בכל מסעדה איטלקית או כזו שמבשלת אוכל איטלקי אמיתי, צריך להמתין לריזוטו.
בערך חצי שעה.
ככה זה. מבשלים את הריזוטו לאט לאט עד שהוא הופך קרמי, סמיך וטעים להפליא.
לאורז הנפלא של הריזוטו יש בדרךכלל שני סוגים עיקריים: קארנרולי וארבוריו.
מדובר באורז שגדל בשדות של צפון איטליה הנפלא.
הריזוטו מוגש כמנה ראשונה – מקביל לצלחות הפסטה והניוקי .
אני לא אוהבת קיצורי דרך והם לא טובים לריזוטו, אם משקיעים 20 דקות בערך או טיפה יותר, מקבלים ריזוטו
אמיתי, נפלא שהוא ארוחה אחת שלמה.
מה
300 גרם אורז לריזוטו
בערך קילו דלעת כתומה (עם הקליפה) שטופה וחתוכה לפרוסות עבות
2-3 שאלוטס
ציר ירקות או מים (הסבר בהמשך)
גזר, בצל, גבעולי פטרוזיליה
50 גרם חמאה
100 גרם פרמז׳ן או פקורינו מגורר
חצי כוס יין לבן יבש
כף גדושה מאוד של מסקרפונה (לא חובה)
מלח, פלפל
כ 10 עלי מרווה לריזוטו ועוד לטיגון המרווה
איךֿ
- לדעלת מחממים תנור ל 200 מעלות, על תבנית מניחים את הדלעת, מלח, פלפל ומעט שמן זית, אם יש עשב תיבול טימין או מעט רוזמרין מוסיפים. אופים עד שהדלעת רכה. מוציאים מקלפים את הקליפה שומרים, מרסקים את הדלעת במזלג ריסוק גס.
- דרך אחרת היא לחתוך לקוביות קטנות ולטגן במחבת עם מלח פלפל שמן זית ומעט מים, לבשל עד שהדלעת כמעט רכה.
- לציר מרתיחים בערך ליטר וחצי מים מוסיפים את קליפת הדלעת, בצל, גזר, שאריות ירקות ישנים (פטרוזיליה, קישוא).
- לריזוטו מחממים סיר נוח ומוסיפים מעט שמן זית מטגנים את השאלטוס המקצוצים 2 דקות, לא משחימים.
- מוסיפים את עלי המרווה ומטגנים מוסיפים 1/2 כוס יין לבן ומאדים 2-3 דקות.
- מתחילים להוסיף את הציר תוך כדי ערבוב, מידי פעם טועמים את האורז ובודקים את מידת הנגיסות שלו, כל אחד כפי שהוא אוהב, יש האוהבים רך מאוד ויש כמוני שאוהבים אל דנטה שהוא נותר מעט קשה.
- כשהאורז רך דיו לטעמכם, מכבים את האש ומוסיפים את הפרמז׳ן, (משאירים מעט לקישוט), את החמאה חתוכה לקוביות ומערבבים עד שהם נמסים, מוסיפים את המסרפונה ומערבבים. מכסים ומחכים 2-3 דקות.
- מרווה מטוגנת אפשר ולא הכרחי לטגן מרווה בשמן רדוד היא הופכת מיד לקריספית ונפלאה. מפזרים על הריזוטו עם עוד מעט גבינה.
- מתעלפים
