אצל המרוקאים במרוקו, לא אכלו אורז.
אכלו, בקטנה.
קצת בחמין, או כשכאבה הבטן אז בישלו אותו במים ונתנו לחולה ונדמה לי שזהו.
פה בארץ, התערבבו העדות, השפיעו זה על זה והאורז קיבל מקום משלו על שולחן היום יום והשבת אצל אמא.
יש אורז אחד יחיד ומיוחד שאהבתי תמיד.
אמא הכינה אותו בימי שישי לצהריים. הוא שימש כארוחה פשוטה וקלה, מקדימה לארוחה הגדולה של שישי בערב.
וזה האורז הכתום שלה.
זו גם מדרך מגניבה להגניב ירקות לילדים סרבני ירקות, מבלי שירגישו.
האורז יוצא רך ומלא בטעמים ועדיין אחד אחד, כמו שאורז צריך להיות.
בעצם , יש בו כל מה שאני רוצה באורז.
מה
2 כוסות אורז פרסי
3 גזרים בינוניים מרוסקים גס
2 קישואים בינויים מרוסקים גס
1 בצל גדול קצוץ לקוביות
3 שיני שום קצוצות
2 כפות רסק עגבניות
1 פלפל צ׳ילי קצוץ דק (לא חובה)
מלח, פלפלֿ
3-4 כפות שמן זית
איך
בסיר רחב ונוח מוסיפים שמן זית ובצל ומטגנים עד שהבצל זהוב אפילו שחום מעט.
מוסיפים את שיני השום והצ׳ילי.
אם יש צורך, מוסיפים עוד כף או שתיים של שמן זית.
מוסיפים את הירקות המגוררים וממשיכים לטגן עוד דקה או שתיים.
מוסיפים את האורז ומטגנים עוד דקה או שתיים.
מוסיפים את רסק העגבניות ומטגנים דקה או שתיים.
ממליחים ומפלפלים.
עד פה אפשר להכין ולהפסיק ולהשלים את בישול האורז בסמוך לארוחה.
לפני הארוחה מחזירים את הסיר על להבה בינונית ומוסיפים 3.5 כוסות מים רותחים.
מרתיחים, מכסים ומעבירים ללהבה הכי קטנה שיש בכיריים.
מבשלים בערך 10 דקות.
מערבבים במזלג בעדינות ומחזירים להמשך בישול לעוד 5 דקות.
מכבים וממתינים עוד 20 דקות מבלי לגעת.
שוב מערבבים בעדינות עם מזלג ומגישים.
