dalida, 75018 Paris, France

Le Passe-Muraille – האיש שעובר דרך קירות 

הגענו לכיכר איימה שהיא אטרקציה מקסימה ומעניינת. פה אנחנו מציצים על האיש שעובר דרך קירות.

הפסל הזה, שמציץ מתוך הקיר בכיכר, הוא מחווה של ג׳אן מארה לספרו של מרסל איימה, שחי ועבד רוב ימיו בשכונה.

4 Pl. Marcel Ayme, 75018 Paris, France

והנה שוב, כמו בכל סיבוב ופינה מציץ אלינו הסקרה קר, שעוד מעט נגיע גם אליו.

יוצאים מכיר איימה וממשיכים במורד הרחוב, חצי דקת הליכה ועכשיו אנחנו ברחוב לפיק Rue Lepic. מידי פעם יכריז שלט קטן וכחול כי פה גר, עבד ויצר אמן זה או אחר.

רחוב לפיק הוא רחוב מתפתל ויפה ששמר על אופיו גם לאחר עשרות שנים. כשאני מגיעה אליו מצד ימין מציצה אליי תחנת הקמח האחרונה בגבעה, שבעבר היתה מלאה בהן. la moulin radat.

Le Moulin de la Galette, 83 Rue Lepic, 75018 Paris, France

 כל הדרך מרחוב לפיק וסביבותיו,  – ועד לנקודה הבאה שלנו – אנחנו נחשפים לבניינים מקסימים ומעניינים.

הארכיטקרטורה פה שונה לגמרי מזו של פריז העיר וכמעט שלא מזכירה אותה כלל. אין פה צריחים וכיפות, אין מבנים גבוהי קומה ומפוארים, אין מרפסות מפונפנות, רק בתי קטנים, נמוכים וישנים.

אם נמשיך מתחנת הקמח למטה ללפיק, נגיע לבית בו גר וואן גוך לתקופה קצרה.

אבל אנחנו בוחרים להמשיך שמאלה ולעלות איתו לנקודה הבאה.  ועולים איתו למעלה, רק כדי להתגלגל איתו למעטה לפלאס דו טארטרה.

Place Du Tertre

לכיכר הזו הגעתי, לפני המון שנים, הלומת קסם בפעם הראשונה מהעיר המרהיבה הזו, מצועפת בסיפורי צרפת ההיסטורית, מוקסמת מכל אבן, פרח ומבנה מפואר.

בפעם הראשונה, עליתי לגבעה הזו והגעתי לכיכר הקטנה, שהיתה מלאה בציירים ואמנים שגדשו אותה, גם היום.

וואן גוך ודאלי וארנסט המינגוואי כולם הסתובבו סביבי, הפיצו את אומנותם ויצירותיהם ואני, ילדה בת 20 מסוחררת, מאוהבת, מוטרפת.

לפתע שמעתי צעקה: דונט מוב. נבהלתי ולא זזתי.

אמן מספריים גזר את הפרופיל שלי בדקה וחצי והציג בפניי את היצירה, ממתין בחיוך שאשלוף את היורואים (אז פרנקים). לא עמדתי בפיתוי ושילמתי, למרות שהפרופיל לא היה מדוייק אבל די מחמיא.

אז וגם היום, בכיכר הקטנה הזו עומדים ציירים ורשמים ואמנים עם כני ציור ועפרונות פחם, שאם תעמוד חצי שעה מולם פלוס כמה עשרות יורואים, הם ישמחו לשרטט את הפרופיל שלך. רק שהכיכר שבה עומדים האמנים ״זזה״ הצידה והיא עכשיו בכיכרונת צמודה ובכיכר הגדולה המוני תיירים, מסעדות ובתי קפה.

משמאלנו מוזיאון דאלי. אני משתגעת על דאלי אבל היום בתכנון מוזיאון ההיסטוריה של מונטמרטר שמעניינת אותנו.

