הזיתים המרוקאים עברו סירוס במטבח הישראלי.
סליחה על השימוש במילה סירוס. אין לי מילה אחרת למה שעוללו להם.
מזיתים נהדרים, דפוקים, ביתיים, לקחו את הזיתים המתועשים, הממוסחרים וחסרי הטעם והפכו אותם ל״זיתים מרוקאיים״ והם מוגשים בחתונות, בר מצוות ומסיבות שונות ובכל פעם עושים לי קווץ׳ בלב.
אלו זיתים מרוקאיים?
חכו, חכו עדיין לא טעמתם זיתים מרוקאיים אמיתיים.
כאלה, שאמא היתה מגישה בשבת בבוקר עם האפריטיף, יחד עם עוד מליון דברים קטנים ליד: פסטלים חמודים, סרדינים מזו׳זיים, שקדים מקורמלים, פולים מטוגנים, צוואר עוף מבושל ופרוס דק, לשון בקר עם צלפים.
וזה היה רק האפרטיף.
כלומר, מה שאוכלים עם הארק והפסטיס – לפני הארוחה הגדולה.
אז אם אתם לא כובשים זיתים ירוקים בבית (כמוני, וזה סבבה), לפחות תשתמשו בזיתים הסורים הדפוקים הקנויים, שיתנו טעם אחר, אחר, אחר, ל״זיתים המרוקאיים״, שמוכרים לנו מוכרי החלומות.
מה
2 כוסות זיתים סורים דפוקים
3-4 שיני שום פרוסות
1-2 עגבניות אדומות מגוררות (או 4 כפות ע. מגוררות מקופסא)
מלח, פלפל לבן מעט כורכום
שמן זית
מעט מיץ לימון
כוס מים רותחים (בערך)
פטרוזיליה לסיום התבשיל
לזה אמא היתה מוסיפה קציצות בקר קטנטנות, לא חובה, אבל חבל על הזמן.
200 גרם בשר בקר טחון
פטרוזיליה קצוצה
ראס אל חנות, פלפל לבן ומעט מלח
כפית שמן וכפית מים
1 כף פירורי לחם
½ ביצה טרופה
לערבב הכל ולהניח בצד.
איך
הטיפול בזיתים: על הזיתים שופכים מים רותחים לפחות פעמיים ונותנים להם להצטנן, בכל פעם חצי שעה. הדבר מפחית מהמרירות שלהם ומקל על הוצאת הגלעין מתוכם.
מוציאים את הגלעין מתוכם.
בסיר נוח מוסיפים שמן זית, מלח, פלפל, כורכום ועגבניות מרוסקות.
מטגנים דקה או שתיים ומוסיפים את הזיתים.
מוסיפים כוס מים ומבשלים מכוסה על להבה נמוכה בערך 25 דקות.
יוצרים קציצות קטנות בגודל של זיתים בערך ומוסיפים לרוטב, אם הרוטב הצטמצם מידי, מוסיפים עוד מעט מים.
ממשיכים לבשל עוד כ-40 דקות.
מפזרים פטרוזיליה קצוצה ומעט מיץ לימון.
