סלט כרוביות צלויות

לכולם יש סמבוסק: לעירקים, לסורים, לטורקים, להודים (סמוסה) לפלשתינים, לערביי הגליל וגם ללבנונים. כל אחד קורא לו בשם אחר, לפעמים, והמילויים משתנים. הכי חשוב פה

היופי במצות הוא, שכשמרטיבים אותן וממתינים מעטֿ, הן מתרככות ומתמסרות לכל פעולה. וגם אם הן נשברות קצת – לא קרה כלום. הכנתי סוג של בורקסים

בולונייז – שהוא ראגו –  הוא אולי התבשיל האיטלקי הכי מפורסם אחרי הפסטה והפיצה. רוטב עגבניות עשיר עם בשר טחון ויין, שהתבשל שעות ארוכות והוא

שפצה׳לה אכלתי בבודפשט עם הגולש, גם בצפון צרפת באלזאס. בעצם, מדובר בפסטה שמכינים מקמח וביצים עם מעט מים. זורקים לסיר מים רותחים, מבשלים דקה ומקבלים