Place du Tertre, 75018 Paris, France

גלריית רחוב 

מטבע הדברים והטופוגרפיה, המסלול שלנו במונטמארטר הוא מסלול של עליות וירידות. חלקן תלולות יותר וחלקן פחות. עוד מאמץ קטן ועולים לרחוב SAULES שהוא סוג של גלריית רחוב מתוק, במורד הרחוב ומצד ימין נמצא מוזיאון מונטמארטר.

לשם מועדות פנינו.

Rue salules 1 paris

מוזיאון ההיסטוריה של מונטמארטר 

זה מוזיאון קטן וחמוד!!

מוקף מדרונות ירוקים וגינה גדולה ירוקה. באחד המדרונות שלו שתלו גפנים !!! איזה יופי, בתוך כל הצפיפות של הגבעה ההיסטורית הזו, נפתחים מרחבים ירוקים ומלאי אוויר ונופים שמשקיפים לעבר הגבעה והעיר למטה.

הגינה הגדולה יחסית, שמקיפה את המוזיאון הקטנצ׳יק הזה גם היא די מפתיעה בגודלה, גם ביחס למבנה וגם ביחס לבנייה הצפופה במונטמארטר.

והחלון הירוק הזה שלפתע נפתח במרכז הגבעה, מקיף את המוזיאוון  ועוטף אותו בעצים ומדשאות, שיחים ופרחים. הוא מטופח ומלא בפסלים וספסלי ישיבה. ונוף פתוח ורחב אל עבר העיר.

בתוך המוזיאון עצמו ההיסטוריה של גבעת המונטמארטר:

יצירות אמנות של אמנים מקומיים, שגרו, חיו ויצרו פה בגבעה. צילומי הגבעה כשהיא עדיין הר טרשים קירח, מדבר ממש, ורק ברקע אחת מטחנות הקמח שמסתובבת.

כרזות מקסימות מתקופות שונות.

קיר שלם, שמתאר את התפתחות ריקודי הקאן קאן, ההיסטוריה שלו וההיבטים האמנותיים של הריקוד.

לה מולן רוז, הפולי ברג׳ה. 

ובחוץ פסלי ברונזה ואבן שפזורים בגינה הגדולה. אין במוזיאוון הזה יצירות גדולות של אמנים גדולים, אבל יש פה את ההיסטוריה המפוארת של המקום, שמספרת בעיקר על איך קמה הגבעה הזו, המפורסמת בעולם, ועל האנשים שגרו בה, עבדו בה והעניקו לה חיי נצח.

אנחנו מוצאים שזה המקום המושלם להציץ בתוך השקית של מר להרר ואין מושלם מזה:

תחתית השקית היא עוגיית פריך אגוזי לוז דקיקה ונמסה בפה, בפנים יש קרם אגוזי לוז מוקצץ ואוורירי ובתוכו שברי אגוזי לוז קלויים ושברי מרנג אגוזי לוז, את ה״שקית״ הוא סגר בקשר מצופף והדביק מעל אגוז לוז אחד קלוי, מוזהב ומושלם.

Musée de Montmartre, 12-14 Rue Cortot, 75018 Paris, France

הלב הקדוש

ממוזיאון מונטמרטר אנחנו פונים שמאלה ביציאה וממשיכים עם רחוב קורטוט ומיד פונים ימינה. עוד דקה או שתיים ואנחנו מגיעים לכנסיית הלב הקדוש של הרובע.

הכנסייה הלבנה, המפורסמת והיפה הזו. שהיא הנקודה הגבוהה ביותר על הגבעה.

הכנסייה הזו תמיד הרשימה אותי ותמיד תמיד הומה אדם גם בשל המיקום הגבוה ממנה ניתן לצפות על כל העיר .

בסך הכל, בתוך הכנסייה, מדובר במבנה פשוט יחסית לכנסיות מפוארות אחרות, אבל החוץ שלה מהמם ביופיו ויפה בעיניי גם צבעה הלבן.   ביום בהיר רואים מפה את מגדל אייפל וגם את מגדל מונפארנס ומסביב פזורות משקפות לתצפית על העיר.

