קצת צובט בלב כשאתה רואה איזה גלגולים עבר הסלט היווני עם השנים ועם המקומות השונים.
כי מה ביקשו היוונים בסך הכל?
סלט פשוט, כפרי, ארצי וטרי?
כזה, שאפשר לטבול בו את הלחם היווני הפשוט, לנגוס בגבינה הלבנה ולמצמץ בעיניים מחמיצות החוץ בן יין?
והנה הוא התגלגל לו לעולם, הוסיפו לו סלק, וחסה, ועלי ארוגולה…..ותיבלו ברוטב מיונז !!!!
מה?? למה???
סלט יווני הוא סלט פשוט של פועלים, של יום יום, של בוקר וצהריים קלילים.
אז הרשו לי להצמד לקלאסיקה היוונית, שבעיניי מנצחת הכל.
מה
1 בצל אדום בינוני פרוס לטבעות
10-14 זיתי קלמטה או טאסוס שחורים
2 מלפפונים צעירים וטריים (קלופים או לא זה עניין של טעם אישי)
1 פלפל ירוק בהיר שטוף ומנוקה מעוקץ וגרעינים
פרוסה עבה של גבינת צאן לבנה או פטה שמנמנה
מלח, אורגאנו, חומץ בן יין ושמן זית בתולי
איך
הכי פשוט.
חותכים גס את הירקות, פרוס או קוביות, מערבבים ומתבלים.
מניחים מעל את פרוסת הגבינה, בוזקים אורגנו וזולפים שמן זית, מפזרים מסביב את הזיתים השחורים.
יש טעים ופשוט מזה?
יאסו יוון.
