לכל מטבח יש את הפטנטים שלו, ההתפתחויות הטבעיות שלו, המאכלים ושיטות הבישול שמכתיבים לו מזג האויר והתנאים הגיאוגרפיים.
זה לא מקרי שבמערב אירופה ומרכזה ממעטים לאכול סלטים קרים ומתמקדים בעיקר במאכלים עתירי שומן ופחמימות הדרושות לשמור על חום הגוף באקלים קר.
במדינות הים התיכון מרבים לאכול ירקות, גבינות לבנות ויוגורטים שהם קלים ומתאימים לאקלים חם כמו שלנו. לדעתי זו אחת הסיבות שהסושי תפס בארץ באופן בלתי רגיל. סושי הוא מאכל קל ונעים גם בימות הקיץ החמים שלנו.
כל מטבח יודע לנצל את השאריות שלו ולהפוך אותם למטעמים. ככל שהמטבח עני יותר כך גדל הדמיון וגדלות האפשרויות ,במסגרת המגבלות כמובן.
ברוב המטבחים שאני מכירה ושיש בהם לחם יש ניצול נפלא של שאריות הלחם.
האנגלים עושים משאריות הלחם לחם פודינג נפלא שהוא קינוח טעים ומפתיע.
למרוקאים יש מעין קוסקוס של פירורי לחם יבשים ואוכלים אותו עם סלט ירקות מתובל.הוא טעים ומפתיע.
הצרפתים מטגנים חלה או בריוש ישן ללחם אבוד,עם סוכר וקינמון או פירות טריים (פראנצ’ טוסט) וזה מהמם.
סתם לחם יבש הופך לקרוטונים הורסים בסלט או במרק,פירורי לחם ביתיים או נשנוש.
האיטלקים, שאני אוהבת במיוחד, עושים סלט פאנצנלה (PANZANELLA) שהוא קצת כמו הפאטוש הלבנוני
ומרק עגבניות אלוהי שאליו מוסיפים שאריות לחם ישן (PAPPA AL POMODORO).
אבל גולת הכותרת בעיניי היא הברוסקטה.
אם תשאלו אותי, הברוסקטה שמגיעה מטוסקנה היא מאכל ג א ו נ י.
זוהי פרוסת לחם, רצוי מלחם של אתמול או שלשום, שנקלית על הגריל משני צדדי ועליה מוסיפים כל שארית אפשרית שישנה בבית .
בעצם זו ארוחת שאריות , ארוחת השאריות הכי גאונית והכי טעימה בשבילי.
הלחם וסגנון ההכנה שלו לא משתנים – רק התוספת מעל.
הברוסקטה הקלאסית היא זו עם העגבניות והמוצרלה. יש ברוסקטה עם כבד קצוץ איטלקי , עם יין לבן,שום וצלפים , הורסת.(שונה ממהכבד היהודי עם בצל מטוגן וביצים קשות). יש ברוסקטה עם ממרחים שונים: ארטישוקים,עגבניות מיובשות,פסטו או הטפנד הנפלא שעשוי מזיתים ירוקים או שחורים יש ברוסקטה שמעליה גבעה של סלט שעועית לבנה מתובלת בשמן זית ורכה ובעצם מה לא?
אתמקד רק באחת , זו עם העגבניות, הכי פשוטה ,הכי קלה, הכי טעימה. אתם תשנו את אופן החיתוך או המרכיבים כראות עיניכם, במקום שום-בצל, במקום פרוסות דקיקות – קוביות , במקום גבינה צפתית – פירורי ביצה קשה. שחקו עם המאכל עם כל הדמיון והשמיים הם הגבול.
מה
ארבע פרוסות לחם רצוי מאתמול,שלשום רצוי חצי מלא או כפרי
שן שום גדולה קלופה
שתי עגבניות אדומות ,טריות פרוסות לפרוסות דקיקות או לקוביות קטנות
מלח (רצוי גס)
שמן זית עדין
בזיליקום
מוצרלה קרועה ביד (או צפתית קשה מגוררת)
גרידת לימון (תוספת שלי ולא במקור אבל משדרגת ומרעננת)
איך
קולים את הלחם על גריל . פתוח או בתנור.
משפשפים את הלחם בשן השום .
מערבבים את העגבניות עם הבזיליקום ומתבלים במעט מלח ושמן זית.
מטפטפים מעל פרוסת הלחם מעט שמן זית ומניחים את העגבניות, מוסיפים קרעי מוצרלה או צפתית מגוררת. עוד טיפה או שתיים של שמן זית.
מעט גרידת לימון צהוב מעל.
לידיעתכם, זו כמות לאדם אחד . שכל היתר ידאגו לעצמם
אופציונאלי , להוסיף שבבי צ’ילי או כמו שהאיטלקים אומרים פפרוצ’יני או פלפל טרי קצוץ דק.