The Basilica of the Sacred Heart , 35 Rue du Chevalier de la Barre  

אנחנו יורדים ממדרגות הכנסייה למטה, לרחבות היפות ולמדשאות והגנים מסביב. לפנינו פרושה פריז עד לרחוב סיינט פייר, שם נמצא שוק הבדים של פריז, שאני לא מוותרת עליו לעולם.

בצד שמאל אפשר לקחת את מעלית הרחוב, שמעלה ומורידה את התיירים, שמסיבות מובנות עוקפים את העליות והירידות של הגבעה.

שוק הבדים של פריז – סיינט פייר

זה לא בדיוק שוק, אלא רחוב סובב אחד בצורת פרסה והוא עמוס בחנויות שקשורות לטכסטיל האופנה ולטכסטיל הבית.

חנויות בדים וחנויות סדקית.

יש פה חנויות שמוכרות שאריות בדים של גדולי המעצבים מעונות קודמות. עם הדפסים ואריגה מיוחדים במינם: שאנל וכריסטיאן דיור ואיב סאן לורן.

בחנות הגדולה בפינת הרחוב, אני אוהבת לקנות פה מצעים צרפתיים, מפות שולחן נהדרות ומפיות, פשתנים, ציפיות וכיסויי לחם ושק כביסה מפשתן, ווילונות ומחזיקי ווילונות מיוחדים.

אני קונה פה ״שאריות״ בדים במחירים מצחיקים, שהמילה שארית עושה להם עוול, והם ישמשו אותי אחר כך לריפוד כורסאות, למפת שולחן, לכיסוי מיטה או כריות נוי.

משוגעת על הרחוב הזה ואני יכולה להסתובב בו שעות.

1 Place Saint-Pierre, 75018 Paris, France

עכשיו אנחנו מתחילים להיות רעבים והיעד הבא הוא : Le garanier a pain שנמצא ברחוב Abbesse, שבשכונת אבס.

abbesse – שכונת אבס

שכונת אבס היתה ועודנה שכונה של המעמד הפשוט ויש בה גם לא מעט מהגרים.  קורה בה מה שקורה בשנים האחרונות בשכונות המוזנחות של פריס, בשכונת סיינט מרטן, בבלוויל, בלה סנטייר: כולן מתעוררות לחיים. צעירים ומשפחות, שלא עומדים בעלויות שכר הדירה הגבוהים במרכז העיר, פורצים החוצה לשכונות הללו.

התוצאה מדהימה: אמנות, קולינאריה, בתי קפה ומסעדות והמון המוני צעירים ומשפחות שעברו לגור פה ושינוי את פני השכונה.

על הקירות גרפטיס שמעטרים אותם.

והנוף האנושי פה מרהיב: משפחות עם ילדים, לבנים ושחורים ומהגרים לצד אנשים קשיי יום.

ריינסאנס.

ובמרכז הרחוב, במרכז השכונה – הכנסייה מיוחדת, שבנויה מבריקים אדומים בחזיתה. פשטות שמייחדת אותה, בוודאי לאחר שראית אינספור כנסיות מפוארות במרכז העיר.

ואנשים מעניינים. צבעוניים.

כיכרות מקסימות וקטנות, ירידות לרחובות קסומים. הגבעה הזו משגעת.

לא רחוק מהכנסייה בולונג׳רי ידוע, שזכה בתארים בעיקר בזכות הלחמים והבגטים שלו.

אנחנו עומדים בתור, ועוד שקית נתחבת לה לתיק הגב שעוד נכונות לו חוויות יפות כאלה היום.

אנחנו אוספים מאפים חמים ומלוחים טעימים ומשוטטים ברחוב אבס המקסים.  

