האיטלקים קוראים להן ״עין השור״ או באיטלקית Occhio di bue.
הכי הם אוהבים למלא אותן בממרח נוטלה, אבל גם עם ריבת משמשים וריבת שזיפים אדומה.
הם גם אוהבים להכין עוגיות גדולות במיוחד וגם חור בעוגיה העליונה גדול יותר יחסית.
תרגישו חופשי למלא אותן בכל מתוק שבא לכם, העיקר שתכינו אותה כעין אחת גדולה.
כמו של שור. (או שלא).
לחלופין: אפשר ללא שום נקיפות מצפון לקנות בצק פריך מוכן ואז התהליך מתקצר באופן משמעותי.
לבצק
גליל בצק פריך מוכן ומופשר לפי הוראות יצרן או:
1 כוס + 3/4 קמח
120 גרם חמאה קרה קוביות
1 ביצה שלמה
1 חלמון
3/4 כוס סוכר
אבקת סוכר
נוטלה/ריבת משמשים/ריבת שזיפים
איך
לבצק פריך אני אוהבת להשתמש במעבד מזון ומעבדת את הבצק בפולסים קצרים מאוד:
מוסיפה קמח וסוכר ומעבדת דקה או שתיים.
מוסיפה קוביות חמאה קרות ומעבדת שוב בפולסים קצרים עד שמתקבלים פירורים.
מוסיפה את הביצה והחלמון ומעבדת עוד מספר סיבובים קצרים מאוד, עד קבלת מספר גושי בצק.
מוציאה מהמעבד ומאחדת בידיים את גושי הבצק לכדי גוש אחד גדול.
משטחת מעט ועוטפת בניילון נצמד ושולחת למקרר לחצי שעה עד שעה.
לאחר מכן אני מרדדת את הבצק בין שתי יריעות פרגמנט עד לקבלת עלה דק ועם קורצן עוגיות עגולות אני קורצת עיגולים.
השתמשתי בקורצן משונן בקוטר של 8 ס״מ.
חצי מהעוגיות אני מנקבת בעזרת צנתר בקוטר של 2 ס״מ החצי האחר של העוגיות נותר שלם.
בכלל לא איכפת לי שהן לא מושלמות כי הן יוצאות הכי טעימות שיש.
בשלב זה אני מעדיפה להעביר שוב את הבצק למקרר לקירור של עוד חצי שעה ורק לאחר מכן אני מסלקת את שאריות הבצק.
(משאריות הבצק אני מרדדת רולדה קטנה וממלאת בקרם ואופה בנפרד).
העוגיות נאפות בחום של 170 מעלות בערך 20 דקות והן לא צריכות להשחים.
מוציאה מהתנור ומצננת לפחות חצי שעה.
על כל עוגיה שלמה אני ממלאת כפית שלמה ונדיבה של נוטלה או ריבה ומעליו, מניחה בזהירות רבה, עוגיה אחת מנוקבת.
מעל הכל מפדרת באבקת סוכר .
ויוצאת בריקודים.
