סן סבסטיאן היא עיר על הגבול הספרדי עם צרפת, באיזור חבל הבאסקים הספרדי.
המרכז ההסטורי שלה קטן ומשגע.
מעבר לגבול העיירה ביאריץ העיר באיונה הצרפתים,שכבר כתבתי עליהן בפוסט נפרד והן שוות ביקור.
ועוד איזה ביקור. ביאריץ ובאיונה.
המטבח של הבאסקים משגע.
יש גבינה בסקית נפלאה שאני אוהבת במיוחד, זו עוגה שנאפית בחום גבוה מאוד, עד שכל הסוכרים שבה מתקרמלים, החוץ נעשה חום חום קרמלי כמעט שרוף והפנים גבינתי ומשגע. העוגה הבאסקית של סן סבסטיאן
ככה אוהבים גם את עוגות הקוניאמן בבריטאני הלא רחוקה ואת הקאנלה בבורדו שרחוקה משם רק כשעתיים.
אבל רגע, אני סוטה מהדבר האמיתי, שזו סן סבסטיאן, שהרובע העתיק שלה מקסים ורחובותיה שתי וערב, הופך בערב לזירת אוכל מטורפת.
ברים וברי טפאסים ורחובות שלמים עמוסים בחוגגים, שעומדים מסביב לבר אוכלים פינצ׳וס ולוגמים סנגריה.
פינצ׳וס הם הטאפסים הבאסקים.
הכי כיף, הכי כיף זה לסמן כמה ברים כאלה ולעשות סיבוב:ֿ
עוצרים בבר הראשון אוכלים מהפינצ׳וס הנחשקים ולוגמים כוס גדולה של סנגרייה קרה ונהדרת ועוברים לבר השני, שם בוחרים בפינצ׳וס אחרים ושוב סנגרייה נפלאה וכך כל הערב עד לנקודה שבה מתחילים לשכוח את הדרך למלון.
שם נעצרים.
או שלא.
בכל אופן, אני פה לתת את המתכון ההורס שלי לסנגרייה שכבר נאמר עליה לא פעם, הכי טעימה ששתיתי.
בקבוק יין אדום יבש לא יקר.
250 מ״ל מיץ תפוזים סחוט טרי
1/2 מיץ לימון טרי
3 כפות סוכר
1 מקל קינמון גדול
1/2 תפוז עם הקליפה חתוך לקוביות קטנות
1/2 לימון עם הקליפה חתוך לקוביות קטנות
1/2 תפוח אדום עם הקליפה חתוך לקוביות קטנות
1/2 אגס עם הקליפה חתוך לקוביות קטנות
לחלופין אפשר להוסיף 2 כוסות ענבים אדומים וירוקים ולחצות אותם ולהוסיף לסנגרייה.
אפשר לחזק את הסנגריה בכוס מרטיני אדום, או ג׳ין.
איך
מערבבים את הכל ומאפסנים במקרר לפחות ללילה עדיף לשניים.
מעבירים את המטען היקר הזה לג׳ארה גדולה או לקערה יפה עם מצקת ויוצאים במחולות.
כמה קשה זה היה?