 Le Grenier à Pain, 38 Rue des Abbesses, 75018 Paris, France

יש לי גלידה הכי טובה

עכשיו מגיעה לנו מנוחה קלה לפני שאנחנו ממשיכים בסיור, שיגלוש מרובע 18 לרובע 9 ,ואנחנו מתפרקדים בשמש החמימה עם הגלידה הכי טעימה לדעתי, בפריז, והיא ממוקמת כמה מטרים מעל גרנייה (סניף נוסף במארה).

הפעם אנחנו לוקחים מקינוחי הגלידות המטורפות שלהם בטעמים של תותים ושוקולד לבן ועם משמשים.

UNE GLACE A PARIS 

44 Rue des Abbesses, 75018 Paris, France   

אחרי הפסקת הגלידה אנחנו יורדים ברחוב אבס למטה, עוברים את הכנסייה ואת הכיכר השמשית מצד שמאל ומתפתלים ימינה עם הרחוב שיורד כל הזמן. זהו  Rue des martyrs.

Rue des Martyrs 

מה לא כתבו על הרחוב הזה.

קולינארית – הוא אחד הרחובות הכי חשובים והכי ארוכים בפריז ובשנים האחרונות הוא יודע (כמו מקומות רבים בעיר) פריחה מטורפת.

יש בו חנויות מזון ודליקטסים, מאפיות, חנויות וינטאג׳, בארים, מסעדות והוא שם דבר לחובבי האוכל הפריזאיים והם לא נגמרים. עוד ועוד חנויות מזון שכל אחת מתעלה על השניה ביופיה ובאופן הצגת הפרודוקטים והמזון המוכן.

הרחוב הזה, מתחיל ברובע 18, חוצה את שדרות קלישי ויורד ומתפתל למטה לרובע 9.

ואנחנו איתו.

טארטלט לימון עם פטיסייר ווניל שמתחבא מתחת על בצק סבלה פריך דקיק דקיק וקרמלי. למות.

ברחוב הזה במספר 22 יש פטיסרי נהדר של בחור שהגיע ממרסיי וממש צמוד לו עוד פטיסרי נהדר.

בשתיהן אנחנו עוצרים וטועמים בלי סוף.

Laurent Favre patisserie 12 rue manuel פינת רחוב מרטירס. 

Sebastian Gaudard patisserie de martyrs 22 rue de Martyrs

הרחוב הומה וסואן משני צדדיו ועמוס בחנויות ובתי קפה ומסעדות. ומדי פעם, נקודת חן כזו….

וכזו …

וכזו….

כחובבת קולינאריה אני עפה פה, מתעכבת בחנויות הגבינות- המפרומאג׳ריות, שאף פעם איני שבעה מהן.

בחנויות הירקות והפירות שמסודרים מדהים ועכשיו עונת האספרגוסים הלבנים. וואו.

ואני פה לא רק בשביל הרחוב המדהים הזה אלא גם בשביל חנות אחת קטנה ומטריפה.

המדליינים.

מדמאוזל מדליין 

חנות שכל כולה מוקדשת לעוגיה הצרפתית הכי מפורסמת בעולם. המדליין.

ויש פה מדלינים מלוחים ומדלינים מתוקים. באריזות משגעות לקחת הביתה או בישיבה במקום.

והנה מתכון למדליין הורס, שלמדתי פה ושתמיד מצליח :מדליין – נסיכה צרפתית

Mesdemoiselles Madeleines, 37 Rue des Martyrs 

הרעב לקולינאריה ולגסטרונומיה לא מפסיקים. לא כשאתה קרוב פיזית לאחד הרחובות הכי משגעים בעיר הזו  Rue Cadet.

(ועדיין לא דיברתי על רו מונטרגיי שגרתי לידו חמישה שבועות והוא מהמם חושים ועליו יגיע פוסט נפרד) Rue Montorgueil.

הידיעה שרחוב קאדט נמצא מעבר לפינה, ממלאה אותי במרץ, ולמרות הסיור הארוך והמעייף נותרה בי תשוקה להגיע גם אליו ולסיים בו את היום המשגע הזה.

Rue Cadet

הרחוב הקטן הזה הוא ההבטחה הקולינארית הנוכחית פה. לדעתי הצנועה.

נכון שפריז כולה היא מסעדה ומעדניה אחת גדולה ומטורפת, אבל יש פינות ופנינות חן, שהן אבן שואבת לפודיס כמוני ורחוב קאדט הוא רחוב שאני באה אליו שוב ושוב.

האווירה פה משגעת.

הכל ברגוע ושום דבר לא מפואר מידי, מפונפן מידי או מרשים מידי.

יש פה מסעדות ובתי קפה וירקנים ופרומג׳ריות נהדרות ויש פה חנות נפלאה שמוקדשת רובה ככולה לכבד אווז ויש פה סופרמרקט שבעליו יהודים וחנות דגים ומאפיה נהדרת.

השולחנות והברים מסודרים על המדרכות ברחוב, שבעצמו הוא סוג של מדרחוב, סטייל שוק הפשפשים. מה שמאפיין בעיקר את הרחוב הזה הוא נון פורמאליות כמעט הארד קור. וזה מה שמאפיין את כל השכונות הישנות-חדשות פה בעיר.

כל הרחוב – מסעדה אחת גדולה ומטריפה.

אנחנו מסיימים את היום הקסום הזה ברוטיסרי, עוף צלוי ותפוחי אדמה, קלאסיקה צרפתית, שאחת הטובות שלה היא ברשת שלRôtisserie Stévenot Cadet, לה סניפים בכל העיר.

Rôtisserie Stévenot /rue Cade 7 Rue Cadet, 75009 Paris

ומקנחים במוסיקה וכוס יין על הבר המתוק במרכז הרחוב.

זה היה בוקר נפלא, עמוס וגדוש בחוויות היסטוריות, אמנותיות וגסטרונומיות. איזו עיר את ואיזה יום מדהים היה לנו.

 

שלחו במייל או הדפיסו:

שתפו ברשתות החברתיות:

אנחנו גם באינסטגרם

    The Instagram Access Token is expired, Go to the Customizer > JNews : Social, Like & View > Instagram Feed Setting, to refresh it.

רישום לניוזלטר

הירשמו לניוזלטר של ״fanny's״ וקבלו עדכוני פוסטים, טיולים ומתכונים, מעת לעת.

אולי תתעניינו גם ב...

סיר פרסי שמח

אורז פרסי במלוא הדרו, מבושל עם עוף רך רך רך עד שהעצמות נמסות. אפשר לבשל את האורז ללא העוף ויתקבל תבשיל טבעוני ואפשר לבשל את

עוגת תפוחים בקרמל-טופי

התעלפתי על העוגה הזו. וכך גם אורחיי. ראשית היא יפהפיה לדעתי. אבל לא פחות מכך היא עסיסית וטעימה להפליא. הקרמל נוזל טיפה למטה, מרטיב את

עוגת גנאש שוקולד ומרנג

יש לי וידוי: אני לא משתגעת על שוקולד. כלומר, אני מאוד נהנית משוקולד איכותי ויצירתי, בעוגות בחפיסות או באופנים שונים אבל זה לא הממתק שארוץ

אתונה, אוכל, מוסיקה ואמנות

  הפוסט מתעדכן מנסיעה לנסיעה.. נחתנו, 21:30 בלילה. בפעם האחרונה שהיינו פה זה היה לטובת עצירת ביניים של כמה שעות. עשינו מה שכל תייר ממוצע

ברוך שובכם!

הכנס/י לחשבונך למטה

יצירת חשבון חדש!

מלא/י את הטופס למטה לצורך ההרשמה

שחזור סיסמה

אנא הכנס/י את שם המשתמש או האימייל שלך לצורך שחזור הסיסמה.

לעוקביי הוותיקים: עקב תקלה נמחקו פרטיכם, אנא הירשמו שוב. תודה.

 

רוצים להיות הראשונים לקבל עדכונים?

הירשמו לניוזלטר שלנו.